מנכ"ל האוצר: "נשקלת הצעה להטיל סגר באזורים בעייתיים כמו בני ברק"

נגיף הקורונה – תמונת מצב בארץ ובעולם

מנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד מסר הבוקר בוועדת הקורונה בכנסת כי נשקלת הצעה להטיל סגר באיזורים בעייתים כמו בני ברק. לדבריו, "יש לנו לא מעט בעיות בחברה החרדית, באזורים כמו בני ברק. חלק מהדיון מדבר על איך אולי נצליח לעשות את הסגר ולבודד את אותם אזורים".

עוד אמר באב"ד, כי "החל"ת עולה למדינה הרבה כסף ב-3 החודשים הקרובים ויגיע ל-14-15 מיליארד שקל (לנוכח תשלום דמי אבטלה לעובדים בחל"ת - צ"ז)".

לדבריו, "עד לפרוץ משבר הקורונה - אחוז האבטלה היה 3.6% מכוח העבודה האזרחי עם 25 אלף מובטלים והיום יש לנו נתונים של 900 אלף מובטלים. למעלה מ-90% מהמובטלים נמצאים בחל"ת - והם עובדים שבגלל ההטבות שמדינה נותנת יצאו לחל"ת".

"ככל שהמשבר יהיה יותר קצר הם יחזרו למקומות העבודה, יותר מהר, וככל שהמשבר ימשך יש חשש לפיטורים", הדגיש.

שי באב"ד צילום: צילום מסך

"בחודש האחרון בשל הקורונה נעשו פה צעדים דרסטיים שלא נעשו מאז קום המדינה. הגבלנו את המשק ואת חופש התנועה בסיטואציה שאנו לא מצליחים לעכל עד כמה היא שינתה את אורח חיינו. אנו נמצאים בהחמרות במסגרתם אנשים לא אמורים לצאת אלא לצרכים חיוניים. היו דיונים להחמיר את המצב עוד יותר, עד כדי סגר מלא, ואפילו לא לצאת מהבית".

לדבריו, "משרד הבריאות יש לו אינטרס מרכזי להשתלט על הנגיף בכל מחיר ולנקוט את כל הצעדים הדרסטיים. המשימה שלי שהמשק יתפקד בכל מחיר כי אנו מבינים את המשמעות של קריסת הכלכלה והשפעתה על המערכת הפיננסית. ב-2008 היה משבר פיננסי אבל לא היה משבר ריאלי והיכולת אז לצאת ולהיכנס למשבר היא מהירה. כיום, אין משבר פיננסי ואין ריאלי. אנו כופים על סגירת המשק, ומה שמדינות עושות בעולם גורם למשבר ריאלי".

"הסיטואציה היא שאנו לא באמת יודעים מה כל פעולה תעשה לנו. בהנחה שלא עושים כלום הנגיף יתפשט. אם אני מצמצמם רק את ההתקהלויות מה זה עושה לעקומה, מצמצמים מקומות עבודה, וסגירת חנויות – אנו לא באמת יודעים. הויכוח שאנו מנסים לקיים מה אני יכול לסגור עם מקסימום אפקט על העקומה - קניונים, בתי כנסת ואתרי תרבות, חנויות גדולות, ולכן הצמצום הכרחי מצד שני ההשפעה על הכלכלה, זה לא מה שיפיל את המשק. אנו אומרים איפה נצליח מקסימום השתלטות על העקומה תוך מינימום פגיעה במשק. אנו רואים מדינוכמו טייוואן סינגפור, דרום קוריאה, הונג קונג השתלטו על עקומה עם צעדים פחות קשים משלנו. השאלה היא שאלת ההיענות להוראות שלנו. חלק מהדיון מתמקד בסגירת איזורים מיוחדים (למשל הערים החרדיות). האירוע מנסה להגיע לצמצום מצב שבו נגיע לחולים מאוד קשים". 

לדברי באב"ד , "כל הכסף שיועבר כעת למערכת הבריאות לא היה יוצא אלמלא הקורונה. אף משרד לא קיבל את כל מה שהוא צריך. יש תקציב מדינה, במסגרתו יש אילוצים ומגבלות. אף אחד לא חשב שתהיה קורונה".

בתשובה לשאלות הח"כיות תמר זנדברג (מרצ) ויוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו) על המחסור בתקציב הבריאות לאורך שנים אמר כי "אין ספק שחסרים כספים למערכת הבריאות ואין ספק שהממשלה החדשה תצטרך לטפל במערכת הבריאות. כל הכספים שמוקצים כעת לבריאות הם נקודתית למלחמה בקורונה. אין לו שום קשר למחסור בתקציבים במערכת הבריאות".

"הממשלה תחוקק תיקון לחוק יסודות המדינה, על מנת לאפשר הקצאת מסגרת תקציבית מיוחדת למלחמה בהתפשטות הקורונה", אמר באב"ד והוסיף, "נצטרך לעשות תיקון לחוק יסודות המדינה ולהעביר קופסה לנוכח הקורונה".

כלכליסט חשף באחרונה כי הממשלה מתכוונת להקצות מסגרת תקציביות מיוחדת למלחמה בקורונה במסגרת תקציב חירום. כעת, הממשלה נדרשת לשנות את חוק יסודות התקציב, שתקציב המדינה לשנת 2020 לא אושר על ידי הכנסת ועל כן הממשלה פועלת לפי תקציב חודשי של 2019.

