תמריצי התעסוקה החדשים נחשפים: הטבות ומעקב אחרי מובטלים

"על מנת לוודא כי דורשי העבודה מבצעים פעולות אקטיביות להשתלבות חזרה בשוק העבודה, יש לפעול ליצירת מנגנוני תעסוקה אפקטיביים לבעלי פרופילים מסוימים. יש לפעול ליצירת מנגנון התייצבות אלקטרוני עבור מבחני התעסוקה בשירות התעסוקה, אשר יאפשר לעקוב אחר מצבו התעסוקתי של דורש העבודה, ויאפשר ביצוע של תהליכים מקוונים להגברת אפקטיביות חיפוש העבודה וטיוב כישורי המובטל". כך עולה מטיוטת המלצות צוות התעסוקה הבין־משרדי שהקים ראש הממשלה בנימין נתניהו אשר נחשפת לראשונה ב"כלכליסט".

הצוות שכולל את משרד האוצר, בנק ישראל, המוסד לביטוח לאומי, שירות התעסוקה, משרד הכלכלה, המועצה הלאומית לכלכלה וגופים קשורים נוספים, מציג משוואה אשר בה לצד הגזרים - שלל הטבות ותמריצים חיוביים, עליהם דובר רבות בהקשר לתעסוקה - יוצמדו גם מקלות של פיקוח וסנקציות.

שר האוצר ישראל כץ	צילום: אוראל כהן

עוד לפני שפורסם הד"וח, כבר תוהים חברי הצוות מה תהיה היכולת הפוליטית והמעשית ליישם אותו. שכן המנגנון המוצע מזכיר את "תוכנית ויסקונסין" לעידוד התעסוקה שמצד אחד הוכיחה אפקטיביות גבוהה לגבי יעד הגברת ההשתתפות והתעסוקה של מובטלים, אך יצרה מצד שני התנגדות ואנטגוניזם בקרב המשתתפים.

התוכנית החדשה של הצוות גובשה על רקע ריבוי הדיווחים על עובדים שיצאו לחל"ת, מקבלים פניות מהמעסיקים הקודמים לשוב לעבודה - אך אינם מעוניינים לעשות זאת ומעדיפים להישאר עם דמי האבטלה המוגדלים והמובטחים בעיקר בתקופת החופש הגדול והחגים.

התופעה הזו ניכרת בקרב בעלי שכר נמוך בו הפער בין דמי האבטלה לבין השכר שקיבלו ערב המשבר - נמוך יחסית. חברי הצוות הבין־משרדי מוטרדים מהתופעה ומהמציאות שנוצרה בעקבות תשתית התמריצים הקיימת היום. לפיה, עובד שיצא לחל"ת במרץ־אפריל האחרון, קיבל "תמריצים שליליים" בדמות דמי אבטלה מוגדלים להישאר מחוץ לשוק העבודה שנה שלמה עד אמצע 2021.

"קשה להשתחרר ממלכודת הקצבאות"

ההגדרה הרשמית של אבטלה כרונית היא מובטל שלא עבד במהלך 12 חודשים רצופים. חלק ניכר מחברי הצוות - ולא רק אלה מתוך האוצר ובנק ישראל שם הדעות הקשוחות ביותר סביב סוגיית התעסוקה - סבורים שמדובר בתקופת קבלת קצבה ממושכת למדי שעלולה ליצור "מלכודת אבטלה". "המחקר מראה שמובטלים שחיים יותר מדי זמן מקצבאות לא ממהרים לשוב לשוק העבודה", מסר חבר בצוות. "מאוד קשה להשתחרר מקצבאות. יתרה מזו, חלק מהם גם מנסים לעבור מקצבת הבטחת הכנסה לקצבת נכות שרק לאחרונה עלתה".

