פרשנות
המעסיקים מחכים לכץ: הקרב על 6 מיליארד שקל
ראש הממשלה הבטיח לפני כחודש מענק "לתמרוץ התעסוקה" - אך במשרד האוצר עדיין לא החליטו כיצד הוא יחולק ומי יהיה זכאי לקבלו; "כלכליסט" עושה סדר
- מסתמן: מענק לעסקים החל מהעובד הראשון שיוחזר מחל"ת
- המדינה צריכה להיכנס תחת אלונקת העצמאים ולחולל שינוי
- המגזר העסקי מציע: המענק על השבת עובדים מחל"ת - לפי השכר הממוצע בכל עסק
האם רק עסקים שהוציאו עובדים לחל"ת ייהנו ממענק?
על אף שעקרונית חלק ניכר מהמשק חזר לשגרה תחת הגבלות, כמעט מיליון עובדים עדיין נמצאים בחל"ת.
השאלה הבסיסית ביותר היא האם המענקים יינתנו לכל המעסיקים שנפגעו ממשבר הקורונה - כולל אלה שלא הוציאו עובדים לחל"ת - או רק למעסיקים שהוציאו עובדים לחל"ת.
אם כץ יחליט על מתן מענק רק למעסיקים שהוציאו עובדים לחל"ת, זו תהיה התעלמות מוחלטת ממעסיקים שנפגעו מהמשבר אך בחרו לשמור על העובדים שלהם (או על חלקם).
המרוויחים הגדולים מהחלטה כזאת יהיו כמובן המעסיקים שהוציאו את עובדיהם לחל"ת, והמפסידים - אלו ששמרו על עובדיהם, דבר שייצור עיוות חמור בכל הנוגע לשאלות של צדק והוגנות.
ואולם בעיני שר האוצר עומדים גם שיקולים אחרים, כמו יעילות, מהירות וכמובן שקט פוליטי. חלוקה "טיפשה" של המענק תהיה מהירה יותר ותחזיר יותר עובדים מחל"ת ככל הנראה, ובכך תקנה שקט פוליטי, גם אם בטווח הארוך תייצר תמריצים בעייתיים.
צריך גם לזכור שאם המענק יחולק רק למעסיקים שהוציאו עובדים לחל"ת, הרי שבגלים הבאים של הקורונה, אם יבואו, המעסיקים יידעו שהצעד החכם ביותר הוא לזרוק את העובדים הישר לזרועות הביטוח הלאומי.
פיצוי מהעובד הראשון
המחלוקת הגדולה ביותר היא לגבי השאלה מאיזה עובד לחלק את המענקים. מצד אחד, המעסיקים שהוציאו לחל"ת את כל העובדים, או לפחות את מרביתם (כמו הראל ויזל, הבעלים והמנכ"ל של רשת פוקס), דורשים לקבל מענק על כל עובד שחוזר לעבודה. מצד שני, גורמי המקצוע סבורים כי כל עסק שרוצה להיפתח מחדש - בלאו הכי יעסיק לפחות חלק מעובדיו, למשל, קופאיות, מנהלות משמרת ומובילים. על אותם עובדים אין שום סיבה לשלם למעסיק - כי הוא לא עושה להם או למדינה טובה בכך שהוא מעסיק אותם. גורמי המקצוע העריכו כי מדובר בכ-70% מהעובדים.
הבעיה היא עם העובדים הנוספים, ה-30%-20% שלא הכרחיים בשלב זה לעסק, אך העסקה מחדש שלהם תעזור למשק בכללותו לצאת מהמשבר ובוודאי שלעובדים עצמם. לכן צריך לתת מענק רק עבור על עובד מעל 70% (למשל) מהעובדים.
ישראל כץ צילום: אבי מועלם
מי שירוויחו מפיצוי מהעובד הראשון הם כמובן המעסיקים שהוציאו את כל עובדיהם לחל"ת. ואכן, הרשתות הקמעונאיות שנסגרו בתקופת הקורונה מובילות את הקו התקיף בתקשורת נגד הממשלה בדרישה לקבל מענק מהעובד הראשון, ואף איימו שלא לפתוח מחדש את החנויות אם זה לא יקרה.
השאלה הזו מתכתבת כמובן עם השאלה הראשונה. במקרה של פיצוי מהעובד הראשון - המענק לא יינתן גם עבור עובדים שלא הוצאו לחל"ת, שכן אז יהיה צריך לתת מענק עבור כ-4 מיליון עובדים במשק (בחישוב פשוט, כ-1,500 שקל לעובד - סכום נמוך וחסר השפעה על המעסיקים). כלומר, מעסיק "יפסיד" על כל עובד שהחליט לשלם את משכורתו בתקופת הקורונה ולא לשלוח אותו לחל"ת.
במידה שיוחלט על פיצוי עבור עובדים מהיקף מסוים, אפשר להכניס למתווה גם מעסיקים שלא הוציאו עובדים לחל"ת אך כן נפגעו מהקורונה. במקרה כזה, המעסיקים שהוציאו את כל עובדיהם לחל"ת יפסידו: מדובר במסגרת סיוע קבועה, 6 מיליארד שקל כאמור, ואם הם יחלקו אותה עם מעסיקים שלא הוציאו עובדים לחל"ת - הם יקבלו פחות פר עובד.
עוד חלוקה של מנצחים ומפסידים סביב השאלה הזו ניתן לעשות בהקשר של גודל העסק. ככל שהמענק יחולק עבור יותר עובדים, כך הוא יהיה קטן יותר, ולהיפך. לכן, אם ההצעה המקורית של גורמי המקצוע תתקבל ויינתן מענק רק עבור העובדים שמעל להעסקה הבסיסית (אותם 30%), המענק עבור כל עובד יהיה משמעותי יותר, במיוחד עבור עסקים עם מעט עובדים.
