ממשלת החירום - תמונת מצב: 60 ימים, 35 כשלונות

ממשלת החירום בראשותם של ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש הממשלה החליפי בני גנץ תציין מחרתיים 60 ימים להקמתה. הממשלה, שהוקמה תחת הכותרת ממשלת חירום, עם הבטחות לפעול לפתרון המשבר הכלכלי ועל הדרך להשיג פיוס בשורות הפוליטיקה והציבור השסועות, משיגה בינתיים בדיוק את ההיפך. מספר החולים בעלייה, באוויר דיבורים על חזרה לסגר כולל, האבטלה מתקבעת על 20% ואין תקציב מדינה באופק, גם לא לשנה שעוד מעט מסתיימת. והקרעים בפוליטיקה? הם רק הולכים ומעמיקים. אז מה הפלא שאמון הציבור צונח וקבינט הפיוס נותר חלום רחוק. "כלכליסט" מציג את רצף הכשלונות שהפך את ממשלת החירום לבעיה במקום לפתרון.

נתניהו וגנץ בישיבת הממשלה צילום: אמיל סלמן

1. הממשלה ה־35 היא הגדולה והיקרה בהיסטוריה של ישראל - בשיאו של המשבר הכלכלי החריף בתולדותיה - ועדיין לא מצליחה לספק הישגים במאבקה במשבר.

2. ישראל מצויה בשיאו של גל קורונה שני, אחרי שהגיעה במאי למספר נדבקים יומי דו־ספרתי נמוך. בגל השני, מספר הנדבקים היומי עקף את השיא שנקבע בגל הראשון - והסוף עדיין לא נראה באופק.

3. הממשלה לא הצליחה לעצור את שרשרת ההדבקה. הצלע הראשונה במערך הקטיעה היא המעבדות, שלא מצליחות לספק תשובות מהירות דיין כדי להשלים מעגל של איתור־תחקור־בידוד ב־48 שעות. המעבדות סובלות ממחסור בכוח אדם. יו"ר הסתדרות עובדי המעבדות אסתר אדמון אמרה אתמול בוועדה לביקורת המדינה בכנסת כי "המעבדות בקריסה. אנחנו לא נגיע לחורף". לדבריה, "יש עומסים ללא גיוס עובדים. התקנים שהוקצו לנו זמניים״.

4. מערך התחקור קרס גם הוא בשלב מסוים, בשל מצוקת כוח אדם. זו נבעה בין היתר מהחלטות שגויות של האחראית על שירותי בריאות הציבור היוצאת, סיגל סדצקי. ועדיין, הדרג הפוליטי הממונה על סדצקי לא הוציא את המערך מידיה ודאג לייצובו, גם כשהכשלים כבר התבררו בצורה חד־משמעית.

5. "המכלול" - הגוף שאמור היה לפקח על מערך הזיהוי־תחקור־בידוד ולוודא שהמעגל נסגר בתוך 48 שעות - הוקם באיחור. גם לאחר שהוקצו לו תקנים הוא נותר נטול סמכויות ולכן משותק ולא מסוגל לבצע את המשימה שלשמה הוקם.

6. למרות המלצות חוזרות ונשנות של ועדת המומחים המייעצת למל״ל, בראשות פרופ׳ אלי וקסמן, לא מונה סמנכ"ל חירום שירכז את הטיפול במגפה. לבסוף מונה אדם שכישוריו אינם רלבנטיים לתפקיד: אבי בן זקן, ראש המינהל לפיתוח, תכנון ובינוי מוסדות רפואה במשרד הבריאות.

7. ניסיונות נוספים למנות גורם שינהל את הטיפול במגפה נכשלו. אתמול הודיע האלוף במיל׳ רוני נומה - שקצר הצלחה במיגור התפרצות הקורונה בבני ברק באביב - שהוא מוותר על תפקיד ״פרויקטור הקורונה״ לאחר שלא ניתנו לו סמכויות.

