"סגר כללי לא יעבוד. חייבים לבצע עשרות אלפי בדיקות"

ראשי מערכת הבריאות בעבר, בהם מנכ"ל משרד הבריאות לשעבר פרופ' גבי ברבש, מנכ"ל בית החולים הדסה פרופ' זאב רוטשטיין, מנכ"ל בית חולים אסותא ומנכ"ל המשרד לשעבר פרופ' שוקי שמר וכן פרופ' שלמה מור יוסף, רופא בעצמו, שניהל את הדסה, את הביטוח הלאומי ומכהן היום כמנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה, השתתפו ביום שני בחלק המכריע של הדיון שערך ראש הממשלה בנימין נתניהו בנוגע להמשך התמודדות עם נגיף הקורונה.

הם יצאו נגד גישת משרד הבריאות לפיה אין צורך באלפי בדיקות; הם גם הביעו את התנגדותם להטלתו של סגר מלא. "התנגדנו לסגר כללי עם צבא ברחובות. גם רוטשטיין, גם שמר, גם ברבש (שבסוף שינה את דעתו) וגם מור יוסף. צריך להתחיל לנפות את החולים בישראל ורק עליהם להטיל סגר עד שיחלימו, ויש רק דרך אחת לעשות את זה: בדיקות", כך מסביר אחד מהבכירים שנכח בדיון. בסוף הדיון שארך כשבע שעות, הוחלט על סגר כמעט מלא, עם אפשרות לצאת לרכוש מזון ותרופות ויציאתם לעבודה של עובדים החיוניים למשק.

"רצו להכניס טנקים"

"לפני שנכנסו לחדר היתה החלטה לעשות סגר כללי מלא. כולל טנקים ברחובות", מספר אחד הנוכחים.

כבר בשעות הבוקר הציגו בכירי משרד הבריאות את עמדתם המקצועית לנוכח העלייה במספר החולים: סגר מלא ומוחלט — לרבות בתי מרקחת ומרכולים וחלוקת מנות קרב לאזרחים. "אנחנו מסתכלים על הנתונים והם מראים שיש עלייה במספר החולים, והיא נמשכת", מסר בכיר במשרד. אלא שעמדה זו לא התקבלה על ידי שאר המנהלים של המשרדים הממשלתיים שהשתתפו בדיון.

מימין: פרופ' גבי ברבש, שלמה מור יוסף ושוקי שמר. "אין מטושים, אין חולים" צילומים: אוראל כהן, עמית שאבי, עמית שעל

לדברי בכירי מערכת הבריאות בעבר, יש דרך אחת לבצע את ניטור וניפוי החולים: "אתה מחלק את הארץ ומתחיל לדגום, מגלה איפה יש מוקדי התפשטות, סוגר אותם — ורק אותם. זה תהליך שאתה צריך לעשות אותו כמה פעמים בכמה דגימות. ואז אתה מנפה ומוריד את ההדבקה כי בעצם אתה מבודד את החולים", מכאן ההמלצה לבצע עשרות אלפי בדיקות ביום.

בכיר אחר שהשתתף בדיון הטיל ספק באסטרטגיה בכללותה: "בסגר כללי אתה עלול לסגור בריאים עם חולים. סגר כללי גם לא יחזיק מעמד באופן בלתי מוגבל. עושים את זה לתקופה קצרה, כדי להשיג משהו ספציפי: אם לא בדקת מה הכנסת לסגר, אל תתפלא שבמקום חולה אחד יוצאים לך חמישה חולים".

מומחה אחר אמר כי "ככל שהסגר יהיה הדוק יותר, כך הציבור פחות יתייחס אליו. כמה זמן אתה יכול לשלוט על הציבור כמו עדר? ומילא אם היית רואה ירידה בתחלואה כי אז אפשר לשוב לציבור ולהגיד: 'אנו רואים את הפתרון ואת הסוף'. אך אם לא רואים את זה מתחילות השאלות: מי קיבל את ההחלטה? האם זו היתה ההחלטה הנכונה? האם יש הסכמה עליה? ואז מתחיל חוסר שקט וזה עלול להיגמר בהפגנות".

עמדת הבכירים מנוגדת לחלוטין לזו שמייצגים ראש שירות בריאות הציבור פרופ' סיגל סדצקי והמשנה למנכ"ל משרד הבריאות פרופ' איתמר גרוטו, שסבור כי החשיבות שניתנה לבדיקות המוניות יצאה מכלל פרופורציות ובשלב זה הן לא מרפאות ולא מסוגלות להעניק מספיק מידע — שכן מדובר במקרים מעטים יחסית של חולים. סדצקי טענה כי תוצאות הבדיקות עשויות להשתנות ורק כעבור כמה ימים לצאת חיובית. גרוטו, גם הטיל ספק מסוים בדיוק של אותן בדיקות.

אבל לדברי בכיר במערכת הבריאות שדוגל בבדיקות מאסיביות "בדיקות PCR (בדיקות מולקולריות שמתרכזות בדנ"א של הנגיף) הן הכי אמינות שיש: התוצאות נכונות בסדר גודל של 99%".