הצוות מציע להקים מנגנון התייצבות וביצוע פעולות לקידום תעסוקה באופן מקוון. "כיום, מנגנון ההתייצבות למבחני תעסוקה של שירות התעסוקה אינו יכול לקלוט את מאות אלפי המובטלים בצורה שוטפת", נכתב בדו"ח. "יש להגדיל את האפקטיביות של המנגנון, באמצעות הנגשה שלו באופן שוטף למאות אלפי מחפשי העבודה".

המקל והגזר בתוכנית להתמודדות עם משבר התעסוקה

ברמה האופרטיבית, המנגנון יכלול מעקב אחר השתתפות בהכשרות מקצועיות של דורשי עבודה ותיקוף הדרישה להתייצבות אחת לשבוע. נזכיר כי מאז פרוץ מגפת הקורונה, חובת ההתייצבות בלשכת התעסוקה בוטלה כליל ואין בעצם כלי אשר מפקח על המובטל. "יש לפעול לצמצום התמריץ השלילי ליציאה לעבודה עקב קבלת דמי האבטלה, תוך הגברת התמריץ החיובי לצאת לעבודה, בפרט לעובדים בשכר נמוך. מתן הטבות ממשלתיות יכולה להוות גם תמריצים שליליים ליציאה לעבודה", נכתב בדו"ח.

הארכת דמי אבטלה למשך זמן ממושך עלולה ליצור תמריץ מופחת ליציאה לעבודה, בין היתר תוך אי התפשרות דורש העבודה על תנאי העסקה שונים - שכר, שעות עבודה, מיקום ועוד, מסבירים בדו"ח חברי הצוות. "התמריצים נדרשים לאזן בין מתן סיוע למשקי הבית, עסקים ודורשי העבודה, על מנת שיוכלו להמשיך להתקיים בכבוד בזמן המשבר וצמצום הפגיעה בהם, ובין הצורך במניעת מצב בו אנשים מעדיפים ליהנות מהתמיכה הממשלתית על פני יציאה לעבודה ובכך מביאים להעמקת המשבר בטווח הארוך".

המקל והגזר בתוכנית להתמודדות עם משבר התעסוקה

לדברי חברי הצוות, "הארכת דמי האבטלה עד לחודש יוני 2021, מאפשרת ודאות למובטלים לגבי קבלת דמי האבטלה, אך מאפשרת להם לסרב לעבודות המוצעות להם על פני השתלבות חזרה בשוק העבודה", כותבים חברי הצוות, ומסכמים: "תמריצים אינם כל התמונה".

לצד ההצעה להקים מנגנון התייצבות ומעקב, ישנו מקל נוסף הקשור ל"מניעת ניצול לרעה של החל"ת", כך בלשון הדו"ח. מפני שהרחבת רשת הביטחון הסוציאלי הגמישה את התנאים לזכאות לדמי אבטלה במקרה של חל"ת - שכן מספר הימים המינימלי שהעובד צריך להיות בחל"ת ביוזמת המעסיק הופחת מ־30 ל־14 בלבד. "על מנת להקטין את השימוש לרעה בכלי וליצור מנגנון תמריצים אשר מתחלק באחריות, יש להתחיל את מתן דמי האבטלה בחל"ת לאחר 5 ימים מיום הרישום בשירות התעסוקה או בביטוח לאומי, שאותם יוכל העובד לקחת כחופשה בתשלום על חשבון יתרת ימי החופשה", נקבע בדו"ח. נזכיר כי ערב משבר הקורונה, עובדים חויבו לנצל את יתרת ימי החופשה על מנת לקבל דמי אבטלה בגין חל"ת, דרישה שבוטלה על ידי מנכ"ל ביטוח לאומי מאיר שפיגלר. כעת ההמלצה היא להחזיר את הדרישה הזו שמהווה תמריץ שלילי בודד שנותר אחרי שתקופת האכשרה קוצרה בחצי.

