ממה באמת מתו חולי הקורונה בישראל?

רק 49% ממי שנפטרו מנגיף הקורונה בישראל הונשמו בבתי החולים, כך עולה מניתוח נתוני משרד הבריאות שהתפרסמו במאגר המידע לקורונה. המשמעות היא שכמחצית מהנפטרים (152 מתוך 303 בסך הכל) לא מתו בהכרח מכשל נשימתי או בעיות בדרכי הנשימה המאפיינות את הנגיף אלא מסיבות אחרות. לאור העובדה כי בישראל לא נהוג לבצע בדיקות לאחר המוות, הרי שלא ניתן לדעת בוודאות מהי סיבת המוות של נפטרי הקורונה.

"רוב התמותה מהמחלה היא ממצוקה נשימתית", קובעת ד"ר שירלי שפירא-בן דוד, מומחית למחלות זיהומיות בקופת חולים מכבי ובית החולים וולפסון. יחד עם זאת, שפירא-בן דוד מציינת כי, "ייתכן שישנם מצבים שאיחרו באבחנה ועד שהחולים הגיעו לבית החולים לא הספיקו להנשים אותם. ישנם מצבים, בעיקר בחולים בבתי אבות, שאפילו לא הספיקו להגיע לבית החולים". ואכן, מהנתונים עולה כי מספר הנפטרים שלא הגיעו לבית החולים או נפטרו ביום הגעתם עומד על 48 כאשר 81% מתוכם (39) לא הונשמו.

בדיקת קורונה צילום: גטי

יתרה מכך, רק 29% מהנפטרים (88) התגלו כחולי קורונה ואושפזו עוד באותו היום ו-30% נוספים (92) התאשפזו בבית החולים עד שלושה ימים מרגע קבלתם תשובה חיובית כחולי קורונה. לעומת זאת, 14% מנפטרים (42) התאשפזו לאחר 4-9 ימים מרגע קבלת התשובה החיובית, 5% מהנפטרים (16) המתינו בין 10-19 ימים מזמן קבלת תשובה חיובית ועד אשפוזם ואילו 2%, כשישה מהנפטרים, המתינו בין 20-29 ימים מעת קבלת התשובה החיובית ועד לאשפוזם.

זאת ועוד, 19% מהנפטרים (58) התגלו כחולי קורונה רק לאחר כמה ימים מרגע הגעתם לבית החולים ואשפוזם. עבור שישה מהם, ההגעה לבית החולים הייתה מאוחרת מידי שכן הם נפטרו עד יומיים מעת הגעתם לבית החולים. כמו כן, 4 נפטרים המתינו יותר משבועיים בטרם הגיעו לבית החולים.

"נפטרו מסיבוכים אחרים"

לטענת שפירא-בן דוד, ישנן סיבות נוספות שיכולות להסביר מדוע כמחצית מהנפטרים כלל לא הונשמו: "הקורונה היא מחלה שפוגעת בכל מיני מערכות. זה נכון שפגיעה במערכות הנשימה נמצאת במקומות הראשונים אבל יש לנו נתונים אבל יש נתונים גם על פגיעה בשריר הלב כמו דלקות בקרום הלב, הפרעות קצב וקרישיות יתר שגורמים לסיבוכים ונפטרו מקריסת מערכות ממקור לבבי". כמו כן, "ישנם חולים שלא הזדקקו להנשמה אבל נפטרו מסיבוכים אחרים שהתהוו כתוצאה מהקורונה כגון זיהום בדם".

"מדובר על זיהום משני, זיהום שלא נוצר ממחולל המחלה עצמו אלא מגורם אחר, אנחנו יודעים שבית החולים הוא מקום שבו זיהומים נרכשים", אומרת שפירא - בן דוד. ״בנוסף יש חולים מבוגרים ועם מחלות רקע קשות שנפטרו בגלל מצב הרקע שלהם".

147 נפטרים שהו פחות מעשרה ימים בבתי החולים

על פי הנתונים שהתפרסמו על ידי משרד הבריאות, כ-6,000 בני אדם בשנה מתים מזיהום משניים שנרכשו בבתי החולים עצמם. הסבירות להידבק בחיידק זיהומי בתוך בתי החולים עולה ככל שזמן השהייה בבתי החולים עולה.

על פי הנתונים, משך השהייה הממוצע בבית החולים של חולה קורונה שנפטר עומד על 13 ימים כאשר משך השהייה בבתי החולים של נפטרים שלא הונשמו עומד על 9 ימים. כ-100 מבין הנפטרים שלא הונשמו, שהוו בבית החולים יותר מארבעה ימים כאשר 34% מהם שהו בבית החולים למעלה משבועיים. מספר הימים הגדול ביותר ששהה חולה שאינו מונשם בבית החולים בטרם נפטר עומד על 71.

בסך הכול, 13% מהנפטרים (39) שהוא בבית החולים למעלה מחודש בבתי החולים ואילו 42% מנפטרים (128) שהוו בבית החולים פחות מעשרה ימים בטרם נפטרו מתוכם 54% מהם היו בני 85 ומעלה.

במשרד הבריאות סירבו להתייחס.

התפלגות נפטרים מהקורונה לפי גיל