הפגנת עצמאים בירושלים צילומים: עמית שאבי
איזה היקף משרה מצדיק מענק
שאלה נוספת שעלתה אתמול על הפרק, במיוחד לאור החשש כי כץ יחלק מענקים עבור כל העובדים שהוצאו לחל"ת, היא איזה היקף משרה מצדיק מענק. במשרד האוצר טוענים כי משרות חלקיות לא מצדיקות מתן מענקים לעובדים, וכעת הכוונה היא לתת מענקים רקע עבור משרות בהיקף של 70% ומעלה. המפסידים הגדולים מהחלטה כזו יהיו כמובן העובדים החלשים ביותר שמועסקים בהיקפי משרה נמוכים, לא בהכרח מבחירה. במקום לדאוג להחזיר אותם לשוק העבודה, החלטה כזו תביא מעסיקים לקחת בחזרה דווקא את העובדים החזקים יותר. גם מעסיקים שחלק משמעותי מעובדיהם מועסק בהיקפי משרה נמוכים יפסידו מהחלטה כזו.
כמובן שיש בסיס של היגיון בכוונה של האוצר, שכן יש אבסורד בלתת למעסיק מענק של 6,000 או 7,000 שקל עבור עובד שמרוויח למשל פחות משכר המינימום של 5,300 שקל; כמו כן הגיוני לקבוע רף מסוים, שכן החזרה לעבודה של עובד שמועסק ברבע משרה לא שקולה להחזרת עובד במשרה מלאה.
אלא שבמקרה זה, הוצע לאוצר פתרון סביר מאוד על ידי לשכת יועצי המס ונשיאות הארגונים העסקיים - ניתן לתת מענק עבור החזרה של כל עובד בגובה השכר הממוצע בעסק. הצעה זו הגיונית ללא קשר לשאלת חלקיות המשרה, הרי אין שום סיבה לתת למעסיק שמשלם לעובד שכר מינימום את אותו מענק שניתן למעסיק שמשלם לעובד פי שניים משכר מינימום. כמובן שאם תאומץ ההמלצה הזו, האוצר יידרש לקבוע תקרה מרבית למענק. ואולם מניתוח של הכלכלנית הראשית באוצר, שירה גרינברג, עולה כי בלאו הכי מרבית העובדים הם עובדים חלשים יחסית ושכרם הממוצע עומד על 6,342 שקל. כך שהחלטה על מענק הקשור בדרך כלשהי לשכר המשולם בפועל תהיה צודקת יותר מחד גיסא, ולא תגרור השלכות מרחיקות לכת מאידך גיסא.
היקף הפגיעה במחזור המצדיק מענק
עוד שאלה בסיסית קשורה לא בעובדים אלא בעסקים עצמם - מה היקף הירידה במחזור העסקים במרץ ואפריל שמצדיק מתן סיוע ממשלתי. עד כה, המענקים שחילקה רשות המסים היו תחת קריטריון בסיסי של ירידה של 25% במחזור, וייתכן מאוד כי אותו קריטריון יאומץ גם במקרה הנוכחי.
במודל המקורי שדרשו הרשתות הקמעוניות לפיו על כל עובד בחל"ת יינתן מענק, אין שום התייחסות לירידה במחזור העסקים, כך שתיאורטית גם עסק שהכנסותיו נפגעו רק ב-5% יוכל לקבל מענקים מצטברים שיכולים להגיע לעשרות מיליוני שקלים עבור עסקים גדולים. ואולם ההנחה המובלעת, ואולי גם לא מופרכת, היא כי עסקים שהוציאו את עובדיהם לחל"ת כן נפגעו פגיעה "מספיק משמעותית". כמובן שככל שייקבע שיעור פגיעה גבוה יותר, כך הענפים שנפגעו במיוחד ירוויחו יותר - עסקים שנסגרו לגמרי כמו אולמות אירועים או רשתות הקמעונאות לא יתקשו להציג ירידה חדה במחזור העסקאות שלהם, כך שככל שדרישת הסף תעלה, פחות עסקים יישארו בקבוצת הזכאות וה-6 מיליארד יתחלקו על פחות ראשים.
במידה שהמתווה שיתקבל יכלול גם עסקים שכן שמרו על העובדים שלהם - האוצר יהיה חייב לקבוע רף כלשהו ממנו מקבלים עסקים מענק. בחירה של ירידה בהיקף של 25% קל יהיה להסביר ואולי גם ההגיוני ביותר.
אמנם מדובר בשאלות מורכבות, ואולם צריך לזכור שמשרד האוצר יושב על המדוכה כבר ארבעה שבועות, ובינתיים המעסיקים לא ממהרים להעסיק בחזרה עובדים, למרות ההצהרה של האוצר כי המענק יינתן גם רטרואקטיבית עבור עובדים שהוחזרו מהחל"ת בשבועות האחרונים.
החשש של המעסיקים ברור - גל נוסף של קורונה או עצירה של אסטרטגיית היציאה עלולים להיות מכה כואבת לעסקים, והחזרת עובדים משמעותה הגדלת ההוצאות הקבועות, החלטה שלאור הטראומה בחודשים האחרונים הם לא ממהרים לעשות. זו בדיוק החשיבות של אותם מענקים, שכמו צעדים רבים שמשרד האוצר נדרש להוביל בחודשיים האחרונים נעשו לא מספיק מהר. ההכרעה של כץ כעת לא צריכה להיות רק צודקת והוגנת, אלא גם מהירה.