"הקופסה תגרום להגדלת כלל ההוצאה בתקציב המדינה. במסגרת הליך התקציב שיערך מאוחר יותר יעשו מעדים מאוד דרסטיים ומבניים כדי להחזיר את מדינת ישראל למדינות פיסקליות".

ד"ר רון תומר נשיא התאחדות התעשיינים אמר כי "אם התעשייה תמשיך לסגת נגיע ל-1.3 מיליון עובדים בחל"ת וזה נורא. אם יהיו הגבלות נוספות התעשייה ותעשיות היצוא לא יפגעו כי זו הדרך היחידה לשמור על המשק ועל שוק העבודה. תוכנית הסיוע של 80 מיליארד שקם שמוצעת על ידי המדינה אינה מספיקה. יש להציב כיעד לפחות 100 מיליארד שקל. נזילות למשק כדי לעצור את העסקים הנחנקים ולהוציא פחות עובדים לחל"ת. צמיחה ופיצוי. כנזילות צריכים קרנות הלוואות לכל הקשת מעסקים קטנים . צריכים לדחות כמה שיותר תשלומים לעסקים כמו מסים בגלל שיש הרבה עסקים שנמצאים בבעיות נזילות".

שאול מרידור על הסיוע למשק: "המדינה לא תוכל לפתור הכל"

"אנחנו לא יודעים להגיד באיזה שלב של המשבר אנחנו, צריך לומר שהמשבר הוא ריאלי, כתוצאה מהמשבר הבריאותי. הוא מושפע גם מהעולם וגם מההוראות שלנו, וממה שקורה בתוך המשק פנימה. אנחנו עובדים יחד עם משרד הבריאות ורה"מ על מנת למצוא את האיזונים הנוכנים, אני מקווה שאנחנו עושים את זה טוב, קשה לדעת, נדע בדיעבד, כל העולם מתחבט באיזונים. כל פעם שמקבלים החלטה, מנסים לשקול שיקולים בריאותיים וכלכליים. לא רק לגבי עומק הסגר, והמשך שלו, אלא גם איך יוצאים ממנו למשק מתפקד ככל הניתן." כך אמר היום הממונה על התקציבים שאול מרידור בדיון בוועדת הכספים בנוגע לתוכניות האוצר להתמודדות עם הקורונה.

מרידור התייחס לתוכנית בהיקף של 80 מיליארד שקל, וחילק אותה לשלושה עקרונות. לדבריו  " ברמת הבריאות – אנחנו מתכוונים לתת פתרונות כדי לייצב כל מה שצריך בהיבט הראשוני, ציון מיגון, בתי חולים, אנחנו בקשר עם משרד הבריאות לקנות מה שצריך, גם כל מה שנוגע לבידוד והמסביב.

שאול מרידור צילום: יריב כץ

ברמת רשתות ביטחון לעצמאים ושכירים, אנחנו יודעים כמה באמת מאוד דרמטי לכל אדם לצאת מעולם עבודה לעולם של אי עבודה, רשת ביטחון מייצרים אני חושב רשתות טובות. ברמת ההמשכיות עסקית, לכל עולמות העסקים, יש מנעד של כלים לצורך צליחת המשבר. אני יודע שלא נעים לשמוע, ולא תמיד מתכתב עם הציפיות, המדינה לא תוכל לפתור הכל, היא תוכל לעשות הרבה, אך יש להבין שזה משבר שלא נראה כמותו".

מרידור התייחס לפגיעה במשק ואמר "סגר מביא אותנו לצמיחה שלילית וגרעון גדול של מעל 7%, תלוי מה יהיה התרחיש שבסופו של דבר נהייה בו. אנחנו עדיין לא רואים את ההשפעה המלאה של המשבר בעולם עדיין, זה מתעדכן כל הזמן, לכן אנחנו לא מבינים עדיין את ההשפעה המלאה".

ח"כ עודד פורר צילום : אבי מועלם

יו"ר ועדת הכספים, עודד פורר, אמר בדיון כי "עד לרגע זה, לא הציבור, לא בעלי העסקים, יודעים מה המדינה כן יכולה לעשות, לא נאמר זה התרחיש שאנחנו עובדים לפיו וזה מה שניתן לכם, אנחנו מתנהלים מכותרת לכותרת, האנשים שמחוץ לבניינים שלכם, לא יודעים מאיפה הם משלמים את תשלומי האשראי שלהם בראשון לחודש".

ירון גינדי, נשיא לשכת יועצי המס: "הפתרון, המוצע כעת למגזר העסקי, לא יאפשר למדינת ישראל לעשות את הדבר היחיד, שיציל את הכלכלה שלנו, וזה החזרת המשק לפעילות מיד בסיום המשבר הבריאותי. הפתרון המתגבש לא מונע את קריסת העסקים הקטנים והבינוניים, וכשהם שבורים ונטולי יכולת ביצוע וייצור, לא יהיה כאן מי שיחזיר את המשק לפעילות והתוצאה תהיה פגיעה אנושה בכלכלה, אנרכיה ומשבר חברתי ובטחוני, שמסוכן לעם ישראל".