$
משפט

גבר תבע את גרושתו: הסתירה ממני שבני אינו שלי; אך נחל תבוסה בביהמ"ש

בני הזוג היו נשואים 18 שנה. לדברי הגבר, 8 שנים לאחר הגירושים נודע לו שהבן הבכור הוא בנו של השכן. הוא תבע 600 אלף שקל מגרושתו, אך שתי ערכאות דחו את התביעה וחייבו אותו בתשלום הוצאות בסך 100 אלף שקל

ענת רואה 10:1726.08.20

גבר שטען כי גילה שבנו הבכור איננו בנו הביולוגי אלא הוא בנו של השכן, הגיש תביעת נזיקין נגד גרושתו וקיווה לקבל פיצוי בהיקף 600 אלף שקל, אך בסופו של דבר ישלם לה 100 אלף שקל הוצאות לאחר שהתביעה שלו נדחתה וכך גם הערעור שהגיש.

 

 

 

מדובר בזוג שהיה נשוי 18 שנה והתגרש ב-2004. קודם נישואיהם הרתה האישה ונוכח כך החליטו בני הזוג להינשא. שנתיים לאחר לידת הבן הראשון נולד להם ילד נוסף. בעת שהתגרשו הילדים עברו להתגורר עם אביהם והקשר עם אמם היה רעוע למדי.

 

ב-2012, מצא האב לטענתו שני מכתבים שכתבה האישה 25 שנים קודם לכן והסיק מתוכם כי מי שחשב שהוא בנו הבכור, כלל אינו ילדו אלא ילדו של אחר. המכתבים הופנו לאיש סוד של האישה שכתבה בהם כי היא חוששת שיתברר כי "ילדיי אינם ילדי". לטענת הגבר מדובר בשגיאת כתיב כשהפרשנות היחידה לכוונת האישה היתה החשש שיתברר כי "ילדיי אינם ילדיו", כלומר שהוא איננו האב הביולוגי של בניו.

 

אילוסטרציה אילוסטרציה צילום: שאטרסטוק

 

הגבר טען שברור לו שבנו הצעיר הוא בנו הביולוגי אולם המכתב גרם לו להבין כי אשתו היתה ביחסים אינטימיים עם אחר במהלך הקשר עמו וגם לאחר שנישאו. הוא טען שמדובר בשכן שהצטרף אליהם לחופשה במלון, שבועיים בדיוק לפני שהאישה בישרה לו להפתעתו שהיא בהריון.

 

השופטת נאוה גדיש השופטת נאוה גדיש צילום: אתר בתי המשפט

האב טוען כי גילוי המכתב זעזע אותו והשפיע קשות על מצבו הנפשי, והוא הבין שרומה כל השנים ועל כן הגיש תביעת נזיקין.

 

"נותן פרשנות שגויה למכתב"

 

האישה הכחישה את כל טענות בעלה לשעבר וטענה שהוא נותן פרשנות שגויה למכתב שאין בינה לבין האמת מאומה ושהבן הבכור הוא בנו הביולוגי.

 

שופטת בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקוה נאוה גדיש דחתה את התביעה וקבעה כי הפרשנות של הגבר לנכתב במכתב תמוהה ונראה כי מדובר בניסיון של הגבר לקבל מהאישה סכומי כסף, בפרט שהתביעה הוגשה 5 שנים לאחר שקרא את המכתב. לא רק שהתביעה נדחתה, הגבר חויב בהוצאות משפט בהיקף 70,000 שקל.

 

על כך הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי מרכז, אולם חברי ההרכב, השופטים מיכל ברנט, ורדה פלאוט וצבי ויצמן קבעו כי דין הערעור להידחות וכי האב לא עמד בנטל המוטל עליו להוכיח שהבן אינו בנו.

 

הם קבעו כי הפרשנות אותה מבקש המערער לאמור במכתב היא אחת מבין רבות שניתן לחשוב עליהן ולהעלותן ובמצב כזה ראוי היה שיביא ראיות ברורות ונחרצות לפרשנות זו. השופטים ציינו שגם לא היתה לכאורה כל מניעה לבצע בדיקה גנטית לבחינת אבהותו ביחס לבן הבכור שכן האישה הרתה קודם לנישואים ואין בבדיקה בכדי לממזרו.

 

יתר על כן השופטים כתבו כי בית המשפט לענייני משפחה שוכנע שהבן הוא אכן בנו של המערער וזאת לאחר שהאמין לעדותה של האישה בעניין.

 

הגבר חויב בהוצאות בהיקף 30,000 שקל עבור הליך הערעור שישולמו לאשה, בנוסף ל-70,000 השקלים שחויב לשלם לה בביהמ"ש למשפחה.

 

הגבר יוצג בהליך באמצעות עוה"ד יורם שפטל ודורון בקרמן; האישה באמצעות עוה"ד דותן לוי ודן ליבנה. 

x