חוק ההסמכה עולה להצבעה, שערי הכנסת נחסמו

אחרי לילה של עימותים בירושלים, המחאה נגד הממשלה נמשכת: עשרות מפגינים השתרעו הבוקר (יום ד') על הכביש בכניסה לכנסת, במחאה נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ונגד הכוונה להעביר את "חוק הקורונה הגדול", המכונה גם "חוק ההסמכה" (צווי קורונה שעוקפים את הכנסת). המשטרה פינתה אותם כעבור זמן קצר.

במשטרה אמרו לפני כן כי המפגינים חסמו את הצירים ושיבשו את התנועה. לדבריהם, הכוחות הגיעו למקום במטרה להשיב את הסדר ולפתוח את הכבישים. המפגינים קשרו עצמם בשרשראות ברזל לעמודים ועל חלק מהשלטים נכתב "מנותקים, נמאסתם".

המפגינים היום צילום: קריימיניסטר

הלילה נעצרו ועוכבו לחקירה 34 בני אדם, בעימותים ליליים בין המפגינים נגד נתניהו לבין המשטרה. המחאה שבמהלכה צעדו ממעון ראש הממשלה ברחוב בלפור לעבר הכנסת עברה בלי הפרות סדר, אבל לקראת חצות התיישבו המפגינים על הכביש בכיכר פריז, ובהמשך הודיעה להם המשטרה כי עליהם לפנות את הכיכר. שוטרים פינו בכוח את המפגינים, שכמה מהם קראו "שוטר, אזרח - קודם כל אח". 

המפגינים צעדו לעבר כנסת ישראל צילום: איי אף פי

חוק הקורונה: תקנות הממשלה יידחו ביממה עד לאישור הכנסת

הבוקר תתכנס ועדת החוקה, חוק ומשפט להנמקת הסתייגויות לקראת הצבעות לקריאה שנייה ושלישית באותו חוק מעורר מחלוקת. "חוק ההסמכה" או בשמו האחר "חוק הקורונה הגדול" שמסמיך את הממשלה להכריז על מצב חירום בשל נגיף הקורונה ולהתקין תקנות לשם הטלת הגבלות על פעילות הציבור במרחב הפרטי והציבורי במגוון תחומי החיים, בהתאם לתחומים שהוסדרו תחילה בתקנות שעת החירום והוארכו על-ידי הכנסת בחקיקה עד להשלמת חוק המסגרת. החוק יעמוד בתוקפו כהוראת שעה עד 30.6.21.

מרגע שיאושר החוק תינתן תקופת מעבר של שבועיים לממשלה לגבש תקנות שיותקנו מכוחו ובסיומה יפקעו התקש"חים שהוארכו בחוקים והתקנות ייכנסו לתוקף ב-10.8.20.

לדרישת חברי הוועדה, הארכת תקופת ההכרזה על מצב חירום בשל נגיף הקורונה תחייב את אישור ועדת החוקה; עוד לדרישת הוועדה התקנות בחוק זה יותקנו על ידי הממשלה וייכנסו לתוקף לאחר אישור הוועדה בתוך 24 שעות ממועד התקנתן (למעט במקרים דחופים); הממשלה רשאית לקבוע תנאים לקיום הפגנה, תפילה או טקס דתי ובלבד שלא יהיה בהם כדי למנוע את קיומם

לפי הצעת חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), המכונה "חוק הקורונה הגדול" -

• הממשלה תוסמך להכריז על מצב חירום בשל הקורונה, אם שוכנעה כי "קיים סיכון ממשי להתפשטות רחבה נגיף הקורונה ולפגיעה משמעותית בבריאות הציבור אם לא יינקטו פעולות מכוח הסמכויות הקבועות בחוק זה". זאת, לאחר שהונחה בפניה עמדת שר הבריאות וחוות דעת מקצועית של משרד הבריאות בעניין. במקרים חריגים ההכרזה תיכנס לתוקף מיידי גם בטרם פרסומה ברשומות. 
  

• סמכות הממשלה להתקין את התקנות - הממשלה תוסמך להתקין תקנות רק בעת הכרזה על מצב החירום בשל קורונה. בתקנות ניתן יהיה לקבוע מגבלות בתחומי החיים השונים – על התנהלותו של הפרט (במרחב הפרטי שלו, כולל בבית מגוריו וברכבו הפרטי, ובמרחב הציבורי), על בתי עסק, פעילויות הפתוחות לציבור, מקומות עבודה, אירועים, מוסדות חינוך, מסגרות רווחה, ועל התחבורה הציבורית.
  

• תוקפן של התקנות לא יעלה על 28 ימים ובמקרה של תקנות הגבלת הפעילות במרחב הפרטי והציבורי תוקפן לא יעלה על 14 ימים. הממשלה תוסמך להאריכן לתקופות נוספות אלו עד תום הוראת השעה ובלבד שההכרזה על מצב החירום קורונה בתוקף.
  

