עתירה: ביהמ"ש מעכב טיפול אחיד בניכור הורי
בעתירה שהוגשה לבג”ץ נגד הנהלת בתי המשפט נטען כי השופטים לא מקדמים מודל אחיד וכלל־ארצי לטיפול בניכור ההורי. כיום קיים מודל רק במחוז תל אביב ויש החוששים שהעתירה תגרום לכך שגם הוא יבוטל
שנה לאחר סערת המודל השנוי במחלוקת לטיפול בניכור הורי שקודם במחוז מרכז של לשכת עורכי הדין ולבסוף יישומו בוטל - אין עדיין נוהל אחיד לטיפול בסוגיה. השבוע הוגשה עתירה לבג"ץ נגד שר המשפטים אבי ניסנקורן ונגד מנהל בתי המשפט יגאל מרזל, בדרישה לקבוע בהקדם נוהל ניכור הורי אחיד, שוויוני וכלל־ארצי, שיהיה תקף בכל בתי המשפט למשפחה בארץ.
- שופטי בג"ץ סילקו על הסף את העתירה בעניין מודל הניכור ההורי
- סוגיית הניכור ההורי מגיעה לבג"ץ: דרישה לגבש נוהל אחיד לכל בתי המשפט
- עוד אב שם קץ לחייו. ניכור הורי - המגיפה האמיתית
בניכור הורי הכוונה למצב שבו ילדים להורים גרושים מסרבים לפגוש את אחד ההורים בגלל הסתה ומניפולציות של ההורה שאיתו הם מתגוררים. כיום הורה שנמצא בנתק מילדיו ומבקש סיוע מבית המשפט עובר מסלול ארוך, שבו מוגשת בקשה ליישוב סכסוך ומתנהל הליך גישור שנמשך 60 יום, ורק אם ההליך נכשל, הבקשה עוברת לשופט.
בבית המשפט לענייני משפחה במחוז תל אביב החליטו לפני כמעט שנתיים לזרז את ההליך על ידי מינוי "שופט מוקד" - שיקבל לטיפולו את כלל ההליכים שעניינם ניכור הורי. השופט בתל אביב הוא ארז שני, שהוציא בשנה האחרונה כמה פסקי דין בתחום.
בעתירה השבוע נטען כי יש לקיים שוויון ואחידות כך שיוטמע מודל כלל־ארצי לטיפול בנושא. את העתירה הגישו שני עורכי דין שכבר הגישו עתירה לפני כשנה ואז סולקו על הסף: דוד טובול, חבר מחוז מרכז בלשכה, והילה יחזקאל ממחוז הדרום. הפעם נראה שהעתירה זוכה ליחס רציני יותר והמשיבים התבקשו להעביר תשובה מקדמית בתוך 60 יום. לטענת העותרים, העובדה שאין נוהל שמאפשר טיפול בכל הארץ, מהווה פגיעה בילדים ובהוריהם הסובלים מהתופעה.
ואכן, עתירתם הקודמת של טובול ויחזקאל סולקה בנימוק של אי־מיצוי הליכים ולאור העובדה שנשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות כבר הנחתה, עוד בטרם הגשת העתירה, לפעול לגבש מודל אחיד לטיפול בניכור הורי. אולם בעתירה החדשה נטען כי חלפה כשנה ודבר לא קרה.
בעקבות הפגישה הסודית
ביולי 2019 נחשף ב”כלכליסט” כי סגנית נשיאת בית המשפט לענייני משפחה במחוז מרכז, רבקה מקייס, הזמינה קומץ עורכי דין לענייני משפחה למפגש סודי שרוב העוסקים בתחום לא ידעו עליו ולא הוזמנו אליו. במפגש הוצג מודל חדש ושנוי במחלוקת לטיפול במקרה של ניכור הורי שכלל שאלון של 45 שאלות ודרישה להפקיד ערובה בסך 10,000 שקל לשם הבטחת הוצאות המשיב וכדי לוודא את כנות הבקשה. זמן קצר לאחר מכן הורתה הנשיאה חיות שלא להפעיל את המודל אלא להמתין לגיבוש מודל אחיד בכל הארץ.
בנובמבר 2019 הודיעה הנהלת בתי המשפט שהפורום הארצי של סגני הנשיאים לענייני משפחה פועל מאז אוגוסט 2019 לגבש הצעת נוהל כלל־ארצי ונטען כי "הפורום התכנס וקיים דיונים בנושא זה, והצעת הנוהל מצויה עתה בשלבים מתקדמים של גיבוש".
כעת טוענים העותרים כי חלף זמן רב ומודל אחיד טרם גובש. בעתירה נטען כי יש ביקורת על המודל הקיים במחוז תל אביב וזאת בנימוק שהוא מבוסס על שופט אחד שמטפל בנושא, מה שפוגע בעקרון היסוד שלפיו שופט אחד מטפל במשפחה אחת, כערכאה מומחית הרואה את מכלול הסכסוך על כל היבטיו.
טובול ויחזקאל מלינים בעתירה על כך שמודל אחד אומץ בעוד האחר נדחה, וטוענים כי ראוי שיהיה מודל שיהיה פרי עבודה משותפת של כלל הנשיאים לענייני משפחה. העותרים טוענים כי על אף שהמודל הנהוג בתל אביב הוא יעיל ואיכותי, הוא לא כתוב, לא נבדק, לא אחיד ולא כלל־ארצי. לטענתם, אף שכבר מאז אוקטובר 2019 נאמר שיגובש נוהל אחיד, טרם הועבר נוהל כתוב.
חשש מתוצאה הפוכה
ואכן, גיא רוה, יו"ר עמותת “הורות משותפת – טובת הילד”, אומר שהחשש שלו הוא ממצב שבו עתירה לקידום מודל כלל־ארצי תשיג לבסוף את המטרה ההפוכה: "קידום מודל ארצי אחיד לכל מקרי ניתוק הקשר בין הורה לילדו הוא דבר מבורך וחשוב. על המודל הקיים בתל אביב אחראי השופט שני, שעושה עבודת קודש ואף דואג לפרסום ההחלטות שלו, אשר הביאו בשנתיים האחרונות לשינוי מהותי בהתייחסות כל בתי המשפט למשפחה לתופעת הניכור ההורי הכאובה.
“ועדיין, לצערנו, יש גורמים, אשר מעבירים ביקורת חריפה על המודל, ומנסים למנוע קידום מודל ארצי. אני מקווה שהעתירה החשובה לא תביא לכך שגורמים אלו יצליחו לבטל גם את מודל תל אביב".