בלעדי לכלכליסט
ספתח חיובי לתוכנית הצנועה: 6 מפעלים בצפון יחוברו לגז
המפעלים באזור התעשייה אלון תבור יחוברו לרשת החלוקה השבוע, חמש שנים אחרי שהגישו בקשה, בזכות מימון שאישר משרד האנרגיה באוקטובר
סנונית ראשונה לתוכנית התמיכה בחיבור מפעלים לגז טבעי שעליה הכריז משרד האנרגיה בחודש שעבר. ל"כלכליסט" נודע כי שישה מפעלים באזור התעשייה אלון תבור יחוברו השבוע לרשת חלוקת הגז הטבעי, חמש שנים אחרי שביקשו אישור לכך. התמיכה הכספית של המשרד אפשרה לזכיינית שהניחה את הצנרת, חברת סופר NG, להשלים את חיבור המפעלים, ועודפי תקציב שנותרו יסייעו לחיבור מפעלים נוספים באלון תבור.
קראו עוד בכלכליסט:
- שותפויות הגז של תמר ולווייתן יתמודדו אחת נגד השנייה במכרז גז חדש של חברת החשמל
- תשובה: "בחודשים הקרובים נשלים חיבור צנרת - ב-2019 לווייתן ימכור גז למצרים וירדן"
- הממשלה תקים רשות לטיפול באספקת גז וייצור חשמל בשטחים
שלושה מהמפעלים שיחוברו כבר החלו לפעול בגז טבעי, אבל בהיעדר צנרת נאלצו לקבלו במשאיות שהגיעו מתחנה זמנית בקרבת מקום. אלה הם מפעל הגבס אורבונד, מפעל השימורים זנ־לכל, ומפעל מוצרי האיטום פזקר. שלושת המפעלים הנותרים ‑ יצרן סגסוגות המתכת פינקלשטיין מערכות, מפעל מערכות היציקה תדיר־גן ומפעל הפלסטיקה רומולד ‑ עדיין ממתינים לסיום הסבת המתקנים שלהם לשימוש בגז. ששת המפעלים יצרכו, לפי הערכות, כ־50 מיליון מטר מעוקב גז לשעה.
התוכנית החדשה של משרד האנרגיה גובשה בעקבות כישלון של תוכנית קודמת מ־2009, שנועדה לחבר לרשת חלוקת הגז 450 מפעלים עד שנת 2020. בפועל חוברו כשישים בלבד. בתוכנית החדשה, שהציבה יעד צנוע יותר של 250 מפעלים, העביר משרד האנרגיה כ־200 מיליון שקל לסבסוד החיבור למפעלים מרוחקים שרשת חלוקת הגז לא הגיעה אליהם בשל חוסר כדאיות כלכלית או בעיות לוגיסטיקה של המועצות המקומיות שרשת החלוקה אמורה לעבור בשטחן.
יובל שטייניץ, שר האנרגיה צילום: אוראל כהן, יחצ
למרבה האירוניה, מי שהקימה את תחנת הניפוק הזמנית שסיפקה גז למפעלים בחמש השנים האחרונות סופר NG, אותה חברה שהניחה כעת את הצנרת, ומוחזקת בחלקים שווים בידי סופרגז ושפיר הנדסה. המשמעות היא שהיה ביקוש לגז, אבל אספקתו הצריכה נסיעה של כמה מאות מטרים ממקום האחסון למפעל. רק כעת הוכשרה הקרקע לפרישת הצנרת עד פתחי המפעלים.
אף שהמכרזים הראשונים לאספקת גז למפעלים יצאו לדרך ב־2009, ככל שנקפו השנים התבררו שלוש אמיתות עצובות. הראשונה היא שהזכיינים הפרטיים מתקשים בפריסת הרשת אם הרשות המקומית לא משתפת פעולה. השנייה היא שהכדאיות הכלכלית בחיבור מפעלים רחוקים היא לעתים קרובות גבולית, דבר שבולם את ההתקדמות. האמת השלישית היא שיעדי החיבור לא היו מעשיים, וההבטחות של משרדי האוצר והאנרגיה היו כתובות על הקרח. יעד 450 המפעלים שהוצב לשנת 2020 בחוק ההסדרים של 2015 ו־2016 ‑ מתוך פוטנציאל של אלף מפעלים ‑ לא התממש למרות ההצהרות השאפתניות. קצב החיבור היה אפסי, עד כדי כך שהממשלה הנוכחית אישרה ארבע תוכניות בנושא. באחרונה כבר נכנעה הממשלה לאיומים ולתחינות והחליטה על סבסוד של עד 600 מיליון שקל בשלוש השנים הבאות.
שר האנרגיה שטייניץ הודיע שמשרדו ימשיך לפעול לחיבור צרכנים נוספים לגז טבעי, שהוא, לדבריו, "נקי יותר וזול יותר, לטובת כלל התושבים". מנכ"ל סופר NG נדב מרוז אמר שמדובר בבשורה עם אפשרויות כלכליות למפעלים, וקרא לשאר הגופים באזור אלון תבור להתחבר גם הם לגז הטבעי.