אשר למחסור במטושים לפני כמה ימים, ציין גרוטו שמדינת ישראל כבר יודעת לייצר 7,000 מטושים ליום, וסוגיית המחסור במטושים "ירדה מהשולחן". "אנו מציעים לכם לבדוק שוב את גרוטו. לא כי הוא משקר. אלא כי הוא כנראה לא יודע", אמר בכיר במערכת המעורה בפרטים. "מעבדות יש בשפע. אך מגיעים מעט מאוד מטושים. משרד הבריאות אינו עושה מספיק בנושא. אם משרד הבריאות רוצה להוכיח שהוא מנצח את המחלה", אמר האיש במידה של סרקזם, "כל מה שעליו לעשות הוא להוריד את מספר המטושים — כי אם אין מטושים, אין בדיקות, ואם אין בדיקות — אין חולים. כל עוד לא דוגמים במקסימום ובאופן יומיומי את אותה כמות של אנשים, קשה מאוד יהיה לדעת אם התחלואה מתגברת או נחלשת". בתגובה השיב גרוטו כי "אין מישהו במדינת ישראל שמכיר את המספרים טוב ממני. אני מציע כי מי שאמר לך את הדברים האלו, ייקח אותם בחזרה".

סוגיית הבדיקות היא זו שמשכה את מרב תשומת הלב של הנוכחים ובשלב מסוים החליט ראש הממשלה נתניהו להפריד בין הדיונים בה לבין שאר הנושאים. ראש הממשלה הקים צוות שכבר התחיל לפעול כדי לגבש המלצות בנושא, אף שנכון לעכשיו ישנה תוכנית מוסדרת להגיע ל־5,000 ועד ל־10,000 בדיקות ליום.

בדיקות לכל הרופאים

בד בבד בבית החולים הדסה הוחלט על ביצוע בדיקות אבחנתיות לכל הצוות הרפואי ואתמול התגלו מתוכו 12 חולים, ויש חשש כבד שיש לפחות מספר כפול של חולים, ובית החולים נאלץ לשלוח 421 אנשי צוות רפואי לבידוד. כמו כן, הדסה פתח יחידת יולדות חולות קורונה אחרי שאתמול הגיעה לבית החולים היולדת השנייה עם הנגיף, אף היא מקריית יערים (טלז'־סטון) — שם שיעורי ההדבקה הם מהגבוהים בישראל.

לפי נתוני בית החולים, המעבדות שלו מסוגלות לקבל עד 12 אלף בדיקות ליום. הדסה גייסה תרומות ורכשה מטושים וגם ערכות מגן, ובכוונת הנהלת בית החולים לבדוק את כלל רופאי הדסה. גרוטו התייחס למהלך זה ואמר: "רוטשטיין טעה טעות חמורה כאשר החליט לבצע בדיקות לכל הצוותים שלו. אין לזה שום ערך ושום טעם. היה הרבה יותר חכם לעשות בדיקות מדגמיות לכל הצוותים הרפואיים של כל המערכת — זה היה נותן לנו הרבה יותר מידע".

אחד מהנוכחים בדיון טען כי סוגיית המיגון של הצוות הרפואי תככב בוועדת החקירה הממלכתית שתוקם לבדיקות ההתמודדות של הממשלה מול הקורונה ובדומה לוועדת אגרנט שבדקה את המחדלים במלחמת יום הכיפורים יגלו גם הפעם שה"ימ"חים היו ריקים ושנשלחו טנקים ללא תחמושת: "מגפת הסארס התפרצה לפני 17 שנה, ולימדה אותנו כמה לקחים. מדינות כמו טייואן ודרום קוריאה הבינו זאת, מילאו את המחסנים ורכשו מטושים ומסכות. הרי זה היה ברור שזה יקרה עוד פעם — עכשיו התחיל הטירוף האמיתי", הוא סיכם.

* * *

מנצלים את הזינוק בביקושים

פרופ' רוטשטיין מאשים: סיפסור במחירי הציוד

"ישנם כמה ספקים שהפכו לספסרים. מסכה שעלתה לפני חודשיים 33 סנט (כ־1.2 שקל), נמכרת במחיר שבין 5 ל־25 שקלים; מטושים שרכשנו ב־1.10 דולר נמכרים על ידי שתי חברות - נובהמד ונוטל שמן - במחיר של 5.5 דולר ו־10 דולר, בגלל המצוקה. אלה חברות שמספסרות בחיי אדם, צריך להכניס אותן לרשימה שחורה", כך מאשים פרופ' זאב רוטשטיין בשיחה עם "כלכליסט".

פרופ' זאב רוטשטיין צילום: אוראל כהן

רוטשטיין החל לבצע בדיקות אבחוניות לכל הצוות הרפואי שלו ופנה באופן עצמאי לרכישת מטושים. כמו כן, הוא רוכש ציוד מגן וגילה תופעה של הפקעת מחירים לנוכח הזינוק בביקושים והמחסור בחומרי הגלם. "פתאום כל אחד נהיה 'יבואן' וחושב שיוכל להרוויח. זו תופעה מכוערת" הוא סיכם.

מנכל נובהמד ד''ר אמיל כץ, מסר כי "לאדון רוטשטיין אין מושג על מה שקורה. המחיר למטוש עומד על סנטים ספורים בלבד והמחיר לערכה שלמה המכילה 2 מטושים ומיכל יחודי הוא הרבה פחות מ־5 דולר".

מחברת זוטל נמסר: "אנחנו מצטערים על ההשתלחות המיותרת והשקרית הזו, וקוראים לפרופ' רוטשטיין לחזור בו. המחירים שלנו קבועים מאז 2016 ולא שונו לאחרונה. מעבר לכך, אף ניתנה הנחה לבית החולים בהצעה הנוכחית. במסגרת יכולותיה תעשה חברתנו ככל יכולתה לסייע במאבק בקורונה".