8. ראש הממשלה בנימין נתניהו וכמה משריו, גם בממשלה המכהנת, לא מקיימים את ההנחיות שהם עצמם קבעו: נתניהו חגג את ליל הסדר עם בנו אבנר; רעייתו של שר הבריאות יולי אדלשטיין אירנה נבזלין ערכה לעצמה מסיבת יום הולדת לפני שבועיים, רגע אחרי שבעלה הודיע על הגבלות; והשרה מירי רגב השתתפה בטקס חניכה של משרד התחבורה והודתה: הטקס לא מתנהל בהתאם לכללים.

9. המחדלים של הממשלה בתחום החינוך עלו למשלם המסים חצי מיליארד שקל, לאחר שהממשלה נאלצה להכפיל על חשבונה את תקופת בית הספר של החופש הגדול. הסיבה: שר החינוך ומשרד האוצר חיכו עד ימים ספורים לפני סיום שנת הלימודים לפני שפנו לבית המשפט בבקשה שיחייב את המורים להאריך את השנה. ההתנהלות גרמה לכך שהם ננזפו על ידי בית המשפט והלימודים הסתיימו במועדם המקורי – למרות שהמורים לא עבדו בהיקף מלא בתקופת הקורונה ושכרם לא קוצץ.

10. ההגבלות המוטלות על הציבור חשודות כנגועות בשיקולים פוליטיים, כולל ההחלטה להשאיר את בתי הכנסת פתוחים למתפללים. לכך מצטרפת ההתמהמהות בהטלת סגר על יישובים חרדים בשל מחאת חברי ממשלה מיהדות התורה ומש״ס.

11. כמעט מחצית ממי שמתו מקורונה בישראל נדבקו בבתי אבות. תוכנית ״מגן אבות ואמהות״, שנועדה להגן עליהם מהנגיף, גובשה באיחור, אחרי שהנזק נעשה. ד"ר נמרוד מימון, שעומד בראשה, נאלץ לתאם בין חמישה משרדי ממשלה ואינספור רשויות מקומיות ומוסדות שונים, כל זה עם צוות של 10 אנשים בלבד וללא סמכויות.

12. הסעיף המכונה ״מענה לאוכלוסיות בסיכון״ בתוכנית החילוץ עומד על 28% מימוש בלבד.

13. רק 47% מתוך 100 מיליארד השקלים שהובטחו לציבור במסגרת התוכנית חולקו בפועל.  

מחאת העצמאים והמובטלים, בשבת האחרונה צילום: אי פי איי

14. סעיף "היערכות משרד הבריאות" מומש ב־64% בלבד. כלכליסט חשף בחודש שעבר כי בתי החולים הממשלתיים והציבוריים בבור של 2 מיליארד שקל, לאחר שהכנסותיהם צנחו בתקופת הקורונה וסעיפי ההוצאות זינקו.

15. גם האחיות מאיימות שהן על סף קריסה, בשל מחסור חמור בתקנים. כעת הן מאיימות בשביתה. הפתיחה המחודשת של מחלקות הקורונה וכניסתן של אחיות רבות לבידוד מחמירות את מצוקת כוח האדם, שלא מטופלת זה שנים, על אף התראות חוזרות.

16. הממשלה הכריזה על הקמת קרן הלוואות לעסקים קטנים בסיכון, שבה ערבות המדינה עומדת על 60%. הקרן עצמה קמה רק כעבור חודש וחצי, שבמהלכם עסקים רבים התקשו לקבל הלוואות ולשרוד - או שקיבלו סכומים זעומים מהבנקים, מה שמנע מהם בראשית הדרך לקבל השלמה מהקרן הייעודית.

