מדינה בחדלות פירעון - המשק זקוק להקפאת הליכים
ממשלת ישראל התרשלה בטיפול בצד הכלכלי של המשבר. היה עליה להכריז מיד על הקפאת הליכים מיידית של כל התשלומים החלים על עצמאים, בעלי עסקים וחברות - כך זה היה צריך להתנהל
התפרצות מגפת הקורונה גרמה לשיתוק כמעט מוחלט של הכלכלה הישראלית והעולמית, וכן לפגיעה קשה ואולי אף בלתי הפיכה במשק הישראלי על רבדיו. על פי ההתפתחויות האחרונות, ניתן לומר במידה רבה של זהירות, כי מדינת ישראל צפויה לעבור בהצלחה את משבר הקורונה, בכל הנוגע לצד הבריאותי שבו. אלא שלמרבה הצער, לא ניתן לומר זאת בכל הנוגע לצד העסקי-כלכלי-מסחרי שבו.
- ארבעה חולים נוספים מתו מקורונה - מניין הקורבנות עלה ל-55
- בנק ישראל הוריד את הריבית ל-0.1% וצופה התכווצות שנתית של 5.3% בכלכלה
- ראשי המגזר העסקי: "דרוש סיוע למשק בהיקף של 140 מיליארד שקל"
גם אם המשבר עתיד להסתיים בחודשים הקרובים, אנו צפויים לקטסטרופה כלכלית שכמותה לא ידענו מאז קום המדינה. אחוז האבטלה הגואה, יביא בהכרח לגל של פשיטות רגל מצד יחידים, שלא יצליחו לקיים את עצמם ולשרוד. מנגד, קשיי תזרים ונזילות, צמצום בהיקפי פעילות כמו גם ירידה ברווחיות, יביאו לגל של פירוקים והקפאות הליכים. יתרה מכך, הליכים אלו יגררו לזירת החדלות פירעון שחקנים נוספים, ובהם: ספקים, נותני אשראי, עובדים וכו'.
דומה כי מדובר במעגל שוטה שהמדינה לא תוכל לצאת או להתאושש ממנו מהר - ויש בו בעיקר פגיעה קשה בקופת המדינה. כבר עתה, עסקים רבים - בין אם כאלו המאוגדים כיחידים ובין אם כחברות - נמצאים בסביבה של חדלות פירעון, ולא בכדי הם זועקים ומתחננים מעל כל במה אפשרי למתן סיוע מידי. למרבה הצער, מדינת ישראל נרדמה בשמירה, שלא לומר התרשלה בטיפול בצד הכלכלי של המשבר.
אילוסטרציה צילום: שאטרסטוק
מיד עם קרות המשבר, שומה היה על קברניטי המדינה בכלל והאוצר בפרט, לצפות את שעתיד להתרחש, ולפעול לאלתר לחקיקת חוק המורה על הקפאת הליכים מידית של כל התשלומים החלים על עצמאים, בעלי עסקים וחברות.
באילו תשלומים מדובר?
ניתן להצביע בעיקר על התשלומים הבאים: מסים (מס הכנסה, מע"מ, ביטוח לאומי), דמי השכירות, הלוואות, תשלומי חובה וכו'. שם המשחק הוא תזרים חיובי. החשש האמיתי של בעלי העסקים הנו מפני פגיעה בתזרים באופן שלא יאפשר להם לעמוד בהתחייבויות השוטפות.
צו הקפאת הליכים פותר זאת.
המשמעות של הקפאת הליכים היא בדומה למונח שבחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, קרי הקפאה מוחלטת של כל התשלומים, באופן שבו לא ניתן לגבות מבעל עסק ו/או עצמאי ו/או חברה שום תשלום, אלא באישור מראש של בית משפט או גורם מינהלי אחר.
הפיתרון מוצלח גם בהיבט של דמי שכירות. כאן נדגיש ונאמר, כי בניגוד לדעות שנשמעות, הקפאת דמי השכירות לא תביא לפגיעה בבעלי נכסים, שכן לפי הרעיון המוצע בעלי נכסים אמורים לקבל הגנה במקביל בדמות של הקפאה מוחלטת של תשלומי המשכנתא. לפי המתווה הזה, אף אחד מן הצדדים לא נפגע. ניתן כמובן גם להחריג בעלי נכסים שבבעלותם נכס יחיד וזה מקור הפרנסה היחידי שלהם. מנגנונים כאלו קיימים בידי רשויות המס. השכירים לעומת זאת מוגנים במידה מסוימת משום שהם מקבלים דמי אבטלה מהמוסד לביטוח לאומי.
כאמור, צעד כזה התבקש כבר מיד לאחר תחילתו של המשבר, ויש בו משום תועלת רבה יותר לבעלי העסקים והעצמאים המשוועים בימים אלו לסיוע כלכלי מהמדינה. מענק בסך של 6,000 שקל (הגם שהוכח כלא יעיל שכן הקריטריונים אינם ברורים ואינם ידועים) הנו בבחינת "לעג לרש" ואין בו כדי לפתור את המשבר שאליו נקלעו בעלי העסקים והעצמאים במדינת ישראל.
מעבר לכך, כספי המענק אינם נוצרים "יש מאין", הם משולמים מהקופה הציבורית, שאותה צריך הציבור לממן. הציבור איננו אלא גם - בעלי עסקים ועצמאים, כך שבשורה התחתונה אין בכך שום בשורה או הטבה.
הקפאת הליכים הנו צעד משמעותי וחיוני, בבחינה צורך קיומי בסיסי, כדי לצלוח את המשבר.
אגב, צעד כזה, הנו פיתרון מוצלח גם בראיה מאקרו-מדינתית, שכן הצלת בעלי עסקים, עצמאים וחברות, שהם קטר הצמיחה של המשק הישראלי, איננו אלא הצלת כספי המסים שאלו משלמים למדינה.
צו הקפאת הליכים כדוגמת זה שבחוק חדלות פירעון כאמור, הנו צעד מתבקש והכרחי כדי למנוע התרסקות כלכלית של המשק בכללותו. השאלה מה יעלה בגורל אותם תשלומים שהוקפאו היא שאלה נפרדת שיש לדון בה בתם המשבר ובהתאם לנסיבות ולתוצאות. ניתן להצביע על מספר פתרונות, כגון מחיקה, או דחיה, או פריסה, אך זו לא השאלה החשובה בעת הזו.
הכותב: עו"ד גיל אפרתי, יועמ"ש אני שולמן, משרד גיל אפרתי ושות'