• התקנות אותן תהיה הממשלה רשאית להתקין יחייבו אישור מראש של ועדת החוקה או הוועדות האחרות שהתקנות בתחום סמכותן; אם הוועדה לא קיבלה החלטה בתום 24 שעות ייכנסו התקנות לתוקפן והיא תוכל לאשר אותן או לדחות אותן בפרק זמן של שבוע או שבועיים בהתאם לסוג ההגבלות שבהן; אם לא קיבלה הוועדה החלטה יובאו התקנות למליאת הכנסת. לדרישת הוועדה, התקנות יונחו על שולחן הוועדות בכנסת בליווי התשתית העובדתית שעמדה בבסיס התקנתן.
  

• נושאי הכרזת מצב החירום וביטולה וכן התקנת התקנות בנוגע להגבלת המרחב הפרטי והציבורי יובאו לוועדת החוקה ושאר התקנות יובאו לוועדות החינוך, העבודה והרווחה, ועדת הכלכלה או ועדה אחרת שוועדת הכנסת תקבע בהתאם לתחום בו עוסקות התקנות.
  

• אם ועדה של הכנסת לא קיבלה החלטה בעניין התקנות, יינתן פרק זמן נוסף שבמסגרתו תוכל מליאת הכנסת לאשרן, ואם הכנסת לא קיבלה החלטה בעניין - יפקע תוקף התקנות. לפי המבחן שנקבע להתקנת התקנות – על הממשלה להשתכנע כי הן דרושות לשם "מניעת ההדבקה בנגיף הקורונה, צמצום התפשטותו, צמצום היקף התחלואה או הגנה על אוכלוסיות בסיכון". התקנתן כפופה גם למידתיות כך שהן יותקנו רק לתקופה ובמידה הדרושות ולאחר שנשקלו חלופות וההשפעות על המשק.
  

• לדרישת הוועדה נקבע כי התקנות להגבלת הפעילות במרחב הציבורי בעניין שמירת מרחק והגבלה על התקהלות במרחב ציבורי - לא יוכלו למנוע קיום הפגנות, תפילות וטקסים דתיים אך הממשלה רשאית לקבוע תנאים לקיומם.
  

• בהתקנת הגבלות פעילות במוסדות חינוך הבהירה הוועדה כי תינתן תשומת לב לחשיבות המשך פעילותם של מוסדות לילדים בגילים המחייבים השגחת הורים. כמו כן עמדה הוועדה על כך שסגירת מוסד או חלקו במקרה בו שהה בו אדם הנושא את נגיף הקורונה, לא תעלה על 72 שעות ובמקרים מיוחדים על 120 שעות לצורך חקירה אפידמיולוגית או מניעת הדבקה.
  

• תוקם מנהלת אכיפה ארצית במשטרת ישראל, שתקבע את מדיניות האכיפה בדגש על אוכלוסיות מיוחדות ועל האפשרות להימנע מהטלת קנס.
  

• הוועדה הפחיתה את סכומי הקנסות המנהליים בשל פתיחת עסק באזור מוגבל בניגוד להגבלות כך שעסק עד 5 עובדים הקנס יעמוד על 2000 ₪, בין 5 ל-50 עובדים – 4000 ₪ ומעל 50 עובדים- 6000 ₪.
  

יועמ"ש הוועדה ד"ר עו"ד גור בליי הסביר כי "ההסדר סוטה מדרך המלך, הסדר חריג וחסר תקדים. לטעמנו חייבים אישור ועדה כתנאי לכניסה לתוקף. בהצעה הממשלתית התקנות לשעת חירום הגיעו תמיד בדיעבד. אמנם יש עד 7 ימים או 14 ימים לאישור, אבל הוועדה יכולה להתכנס דקה לאחר אישור התקנות בממשלה לאשר אותן או לדחות את תוקפן. התיקון שנעשה הוא שיפור ביחס להסדר המקורי אך אפשר היה לשפר אותו עוד. היה ראוי שתיקבע תקופה של לפחות 72 שעות או תקופה ארוכה יותר לפיקוח מראש. יש לציין שגם לפי ההצעה החדשה יש גמישות לממשלה במקרים של דחיפות שבהם האישור כולו יהיה בדיעבד".

עו"ד איל זנדברג ממשרד המשפטים אמר, כי "תקנות מסוג זה בוודאי צריכות להגיע לכנסת. מתוך כך נמצאה דרך הביניים בין הצורך הביצועי המבצעי לתת תוקף מידי לתקנות לבין הדיון הציבורי בכנסת כולל הסמכות לבטל את התקנות. ההנחה היא שגם אם אנחנו לא במצב אי הוודאות הראשוני, הנסיבות משתנות והצורך לפעול במהירות קיים".