בתי החולים בדרך לגל השני עם בור של 2 מיליארד שקל

הגל השני של הקורונה הצליח להצית מחדש לא רק דיון סביב נחיצות סגר מחודש אלא גם קרבות תקציב בין בתי החולים לבין משרדי הבריאות והאוצר. ל"כלכליסט" נודע כי כמה בתי חולים פנו לשני המשרדים בבקשה לסגור להם בור תקציבי בהיקף של כ־2 מיליארד שקל שנוצר בשל הטיפול בגל הראשון של הקורונה והצורך להיערך לגל שני.

מדובר בבור של מיליארד שקל בבתי החולים הממשלתיים ומיליארד שקל נוספים בבתי החולים של הכללית ובעיקר בציבוריים העצמאיים (כגון הדסה, שערי צדק, לניאדו והנוצרי בנצרת).

מימין: שר האוצר ישראל כץ, מנהל שיבא פרופ' יצחק קרייס ושר הבריאות יולי אדלשטיין צילומים: יואב דודקביץ, אבי מועלם,, SHEBA_PHOTO

בכירים במערכת הבריאות הציגו בפני "כלכליסט" שלוש סיבות לכך שבתי החולים – גם אם התנהגו באחריות – יצאו משווי משקל תקציבי. ראשית, בשל הצניחה הדרמטית בהכנסות. משרד הבריאות לא רק שאסר פעילות אלקטיבית (ניתוחים לא דחופים), אלא שנרשמה ירידה דרמטית בפעילות האמבולטורית, תיירות המרפא כמעט ונעלמה וזרם החולים הפלסטינים הופסק כמעט לחלוטין (דבר שפגע קשות בבתי החולים שיבא והדסה). אלפי מיטות רגילות הפכו למיטות קורונה, אלא שרובן לא נכנסו לשימוש ובית החולים לא קיבל כסף עבורן, שכן רוב הטיפול נעשה בבתים או במלוניות. כך, למשל, שיבא הקצה 700 מיטות לכך במהלך חודשיים – אלא שהן נותרו ריקות. חלק מבתי החולים דיווחו אף על ירידה בלידות – המחלקה הרווחית ביותר בבתי החולים.

בצד ההוצאות, מנגד, נרשמו זינוקים חריגים. ראשית, נחתמו הסכמי שכר ייחודיים מול הרופאים, האחיות והצוות הלא רפואי שהזניקו את הוצאות השכר של בתי החולים בשיעור של עד 25%. שיבא, לדוגמה, דיווח על תוספת שכר של 22 מיליון שקל בשלושה חודשים בלבד רק עבור האחיות ועל תוספות שכר לרופאים שהסתכמו ב־10 מיליון שקל.

מעבר לזינוק בהוצאות השכר, נרשמו הוצאות ציוד ותשתיות חריגות וחדשות: מחלקות קורונה, ציוד מיגון, כאשר כעת בתי חולים רבים החלו להעסיק פקחים כדי לוודא שיש אכיפה של עטיית מסכות. לדוגמה, שיבא גייס רק לאחרונה 100 איש נוספים למטרה זו, מה שמכנים שם "תפעול שוטף של בית חולים בתקופת קורונה".

"זו בעיה ערכית"

בשיבא בחנו בימים האחרונים האם להמשיך לקבל חולי קורונה שכן מספר החולים כבר הגיע ל־15 וקבלת חולים נוספים כרוכה בפתיחת החניון התת־קרקעי והפיכתו למחלקת קורונה נוספת, הכרוכה בהוצאה תקציבית גדולה.

איך נוצר הבור התקציבי בבתי החולים בעקבות הקורונה

גורמים במערכת הבריאות מסרו ל"כלכליסט" כי גם באיכילוב ביקשו להאט את קצב הזרמת החולים בטענה דומה. בימים האחרונים שני בתי החולים הגדולים במדינה קיבלו עוד חולה אחד כל אחד. מספר החולים באיכילוב – שמתמודד עם מכה של בידודים של צוות רפואי – הגיע שלשום ל־21 בסך הכל.

"יש הוצאות שפשוט לא הובאו בחשבון. עשיתם לנו מטס ביום עצמאות ומחאתם כפיים. מה יותר חשוב מבתי חולים היום? חייבים לעשות הסדרה כוללת כי זה לא 'גירעון של בתי חולים', אנחנו לא 'בפער'. להגיד לנו עכשיו 'תיערכו לגל שני או לחורף' בלי לדבר איתנו על תקציב – זה פשוט לא מוסרי. יש כאן בעיה ערכית", אומר ל"כלכליסט" גורם בכיר במערך האשפוז. הוא גם מותח ביקורת על משרד הבריאות: "ייתכן שהבעיה היא גם במשרד הבריאות. משרד הבריאות לא הביא את כל זה

בחשבון, ואנחנו לא יודעים לאן כל הכסף שהם קיבלו הלך. שיגידו לאן הלך הכסף!".

