מים פוליטיים סוערים: תג המחיר של ואקום בהנהגה

בשיאו של גל קורונה שני ממשלת החירום מקרטעת מתמיד. הוואקום המנהיגותי שמייצרים הממשלה והעומד בראשה נותנים את אותותיהם במחאות הציבוריות ההולכות וגוברות, בניצני מרד אזרחי – כגון סירובם של מסעדנים לסגור עסקים – וגם בזירה הפוליטית, שבה מרשים לעצמם חברי כנסת של הליכוד ושותפים קואליציוניים לעשות ככל העולה על רוחם. ישראל מתנהלת במעגל קסמים: טיפול כושל במשבר הקורונה, מחאות, החלטות ממשלה חפוזות שמתקבלות בלחץ, מחאה גוברת, מחלוקות פוליטיות מעמיקות וחזרה לנקודת הפתיחה: כישלונות נוספים בטיפול במשבר. אולי המעגל הזה שכנע את ראש הממשלה שיש למנות פרויקטור קורונה.

בנימין נתניהו. סיכוי לבחירות בנובמבר צילום: אמיל סלמן/הארץ

בכל הנוגע לזירה הפוליטית העימות שפרץ שלשום (ב') בין יושב ראש הקואליציה לבין שר האוצר ישראל כץ הוא האחרון בשורה ארוכה של עימותים במפלגת השלטון ובין חברות הקואליציה.

בשבועות האחרונים נוצרו משקעים בין ראשי הסיעות החרדיות לבין ראש הממשלה נתניהו בעקבות הטלת סגרים על יישובים חרדיים ועל רקע ההחלטה להגביל את מספר הילדים שנספרים לצורך הגדלת המענקים האוניברסליים שתחלק הממשלה.

בליכוד, מנגד, מריחים פריימריז. על אף ההערכה כי נתניהו וגנץ לא יעזו לפרק את השותפות באקלים הציבורי הנוכחי, אם לא יאושר תקציב עד 25 באוגוסט, הכנסת תתפזר והבחירות ייערכו בנובמבר. גם אם הבחירות יימנעו, ייתכן שנתניהו יחתור לבחירות במחצית הראשונה של 2021.

בינתיים ח"כים בליכוד מתרוצצים ברחבי הארץ ופוגשים חברי מרכז ומתפקדים. הם סופגים מטחי ביקורת מציבור מאוכזב, ועם המטען הזה מגיעים לכנסת, ומצטרפים למתקפה.

נתניהו מוביל עדיין בסקרים, אלא שבינתיים, הזירה הציבורית והפוליטית משרבבת למציאות נרטיב אחר לגמרי.