רמיסת הכנסת כבר לא בשושו

האיום שהשמיע אתמול יו"ר הקואליציה ח"כ מיקי זוהר (ליכוד) בדבר הדחתה של ח"כ יפעת שאשא ביטון (כולנו) מראשות ועדת הקורונה, לאחר שהעזה להעביר בוועדה בניגוד לעמדת רה"מ בנימין נתניהו צו המתיר את פתיחת חדרי הכושר – משקף את הבריונות של הרשות המבצעת כלפי הרשות המחוקקת. רק בשבוע שעבר הודיע זוהר בעצמו שאין לסגור את חדרי הכושר אך כיו"ר הקואליציה הוא פועל לרצות את אדונו נתניהו, גם במחיר הדחה או השעייה של יושבת ראש ועדה בכנסת. אמש הוחלט אמנם בליכוד שלא להדיחה אבל באותה נשימה הוחלט שלא להעביר לוועדה נושאים וחוקים הקשורים לקורונה ובכך לרוקן מתוכן את עבודת הוועדה שהוקמה לצורך הטיפול במשבר.

מיקי זוהר ובנימין נתניהו צילום: אוהד צויגנברג

התנהגות זו מהווה המשך לזלזול של הרשות המבצעת ברשות המחוקקת. בישיבתה של ועדת הכספים שחוקקה לפני כמה שבועות את אחד מחוקי הקורונה שנועד להזרים סיוע למשק, הביעו התנגדות חברי כנסת בקואליציה ובהם מש"ס, אלא ששר האוצר ישראל כץ הטיח לעברו של נציג ש"ס שעליו לתמוך בבקשת הממשלה בהיותו חלק מהקואליציה והחוק אושר. כך היה גם בשבוע שעבר שבו מיהרה הכנסת לחוקק חוק שהעניק לממשלה סמכויות להטיל צווים ולבצעם גם בלא אישור של הכנסת. לפיו רק אם הכנסת לא תאשרם בדיעבד במשך 10 ימים מהתקנתם הם יבוטלו.

הכנסת ה־23 באמצעות הקואליציה הרחבה של 72 חברי כנסת, בדומה לקודמותיה מתכופפת בפני הממשלה או יותר נכון בפני נתניהו. חברי הכנסת הפכו להיות כלי שרת בידי נתניהו, ומי שמעז לפצות את פיו ולהביע עמדה אחרת צפוי להדחה, השעייה ועונשים. בכך חוטאים חברי הכנסת לתפקידם לא רק כמחוקקים עצמאיים, אלא גם כמפקחים על הרשות המבצעת. בלא פיקוח פרלמנטרי על הרשות המבצעת היא תוכל להמשיך ולנהוג בכנסת כרצונה, ולרמוס אותה כאוות נפשה.