גורמים במשרד הבריאות מסבירים כי יש שני סוגים של כספים הקשורים לקורונה: "ישיר קורונה" –ההוצאות הישירות כמו מיגון, מצלמות, בינוי – שיועד לטיפול מיידי וישיר – שם אין בעיה ואין מחלוקות עם האוצר (אלו 10 מיליארד השקלים שקיבל משרד הבריאות); אך יש גם "עקיף קורונה" – ההוצאות החריגות – וכאן נוצרה הבעיה.

במשרד הבריאות מבהירים כי הלחץ של בתי חולים נובע מגורל תאגידי הבריאות – שכעת הוא לוט בערפל. תאגידי הבריאות הם הגופים הפועלים ליד בתי החולים ובבעלותם, כדי לנצל את משאבי בתי החולים גם אחר הצהריים, ונהנים מעצמאות ניהולית מוחלטת. מדובר בפתרון של מערכת הבריאות בארץ שנוצר כדי לטפל בתת־התקצוב המתמשך בבתי החולים הממשלתיים כאשר הגופים הללו הם אלו שמאפשרים לבצע מספר רב של פעולות שבבתי החולים עצמם בלתי אפשרי לבצע, לרבות גיוס תרומות, קיצור תורים לניתוחים ואשפוזים, גיוס רופאים וכוח אדם, רכישת ציוד ומכשירים חדשים, ביצוע מחקרים וגם תגמול נוסף לרופאים.

פעילותם של תאגידי הבריאות זינקה, והם מהווים היום כשליש מפעילות בתי החולים ומנהלים יחד בין 2.5 ל–3 מיליארד שקל. בבית חולים כמו שיבא מעסיק התאגיד כ־45% מכלל העובדים (3,500). מהכסף שזורם לתאגיד, כ־40% מופנים לבית החולים ומכאן שמדובר במנוע הכנסות חיוני להם.

במשרד האוצר עדיין לא השלימו עם קיומם של התאגידים ולכן הם אינם מקבלים סיוע ממשלתי. כבר למעלה משנה שבאוצר מנסים בכל דרך (באמצעות אגף התקציבים או הממונה על השכר) להשתלט על התאגידים. לפי הערכות של משרד הבריאות, אם לא יוזרם כסף לבתי חולים ולתאגידים, הם ייאלצו בתוך חודשיים לפטר מאות עובדים. "בתי החולים מאוד בלחץ בגלל התאגידים. לא מן הנמנע כי האוצר יסכים להעביר כסף אך יבקש שוב להשתלט על התאגידים", אומרים במשרד הבריאות.

"זה לא מעניין אותנו"

ל"כלכליסט" נודע שבמקביל משרדי הבריאות והאוצר דנים בימים אלו על פתרון למצוקה התקציבית כאשר אחת החלופות היא העברת סכום של 100 מיליון שקל מסל הבריאות (שהיקפו כ־60 מיליארד שקל ב־2020) שמועבר מדי שנה לקופות חולים – לבתי החולים הממשלתיים ולציבוריים־עצמאיים, וזאת בשל חסכון הקופות מניתוחים שלא בוצעו בתקופת הקורונה.

מנהל חטיבת בתיה"ח הממשלתיים, ארז און צילום: יוטיוב

בקופות החולים הגיבו בזעם על היוזמה. גורמים בכירים בקופת חולים כללית מסרו ל"כלכליסט" כי "הוצאות הקורונה לכללית עד עתה עומדות על כמיליארד שקל, מהם התקבלו 200 מיליון שקל בלבד כמקדמה. הצעד האחרון שצריך לעשות עכשיו זה לתגמל את בתי החולים הממשלתיים על חשבון הקופות כי המדינה במילא משלמת את הוצאותיהם".

"לא צריך שאנו (בתי חולים) נאכל אותן (קופות חולים) והן יאכלו אותנו. האוצר בא ואומר עכשיו: חשבון האשפוז של הקופות ירד דרמטית, אז נכריח את הקופות להעביר כסף לבתי חולים. הקופות טוענות כי בסופו של דבר הן לא קנו את השירותים – והן צודקות. אותנו, בכל זאת, זה לא מעניין – הכסף חייב להגיע אלינו", אמר הבכיר במערך האשפוז.

במשרד האוצר טוענים כי כל הכסף שהובטח והוקצא לטיפול בקורונה – הועבר. מהאוצר נמסר כי "משרדי האוצר והבריאות מנהלים שיחות שוטפות על מצב כלל בתי החולים בישראל ובפרט בתי החולים הציבוריים".