17. מענקי עידוד להשבת עובדים לעבודה גובשו בחיפזון ובניגוד לכל חוות הדעת המקצועיות. התוצאה: הן חולקו לכלל המעסיקים, כולל החזקים, ללא צורך לדווח על היקף פגיעה, החל מהעובד הראשון שחזר והחל מרגע פתיחת הסגר. כלומר, מעסיקים קיבלו מענקי עידוד גם על עובדים שהיו חוזרים לעבודה ממילא. קבוצת פוקס, שבעל השליטה בה הראל ויזל נלחם לייצר תנאים שבהם יהיה זכאי למענקים על חשבון עסקים קטנים יותר, ויתרה בסוף על הכסף לאחר שהתברר שהיא עתידה לחלק דיבידנדים לבעלי המניות.

18. שיעור האבטלה כיום עומד על 21%, מהגבוהים ביותר במערב ורק מעט יותר משיעור של 23.5% שנרשם במאי.

19. מספר המובטלים שוב עולה על מספר החוזרים לשוק העבודה. לפי נתונים שפורסמו שלשום, מיום חמישי האחרון ועד יום ראשון בבוקר התקבלו בשירות התעסוקה 1,250 דיווחים על חזרה לעבודה. לעומת זאת, נרשמו 2,850 דורשי עבודה חדשים.

20. למרות הצורך המובהק - הממשלה לא הקימה מרכז מידע שיעקוב בזמן אמת אחר המצב הכלכלי של המשק, בדגש על תמונת המובטלים העדכנית.

21. 200 מיליון שקל הובטחו לעמותות שנקלעו למשבר קשה בעקבות המגפה. רק 3 מיליון שקל הועברו להן עד כה, למרות שהן מטפלות בשכבות החלשות - שהן הנפגעות בהגדולות ביותר מהמשבר.

22. ראש הממשלה ויו"ר כחול לבן בני גנץ לא מצליחים להגיע להסכמות על משך התקציב: חד־שנתי או דו־שנתי. ישיבת ממשלה בנושא שתוכננה למחר נדחתה שוב. בניגוד לכל חוות הדעת המקצועיות ובניגוד לחוק שמחייב העברת תקציב עד אמצע אוגוסט, הליך החקיקה עדיין לא החל והממשלה לא תעמוד ביעד הקבוע בחוק.

23. חוק ההסדרים שכבר פורסם לא מתייחס למשבר הקורונה כמעט בכלל, למעט סעיפים בודדים.

24. אין תוכנית לשיקום שוק העבודה. התוכנית שהציג נתניהו בשבוע שעבר לא כוללת הכשרות מקצועיות, עידוד אמיתי של קליטת עובדים מחדש, יצירת מקומות עבודה חדשים או מתן מענה ייעודי לאוכלוסיות הצעירות שעלולות לספוג פגיעה בלתי הפיכה בכושר ההשתכרות שלהן.

25. לאורך כהונתה הקצרה של הממשלה, נרשמו בעיקר סכסוכים וכיפופי ידיים בין שותפיה הבכירים. אלה מלווים תדיר באיומים סמויים וגלויים בהליכה לבחירות, פוגעים בעבודת הממשלה ומונעים ממנה ליזום תהליכי עומק נחוצים, תוך הפחתת אמון הציבור בה. שר האוצר ישראל כץ ושר הכלכלה עמיר פרץ התקוטטו סביב מתווה עידוד התעסוקה. במקום למצוא פתרונות למשבר התעסוקה, כץ הטיח בפרץ כי ״אין שר אוצר חלופי״; כאשר יולי אדלשטיין קרא לסגור את בתי הספר, שר החינוך יואב גלנט השיב כי ״משרד הבריאות זורע פאניקה״; כאשר שר המדע יזהר שי אמר שהתבטאויותיו של השר דודי אמסלם אינן ממלכתיות, אמסלם השיב: ״לא עדכנו אותי שמונה שר לחלוקת ציונים״; ומירי רגב ניצלה את המשבר הקשה בתולדות ישראל כדי להגיד שגנץ אינו בשל להיות ראש ממשלה.

26. קבינט הפיוס שעוגן בהסכם הקואליציוני בין הליכוד לבין כחול לבן לא קם מעולם.