רפורמה מקיפה בהכשרות

חברי הצוות הגיעו למסקנה כי הפעולה החשובה ביותר לעידוד התעסוקה היא ביטול שלל המגבלות המנהליות שקבעה הממשלה, כלומר האיסור לעבוד במקצועות ובמקומות מסויימים. "המגבלות הממשלתיות המוטלות ודרך הטלתן משפיעות בצורה דרמטית על שוק העבודה, באופן שפעולות הממשלה והתמריצים השונים לא יוכלו להעלים השפעה זו ויש ביכולתן רק לצמצם את הפגיעה".

הדו"ח מעלה גם מספר חידושים מעניינים שכבר נוסו בכמה מדינות בעולם, לדוגמה מתן מענק לעובדים בשכר נמוך או בחלקיות משרה. הצוות ממליץ כי מובטל שזכאי לדמי אבטלה אשר יתחיל לעבוד אצל מעסיק חדש בשכר הנמוך משכרו הקודם, יקבל מענק בהתאם לפער בין השכר החדש לישן במשך 4 חודשים וזאת על מנת לאפשר למעסיקים לקלוט עובדים בחלקיות משרה, או לעובדים להשתלב בשוק העבודה על אף קבלת דמי אבטלה.

המקל והגזר בתוכנית להתמודדות עם משבר התעסוקה

כמו כן, הוצע להקדים את תשלומי מענקי העבודה ("מס הכנסה שלילי") ולשלמם אחת לרבעון ולא אחת לחצי שנה. בנוסף, ישנם כמה צעדים לעידוד התעסוקה מצד המעסיק, לרבות לתמרץ מעסיקים לקלוט עובדים מאוכלוסיות היעד - ערבים, חרדים, אנשים עם מוגבלויות ובדואים - תוך מימון חלק משכרם.

פרק שלם בדו"ח מוקדש להכשרות מקצועיות שהוזנחו בשנים האחרונות על רקע הזינוק החד בשיעור ההשתתפות והירידה הדרמטית בשיעור האבטלה. הצוות ביצע ניתוח מעמיק של הכשלים הרבים שהתגלו במערך הנוכחי ומבקש לבצע רפורמה מקיפה במערך ההכשרות. הצוות גיבש המלצות "ייעודיות לאור משבר הקורונה", בהן: השקת מסלול הייטק, הקניה נרחבת של כישורי יסוד, הרחבת ההיצע במערכת ההשכלה הגבוהה במקצועות נדרשים במשק, ועוד.

מנכ"ל ביטוח לאומי מאיר שפיגלר צילום: דנה קופל

אחד הקשיים המרכזיים עימם מתמודדים מגבשי מדיניות מאקרו־כלכלית וחברתית הוא השונות העצומה בנתוני האבטלה. אלה נעים בין 21.6% לפי שירות התעסוקה לכ־11% לפי האוצר וביטוח לאומי וכ־13% בלמ"ס. צוות התעסוקה סבור כי "הנתונים המתקבלים אינם מייצגים את נתוני האבטלה הרשמיים של מדינת ישראל, דבר שמוביל ליצירת בלבול בממשלה ובציבור ומוסיף לאי־הוודאות הקיימת סביב הקורונה".

בטווח המיידי הצוות ממליץ על מהפכה בתחום נתוני התעסוקה שכוללת שינוי טפסי הדיווחים של המעסיקים לביטוח הלאומי ורשות המסים, דבר שיוסיף מידע מהותי לרבות היקף שכר, שעות עבודה ואחוזי משרה בחוזה ובפועל ותשומות העבודה. בנוסף, יצירת קובץ אחוד בנוגע למאפייני המובטלים. נתונים אלו יהוו חומר גלם לפרויקט יומרני ממש: יצירת מאגר מידע מינהלי בנושא תעסוקה בחדר מחקר בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. במקביל, הצוות מבקש להקים מאגר מידע בנושא הביקוש לעובדים. כמו כן, כל הגופים הממשלתיים יקימו חדר מצב שיתעדכן בתדירות יומית בכל נתוני התעסוקה והאבטלה.