פרויקט חיבור המפעלים לגז טבעי כשל: המדינה מלאימה את המיזם ועלותו תוטל על התעשיינים

הממשלה הודיעה אתמול כי נכשלה בניסיון לחבר את מפעלי התעשייה לרשת חלוקת הגז. לכן תלאים פרויקטי חיבור שהשוק הפרטי ניסה ולא הצליח להשלים, תוך גלגול העלויות החדשות על חשבון המפעלים.

הגז הטבעי הוא דלק נקי יחסית לשימוש על פני סולר או מזוט, והוא זול ממנו. לפיכך ב־2009 המדינה הפריטה את תחום החיבורים למפעלים וחילקה את המדינה לשישה מחוזות ושישה זכיינים שיחברו מפעלים לרשת החלוקה. חיבור מפעלים לשימוש בגז טבעי מעניק אפשרות להוזלת עלויות התפעול שלהם תוך צמצום זיהום האוויר.

שר האנרגיה יובל שטייניץ. הולכת הגז למפעל תתייקר צילום: עמית שעל

בפועל הפרויקט לא התקדם. בחוק ההסדרים של 2015־2016 עוד התפארו בתוכנית לחיבור 450 מפעלים לגז עד 2020. אך היוזמה נתקלה בקשיים ובחלק מהמקרים היזמים מצאו עצמם בהתכתשות מול חברות ממשלתיות או עם תמריץ כספי נמוך להשלים את הפעולה. עד כמה הכישלון גדול? עד היום חוברו רק כ־130 מפעלים מתוך פוטנציאל של עד 1,000. בממשלה הקודמת השיקו ארבע תוכניות חירום לשיפור המצב, אולם בפועל לא הרבה השתנה.

לכן בתזכיר חוק שהופץ אתמול המדינה מכריזה ש"שר האנרגיה רשאי לתת רישיון להקמת רשת חלוקה מסוימת לחברה ממשלתית בעלת רישיון הולכה שהממשלה בעלת שליטה או זיקה בה. אם שר האנרגיה ושר האוצר ימצאו צורך דחוף ושאין גורם מהמגזר הפרטי שמעוניין ויכול להקים את הרשת".

מאחר שיש רק חברה ממשלתית אחת שיש לה הכלים לספק גז, נתיבי גז הממשלתית (נתג"ז), שאחראית על ההולכה הכבדה לתחנות הכוח או על יצוא הגז — המשמעות היא שנתיבי גז תשתלט על השטח באותם מקרים שבהם שר האנרגיה ימצא לכך "צורך דחוף".

אם עוד לא ברור עד כמה לממשלה דחוף לקדם את הנושא, תזכיר החוק קובע ש"שר האנרגיה רשאי, בהתקיים תנאים מסוימים, לתת רישיון חלוקה לחברה בת של של נתג"ז", למרות שאין אחת כזו כלל, ולכן מיד לאחר מכן התזכיר קובע ש"שר האנרגיה רשאי ליתן לחברה ממשלתית שקיבלה רישיון הולכה ורישיון חלוקה מבלי שהיא תידרש להקים חברה בת". אז אם קיומה של חברה בת אינה תנאי סף, למה לציין זאת? עוד מצוין בחוק שנתג"ז תנהל את "הליכי ההפקעות והפיצויים" מול בעלי המקרקעין שטוענים כי נפגעו מהתוכנית.

הממשלה אמנם החליטה לפעול בנחישות לקידום הפרויקט של חיבור המפעלים לרשת הגז אולם היא לא מוכנה לסבסד את החיבור. לכן החוק מציע שאם המועצה לענייני משק הגז הטבעי תראה שהתעריפים שנקבעו ברישיון של הזכיין המקורי ממנו הולאם הפרויקט "אינם מאפשרים להגשים חלק או כל המטרות המפורטות — היא רשאית לקבוע תעריפים, לעדכנם, לקבוע כללים לעניין תעריפים או לשנותם".

התרגום של הניסוח הזה הוא אחד: אחרי שהמדינה נכשלה שוב ושוב לחבר את המפעלים, היא תלאים חלק מהפרויקטים, ומי שישלם על הזכות לרכוש גז מספק חיצוני יהיה המפעל עצמו שיגלה שתעריף ההולכה שלו התייקר.

יו״ר ועדת האנרגיה של התאחדות התעשיינים, התעשיין גבי ביטון, סיכם את העניין בכך ש"חבל שבתקופה שבה כל התעשייה נאבקת כדי לשרוד את משבר הקורונה, משרד האנרגיה 'מצא פתרון' שמנותק מהמציאות, כך שעידוד התעשייה וקידום משק הגז יגיע באמצעות העלאת תעריפי הגז. אנו מצפים שמשרד האנרגיה יחזור בו מכוונתו ויפעל ליישום הרחבת תשתית הגז, ולא להעלאת התעריף״.