27. הממשלה מקדמת מינויים לא מקצועיים, על אף הצורך הבהול בשדרת פקידות חזקה ומקצועית בשיאם של משבר בריאותי וכלכלי חסרי תקדים. בהקשר זה בלטו מינויו של השר דודי אמסלם לשר הסייבר והדיגיטל, שיהיה אחראי גם על רשות החברות במקום שר האוצר.

28. עם המינויים השנויים במחלוקת ניתן למנות גם מנכ"לים לא מקצועיים בכמה משרדי ממשלה. בראשם עומד אלוף משנה במילואים עמית אדרי, שהיה ראש המטה של שר החינוך גלנט במשרדים אחרים בחמש השנים האחרונות וכעת מונה למנכ"ל משרד החינוך. לצד זאת ניתן למנות גם את מינוי לירן אבישר בן חורין למנכ"לית משרד התקשורת. אבישר בן חורין היא פעילה לשעבר במפלגת תלם, שממנה התפצל יועז הנדל, והיא נשואה לאיתי בן חורין - מי שהיה שותף להקמתה של כחול לבן ושימש כקמפיינר שלה במשך תקופה ארוכה.

29. השר ללא תיק צחי הנגבי המחיש את רמת הניתוק של הממשלה מעומקי המשבר, כשאמר בראיון שאנשים שאין להן מה לאכול זה ״חרטא״.

30. זו היתה הפעם השניייה שבה הנגבי הפגין ניתוק בזמן המשבר. זמן קצר קודם לכן, הוא הצהיר ששרי הממשלה מטפלים בנושאים שאינם קורונה 99% מהזמן. הנגבי אמר את הדברים כניסיון לעקוץ את יו"ר כחול לבן גנץ, שבמסגרת התנגדותו לתוכניות הסיפוח אמר ״קודם נטפל בקורונה״.

31. בשיאו של המשבר הכלכלי ביקש ראש הממשלה לאשר לו פטור ממסים בהיקף של מיליון שקל על הוצאות לווילה הפרטית בקיסריה ורכב השרד הממוגן. בדיון שנערך בנושא אמר ח"כ מיקי זוהר מהליכוד שראש הממשלה ״נכה כלכלית״ - המחשה נוספת לניתוק העמוק של חברי הקואליציה מהמצוקה הקשה של רוב העם.

32. ראש הממשלה שם את השיקולים הפוליטיים לפני האינטרס של המדינה, בין השאר בניסיונותיו לייצר פילוג בהנהגה הכלכלית. נתניהו ביקש מחבר הכנסת ניר ברקת להציג תוכנית כלכלית מעל לראשו של שר האוצר כץ, תוך כדי שהוא נפגש עם נגידי בנק ישראל בעבר ובהווה ללא שר האוצר.

33. הממשלה רומסת את הכנסת ובתי המשפט ובכך משבשת את הפרדת הרשויות, מערכת האיזונים והבלמים - ולבסוף גם את הדמוקרטיה. חוק הקורונה שאושר בשבוע שעבר קובע כי הממשלה רשאית להתקין צווים שיגיעו לאישור הכנסת רק בדיעבד. אתמול, כשוועדת הקורונה ביקשה לשנות את אחד הצווים – ח"כ מיקי זוהר איים בהדחתה של יו״ר הוועדה ח"כ יפעת שאשא ביטון.

34. במסגרת מאבקו המשפטי, נתניהו מקפיד לתקוף את היועץ המשפטי אביחי מנדלבליט ואת מערכת אכיפת החוק, ובכך גורם לקרעים נוספים בקואליציה שבראשה הוא עומד. בשבוע שעבר, במהלך עוד שיא חדש במשבר הקורונה, הוא דחק בחברי כנסת מגוש הימין לתמוך בהצעה של ח"כ בצלאל סמוטריץ' מימינה למנות ועדת חקירה לבחינת ניגודי עניינים של שופטים - על אפם וחמתם של שותפיו הקואליציוניים.