חוקרים באוניברסיטת תל אביב: להעלות את הסכום לפתיחת הליך נגד חייבים

בעקבות משבר הקורונה והחשש מקריסה כלכלית, החוקרים פרופ' אסף חמדני ופרופ' רון חריס מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, טוענים כי יש לקבוע הוראת שעה שתעלה את הסכומים שבעטיים יוכל נושה לפנות בבקשה לצו פתיחת הליכים משפטיים כנגד חייב או חברה החייבת כספים. 

פרופסור אסף חמדני. עיכוב מנהלי של ביצוע פעולות גביה צילום: מיקי אלון

עוד מציעים השניים כי בשלב זה יש להמשיך בעיכוב המנהלי של ביצוע פעולות גביה לחייבים שכבר מתנהלים להם הליכים ולעכב פתיחת הליכי גביה עבור חייבים חדשים. הצעתם של החוקרים הינה חלק מהצעה לרפורמה בדיני חדלות הפירעון שגובשה על ידם בעקבות משבר הקורונה.

הרפורמה גובשה במסגרת היוזמה של אוניברסיטת תל אביב בשיתוף כלל האוניברסיטאות האחרות למחקר רב תחומי בהקשרי מגפת הקורונה. זאת, במסגרת המיזם Academia IL Collective Impact: Covid19 המקדם תפיסה של קהילה אקדמית משפיעה והוא נועד לשפר את הליכי קבלת ההחלטות בישראל בהתמודדות עם מגפת הקורונה והמציאות בצידה.

משבר הקורונה הביא להפחתה דרמטית בפעילות העסקית במשק. עסקים רבים נדרשו לעצור את פעילותם ושכירים רבים איבדו את מקום העבודה שלהם או ספגו ירידת שכר משמעותית. בטווח הקצר, המשבר יוצר עבור עסקים ויחידים רבים בעיות נזילות. בטווח הארוך, ככל שתתמשך העצירה בפעילות המשק, החשש הוא מכניסה של תאגידים ושל יחידים למצב של חדלות פירעון.

קריסתם של עסקים רבים צפויה לגרור גם קשיים כלכליים עבור הבעלים שלהם, כיוון שהשקיעו בהצלת העסק את חסכונותיהם, העניקו ערבויות אישיות לעסקים שבבעלותם, או לא יוכלו למשוך משכורת לקיום משפחתם.

פרופסור רון חריס. להקל על מחנק האשראי

המדינה הצהירה על מגוון צעדים לפתרון בעיות הנזילות ולסיוע לעסקים בקשיים. הצעדים אמורים להקל על מחנק האשראי וכוללים סיוע ממשלתי ישיר ועקיף, דחיית תשלומי חובה ועוד. עם זאת, לטענתם של החוקרים פרופ' חמדני ופרופ' חריס, גם אם צעדים אלו יהיו אפקטיביים למגזרים מסוימים, הצעדים הממשלתיים בישראל ובעולם לא יוכלו לתת פתרון מלא.

"ככל שעצירת פעילות המשק תתארך, גם עסקים שבתחילה נקלעו לבעיות נזילות בלבד יגיעו למצב שבו שווי החובות שלהם גבוה משווי הנכסים שלהם, והמודל העסקי של חלקם לא יתאים יותר למציאות הכלכלית החדשה. במילים אחרות, עצירת הפעילות העסקית והצפי להאטה כלכלית לאחר המשבר יביאו עסקים ויחידים למצבי חדלות פירעון", טוענים חריס וחמדני. במסגרת הרפורמה שמציעים החוקרים הם מבקשים למנוע גלישה של יחידים ועסקים שיש להם קשיים תזרימיים בלבד למצב כלכלי של חדלות פירעון.

חמדני וחריס מציינים בין השאר כי יש לפעול למניעת גלישה להליכי חדלות פירעון. זאת בין השאר על ידי השעיית סעיף 288 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי החדש. מדובר בסעיף שמטיל חובה על דירקטורים של חברה שידעו או היה עליהם לדעת כי החברה נמצאת בחדלות פירעון לנקוט בפעולות לצמום היקף חדלות הפירעון ואם לא, הם עלולים לשאת באחריות כלפי התאגיד לנזקים שנגרמו לנושי התאגיד בשל מחדלו של הדירקטור.

חריס וחמדני מציינים כי "סעיף זה נועד לעודד דירקטורים להכניס חברות להליכי חדלות פירעון. הסדר זה אינו מתאים למצב שבו יש משבר מקרו-כלכלי. יתר על כן, בישראל קיימת חוסר בהירות לגבי הגדרת חדלות פירעון שמטילה אחריות על הדירקטורים". כמו כן מציעים השניים להשעות את סעיף 163 (ג) (2) (א) לחוק חדלות פירעון, "כך שיחידים שלקחו אשראי נוסף במהלך המשבר כדי להיחלץ מהמשבר לא יוחזקו כחסרי תום לב או ככאלו שיש להאריך את תקופת השיקום שלהם בטרם קבלת הפטר". לטענתם יש גם להשעות את תחולת סעיף 35ח(ד2) לחוק ניירות ערך, אשר מחייב נאמן לסדרת אג"ח לפתוח הליכי חדלות פירעון של חברה שעצרה תשלומים.

השניים אף מציעים במסגרת הרפורמה המוצעת כי יש לשקול בהקשר של עסקים שזקוקים להליך של הקפאת הליכים , לפתוח מסלול ייעודי לחברות קטנות ובינוניות (לרבות בעלי מניות עם ערבות אישית), וזאת בהתבסס על פרמטרים כגון גובה החוב או מספר העובדים." במסגרת זו ניתן לבטל חובה למנות בעל תפקיד מטעם בית משפט לניהול החברה ולמנות מפקח (בשכר מוגבל מראש), אשר לא יעסוק בניהול העסק, אלא ימנע הברחת נכסים.

כמו כן במסלול זה יהיה צמצום משמעותי של חקירות/הגשת תביעות במסגרת ההליך". כמו כן מציעים השניים בשלבי היציאה מהמשבר, לאחר סיום תקופת עיכוב ההליכים וההקפאה הראשונית, לפתח מסלול מהיר לשיקום יחידים, עוסקים מורשים ושכירים, שהכנסותיהם נפגעו מהמשבר.