כך תתמוך במשק ממשלה עם יד אחת קשורה מאחורי הגב

המדינה פותחת את הכיס: אתמול נערכה מסיבת עיתונאים בהשתתפות ראש הממשלה בנימין נתניהו ובכירים באוצר, בה הצהירו נתניהו ושר האוצר משה כחלון על תוכנית עזרה ראשונה למשק בהיקף של 10 מיליארד שקל. אך למעשה סדר גודל מדויק יותר של היקף הסיוע עומד על כ־2.5 מיליארד שקל.

8 מיליארד שקל, עיקר הסכום, מקורו בהלוואות לעסקים שיעמידו הבנקים. החשב הכללי באוצר נרתם להעמיד ערבות של המדינה להלוואות האלה באמצעות קרן ערבות לעסקים.

למעשה המדינה נושאת על עצמה את עיקר הסיכון ‑ היא ערבה ל־85% מההלוואה, העסק נושא ב־10% מהסיכון והבנק ב־5%. אולם המשמעות התקציבית של הערבות אינה גבוהה, גם אם נניח, בניגוד להערכות של גורמי מקצוע, כי מלוא ההלוואות יינטלו, העלות למדינה תעמוד על מאות מיליוני שקלים בלבד.

אם היקף ההלוואות שלא יוחזרו יעמוד על 5% מתוכן, העלות למדינה תהיה 340 מיליון שקל. ואם 10% מהיקף ההלוואות לא יוחזרו, העלות למדינה תעמוד על 680 מיליון שקל. לא מדובר במהלך חדש לחלוטין, אלא בהרחבה של קרן שקיימת כבר כיום.

משה כחלון

2 מיליארד השקלים הנוספים בתוכנית אכן דורשים מהמדינה להכניס את היד לכיס. מיליארד שקל יועברו למערכת הבריאות עבור הגדלת מלאי תרופות, הצטיידות רפואית, הכנת צוותי הטיפול ובתי החולים לקליטת חולים. ומיליארד שקל נוספים יוקדשו ל"צרכים מיוחדים למניעת ההתפשטות", כהגדרת נתניהו, שיועברו למשטרה, למערך הכבאות ולבתי הסוהר.

משרד האוצר יידרש למצוא ל־2 מיליארד השקלים מקור תקציבי, בשנה שבה המדינה נשענת על התקציב ההמשכי של 2019. לאור ההיקף הגבוה של הסכום, אגף תקציבים יצטרך לתכנן את תקציב הסיוע על חשבון התקציב העתידי שלו, שבתקווה יאושר עוד השנה. תקציבי משרדי ממשלה אחרים יקוצצו לטובת העניין.

מנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד רמז במסיבת העיתונאים כי קיימת אפשרות שבמשרד האוצר ילחצו על אישור תקציב גם אם לא תקום ממשלה ונמצא את עצמנו בבחירות רביעיות. לדבריו, "צריך לייצר סיטואציה בה נוכל להעביר תקציב מסודר. למרות שאין ממשלה, זו שעת חירום, וככל שהיא תחריף נסתדר ונדע לייצר את הכלים".

ייתכן כי תוכנית הסיוע לא תספיק כדי לחלץ את המשק מהנזק הכלכלי שנגרם לו מהתפשטות הקורונה, שעומד עד כה על כ־4.3 מיליארד שקל, לפי הערכת הכלכלנית הראשית באוצר שירה גרינברג.

אמנם המשק במצב טוב, אולם יכולת הממשלה שתקום להפחית מסים מוגבלת מאוד, לאור כך שהגירעון גבוה מ־3%, ולפי הערכות התפשטות הקורונה תוביל לירידה בהכנסות ממסים. מרבית הסיוע שיוקצה למשק יגיע על חשבון משרדי ממשלה אחרים. והגדלת הגירעון באופן משמעותי תביא להגדלת תשלומי הריבית שיבואו על חשבון השירותים לאזרח.

נתניהו הדגיש כי "הקשר עם ארצות הברית הוא חיוני, אני רואה בו את אחד הנכסים הגדולים שיש לנו בטיפול במשבר הזה." אך לאור דרך ההתמודדות מביכה של הממשל האמריקאי עם נגיף הקורונה ותחלואי מערכת הבריאות האמריקאית, לא בטוח שהקשר הזה ראוי לגאווה.

שר הכלכלה אלי כהן התייחס לשאלת המחסור במוצרים שמטרידה את הציבור. לדבריו, "אין הצדקה לאגירת מזון, לרשתות השיווק מלאי משמעותי מאוד. יש מלאי למספר חודשים קדימה, בלי להביא בחשבון את מלאי החירום של המדינה".