"חברות יקבלו סיוע על פגיעת הקורונה רק בסיום האירוע"

הצוות של משרד האוצר שהוקם על ידי ועדת השרים להתמודדות עם השפעות הקורונה מבהיר כי קבלת הפיצוי, אם בכלל, לא תהיה פשוטה. גורמים בוועדה אמרו ל"כלכליסט" כי "יש מי שחושב שהצוות הוא מעין קופה קטנה לכל מי שנפגע מהקורונה, אבל זה לא המצב. תפיסת הצוות ברורה ומתואמת עם הממשלה: כמו בצוק איתן ובשריפות בכרמל, כל עוד לא נגמר האירוע ולא יודעים את הנזקים, לא ניתן לפצות".

לדברי הגורמים, בשלב זה עוד לא ברור מה האפקט של הקורונה ברמת המדינה ולכן לא ניתן ולא נכון לקבל בשלב זה החלטות על פיצוי. בינתיים החברה הבולטת ביותר שמבקשת סיוע היא אל על, אולם סביר להניח כי אם היא אכן תקבל עזרה מהמדינה, גם חברות תעופה ותיירות אחרות יבקשו סיוע דומה.

מנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד צילום: אלעד גרשגורן

בראש הצוות שהוקם בתחילת השבוע על ידי ועדת השרים עומד מנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד וחברים בו ראש אגף תקציבים שאול מרידור, החשב הכללי רוני חזקיהו והיועץ המשפטי של משרד האוצר אסי מסינג. לצוות מצטרפים נציגי משרדי ממשלה רלוונטיים, לפי העניין והצורך — למשל נציגי משרד התיירות או משרד הבריאות. במסגרת הפגישה שקיימו נציגי צוות האוצר עם אנשי אל על הם ביקשו מהחברה נתונים שעל בסיסם יוכלו לגבש את ההמלצות שיועברו לוועדת השרים.

הוכחת נזק ישיר

בתשובה לפניית "כלכליסט" שלשום אמר באב"ד כי חברות שיבקשו סיוע יידרשו לעמוד בארבעה מבחנים. המבחן הראשון יהיה להוכיח כי מדובר בשירות חיוני שמדינת ישראל לא יכולה להסתדר בלעדיו ולכן לא ניתן לתת לו לקרוס. המבחן השני יהיה להוכיח כי הנזקים שבגינם מתבקש הפיצוי נובעים באופן ישיר מהתפרצות הקורונה ולא מגורמים אחרים. מבחן שלישי הוא להוכיח כי החברה אינה יכולה להתמודד עם הנזק בעצמה וכי היא חייבת את הסיוע של המדינה כדי להתמודד עם הנזק. ומבחן רביעי יהיה להוכיח כי החברה עצמה עשתה כל שהיא יכולה כדי למזער את הנזק וכי הפנייה לאוצר היא מוצא אחרון.

גורמים אחרים בוועדה מבהירים כי ככל הנראה המדינה לא תסייע לעסקים באופן גורף אלא רק במקרים נקודתיים. הגורמים הוסיפו כי דווקא במקרה של התפרצות נרחבת עם אלפי חולים, הדבר יקטין את הסיכויים למתן פיצוי, לאור הקושי של המדינה להקצות לכך את הסכומים הגדולים שעשויים להידרש.

בנוגע לאפשרות שייקבעו פיצויים כבר עכשיו, מבהירים בוועדה כי כיוון שלאף אחד לא ברור לאן תתפתח התפרצות הקורונה ומה יהיו ההשלכות שלה על החברות ועל המשק בכללותו, זה לא סביר לקבוע כבר עכשיו את היקף התמיכה.

מסגרת תקציבית מצומצמת

באופן עקרוני, למרות היעדר התקציב מדינה מאושר סביר להניח שאם צוות האוצר יקבע כי מדובר בסיוע חיוני, החשב הכללי יוכל להקצות כספים מהתקציב ההמשכי לסיוע. אולם צריך לזכור את לקחי המקרה של צוק איתן. אז ניתנו מקדמות של פיצויים מקרן מס רכוש לעסקים שנפגעו מביטול ימי העבודה ומבריחת הלקוחות, אבל לאחר שהמבצע התארך יותר ממה שציפו ברשות המסים, והם העניקו מקדמות לעסקים השונים, נוצר מצב בו נדרשו עסקים במקרים מסוימים להשיב כסף לקרן מס רכוש ונוצרה תרעומת ציבורית רבה. אז גם לא היה חשש להתרוקנות הקרן לאור הסכומים שצברה לאורך השנים.

במקרה הנוכחי, לא רק שאלת היקף התמיכה לכל נפגע עומדת על הפרק אלא גם היכולת של המדינה והצורך לתעדף פיצויים כבר עכשיו. לאור היעדר התקציב והמסגרת המצומצמת, סיוע יבוא בהכרח על תקציבים למשרדי הממשלה, מה שעוד יותר מחדד את השאלה האם הוא הכרחי כבר עכשיו.

את היקף הנזקים לעסקים במשק לא ניתן להעריך בשלב זה. בשבוע שעבר דיווחה אל על לבורסה על הפסד של 70 מיליון דולר בגלל הקורונה, אבל אין ספק שחברות נוספות כבר סופגות ירידה גדולה בהכנסות בשל ההאטה בטיסות. גם חברות בתחומים נוספים נפגעות: חברת הטקסטיל תפרון, למשל, הודיעה כי תפסיד מיליון דולר בעקבות התפרצות הנגיף. שאלה נוספת שטרם התבררה היא מי יפצה את השוהים בבידוד לפי הוראות משרד הבריאות על הפגיעה בהכנסתם, בפרט אם מדובר בעצמאים.