משרד הבריאות: רפורמת האוצר תפגע בפעילות בתי החולים

משרד הבריאות מתנגד נחרצות לרפורמה בחוקי ה"קאפ", מנגנון ההתחשבנות בין קופות החולים לבתי החולים, שהציע משרד האוצר. ממכתב ארוך ששלמה פשקוס, סגן ראש חטיבת המרכזים הרפואיים הממשלתיים וראש אגף בכיר כלכלה ופיתוח, שיגר לאוצר והגיע לידי "כלכליסט" עולה התנגדות להגדלת ההנחות שבתי החולים מעניקים לקופות החולים, לשינוי התחשבנות בנוגע למחלקות הפנימיות ולהגבלת פעילותם של תאגידי הבריאות. בחוקי קאפ הכוונה להצבת תקרה ורצפה לתשלומים שבתי החולים גובים מקופות החולים על שירותיהם.

שיטת הקאפינג קובעת תקרת תשלום (CAP) לשירותי האשפוז שהקופה רוכשת מבתי החולים הממשלתיים. מעבר לתקרה זו הקופה איננה משלמת או שהיא מקבלת הנחות משמעותיות כדי להפחית את התמריץ של בתי החולים להפריז בימי האשפוז. כמו כן נקבעו "רצפות" כדי להבטיח לבתי החולים צריכת מינימום מטעם הקופות. הגבולות הללו נקבעים על בסיס צריכה בפועל בעבר, ולתקופה של שלוש שנים. הקאפ האחרון פג ב־2019, אך בהיעדר ממשלה קבועה הוא נשאר בתוקף עד כה.

בנוגע להיקף ההנחות שבתי החולים יציעו לקופות החולים, במשרד הבריאות סבורים כי השינויים המוצעים מבקשים להגיע מהר יותר למחירים המוזלים, דבר שיפגע בבתי החולים. בעניין זה נטען כי האוצר מציע "מנגנון לא הוגן שיפגע בהיצע השירות למטופלים". עוד נכתב כי המנגנון המוצע "מעמיק את התמריץ של קופות החולים 'לייבש' בית חולים אחד, ולצמוח בשוליים בבית חולים אחר, תוך קביעת ממוצע (צריכת שירותים) אזורי נמוך... בשנים האחרונות התמודדנו עם ייבוש מסיבי של בית חולים בני ציון, לצד עלייה ברמב"ם... דבר שגרם להפסדים של רמב"ם... והמטופלים מפסידים על הסטה וייבוש".

החמרת מצב הפנימיות

בנוגע לאשפוז במחלקות הפנימיות, התשלום לבית החולים יורד דרמטית אחרי שהקופה עוברת מכסה מסוימת. האוצר מציע שהמחלקות הפנימיות יקבלו תקצוב גלובלי אחיד לפי מספר המיטות במחלקה, כלומר כשמגיעים למכסה של הפנימיות, הקופות ממשיכות לשלם מחיר מלא לפי המחירון, אך בית החולים לא יקבל תשלום על כל מטופל נוסף. את העודף שייווצר מכך שהקופה משלמת ובית החולים לא מקבל אותו, האוצר מציע לייעד להקמת קרן ייעודית שמחד תתמרץ את המחלקות הפנימיות בבתי החולים לעמוד ביעדים מדידים מוגדרים כמו מדדי איכות רפואיים, ומנגד תתמרץ את קופות החולים לשפר שירותים בתחום הגריאטרי השיקומי, לפתח אשפוז ביתי וקריטריונים נוספים שייקבעו על ידי המשרדים.

מימין: שר הבריאות יולי אדלשטיין ושר האוצר ישראל כץ. מלחמת התחשבנויות צילום: יואב דודקביץ עמית שעל

במשרד הבריאות סבורים כי מנגנון זה יחמיר את בעיית הפנימיות: "הוא יקטין את השיפוי על הטיפול במחלקות אלה, יהפוך אותן לעניות יותר, גירעוניות יותר ופחות מוכנות לעומס הטיפול (בהיקף ובחומרה) הנדרש מהן". במשרד הבריאות מציעים "שיפוי נכון של בתי החולים" באמצעות העלאת תעריף האשפוז וקביעת תקרת צריכה המבוססת על התעריף החדש. כמו כן הם מציעים לקבוע רף מינימום של צריכת אשפוז, "מה שיבטיח כי בתי החולים לא ייפגעו כלכלית במקרים של צמצום אשפוזים בפנימיות".

ניסיון השתלטות

שינוי דרמטי נוסף מוצע בנוגע לפעילות של תאגידי הבריאות, גופים עצמאיים הפועלים במתקנים של בתי החולים בשעות אחר הצהריים ומספקים הכנסות לבתי החולים. האוצר מציע כעת להגביל את פעילותם, ומשרד הבריאות מתנגד לכך. תאגידי הבריאות הם "המצאה ישראלית" שנועדה לטפל בתת־התקצוב המתמשך בבתי החולים הממשלתיים. גופים אלה מאפשרים לבצע מספר רב של פעולות שבבתי החולים עצמם בלתי אפשרי לבצע, לרבות גיוס תרומות, קיצור תורים לניתוחים ואשפוזים, גיוס רופאים וכוח אדם, רכישת ציוד ומכשירים חדשים, ביצוע מחקרים וגם תגמול נוסף לרופאים. תאגידי הבריאות מהווים היום כשליש מפעילות בית החולים, ובבית חולים כמו שיבא הוא מעסיק כ־45% מכלל העובדים.

תאגידי הבריאות מעבירים 20% מהכנסותיהם לבית החולים בגין שימוש בציוד ועוד 20% בגין "שירותים". תאגידי הבריאות אינם מקבלים סיוע ממשלתי.

במשרד האוצר מאוד לא אוהבים את פעילות תאגידי הבריאות, וכבר שנה שהם מנסים בכל דרך (באמצעות אגף התקציבים או הממונה על השכר) להשתלט עליהם. כעת הוצע כי אם פעילות תאגיד הבריאות תצמח ביותר מפי 1.3 משיעור הצמיחה של פעילות בית החולים, התשלום על הפעילות העודפת יועבר במלואו לבית החולים, והתאגיד לא ישופה בגינו. במשרד הבריאות מתנגדים נחרצות למהלך וסבורים כי "גם אם נדרשת אסדרה ייעודית לנושא, אין מקומה בחוק הקאפ".

ממשרד האוצר נמסר: "מסמך השימוע לקאפ יצא כדי לקבל תגובות מכלל גורמי מערכת הבריאות. אנו נלמד את תגובת חטיבת בתי החולים ואת תגובת יתר הגורמים במערכת הבריאות".