בכירי האוצר דנו בהשלכות הקורונה: "התוצר עלול להיפגע ביותר מ-1%"

משרד האוצר פתח היום (ב') בהיערכות למקרה של החמרה בהתפרצות הקורונה בארץ. מי שיזם את הדיון היה המנכ"ל שי באב"ד, בעקבות סוף השבוע האחרון שבו התגלה גם כיקבוצת תיירים מדרום קוריאה ששהו בישראל חלו במחלה וכי אחת מהישראליות ששהו על הספינה המפורסמת שבה לארץ חולה (מאז התגלה חולה נוסף).

ההבנה כי המחלה הגיעה לישראל, גם אם לא התפשטה, חייבה את האוצר להבין כיצד על הגורמים הכלכליים להערך למגיפה, במקרה שתהיה התפשטות בארץ. לפחות בינתיים ישנה הסכמה כי צריך להיערך בלבד, אך אין צורך לפעול בשום צורה.  

משה כחלון ושי באב"ד ב-2016 צילום: אוראל כהן

לאור ההבנה כי מדובר באירוע שעלול להיות בקנה מידה חסר תקדים החליט בסופו של דבר שר האוצר משה כחלון, שקולו לא נשמע מאז פרשת המסרונים עם השופטת אתי כרייף, להוביל את הדיון בעצמו ולזמן אליו גם את נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, שבמקביל החליט היום שלא להפחית את שיעור הריבית, למרות ההאטה העולמית שמושפעת בוודאי גם מהתפשטות הקורונה.

מלבד אלו לקחו חלק בישיבה גם החשב הכללי רוני חזקיהו, שאחראי על ניהול התקציב השוטף בהעדר תקציב מאושר לממשלה והממונה על התקציבים שאול מרידור, שיידרש להקצות מקורות תקציביים אם המגיפה תימשך עד הקיץ, בתקווה שעד אז תקום ממשלה ויאושר תקציב.

100 מיליון שקל להיערכות

כפי שנחשף באתר "כלכליסט" האוצר כבר הקצה כ-100 מיליון שקל למשרד הבריאות להיערכות עבור התמודדות עם הקורונה עבור רכישות ציוד והכנת תשתית מתאימה. לתקציב זה אמנם עוד אין השלכות גדולות על מסגרת התקציב ההמשכי (1/12 מהתקציב של 2019) אולם ככל הנראה יהיה רק נקודת הפתיחה, בוודאי אם נגיף הקורונה ימשיך להתפשט בארץ.

מי שעוד לקחו חלק בדיון היו מנהל רשות המסים ערן יעקב, והממונה על השכר קובי בר נתן. שני גורמים אלו עוסקים, כל אחד מכיוונו, בסוגיה המורכבת ביותר שיידרש האוצר אליה בסופו של דבר - הפיצויים שיינתנו או שלא יינתנו בעקבות השפעות הקורונה. נכון לעכשיו התפיסה היא כי לא ארע אירוע חמור מספיק בשביל להתערב בו ולפצות בגינו, שכן היקף הפגיעה בחברות התעופה ומספר העובדים שנדרשו לבידוד לא כל כך משמעותי. אולם שאלה זו תהיה קריטית יותר עם התפשטות הנגיף.

נכון להיום מס רכוש על פי חוק מטפל בנזקי מלחמה, פעולות איבה, הסכסוך הישראלי ערבי (עבור נזק ישיר מפגיעה כלשהי - לכל אחד ובכל זמן ועבור נזק עקיף בהתאם להחלטת ועדת הכספים) יחד עם חריג היסטורי של נזקי בצורת. הדיון המשמעותי הוא מן הסתם על הנזק העקיף הכלכלי של אובדן ימי העבודה והפגיעה בעסקים. בכירים באוצר אומרים כי הדעות במשרד חלוקות בנוגע לאפשרות להעניק פיצויים במקרה הצורך.

בעוד שיש כאלו שסבורים כי עסקים צריכים לדעת לבטח עצמם ולגדר סיכונים, וכי לפיצויים בשלב זה עלולות להיות השלכות רוחב חסרות תקדים, יש הטוענים כי אין הבדל מהותי בין פיצוי עבור השלכות של פגיעת רקטה לפיצוי עבור נזקי התפרצות הווירוס.

ברמה הפרקטית יותר עולה שאלת מימון ימי הבידוד. נכון לעכשיו, לאור ההנחיות של משרד הבריאות, באגף הממונה על השכר יראו בעובדי המדינה שנדרשים לבידוד כמי שבימי מחלה. שכן יש פן בריאותי בצורך באותו בידוד (ההסתברות שמא נדבקו במחלה), כאשר במקרים חריגים, או במידה שיידרשו יותר משבועיים בידוד, ייפתח הנושא מחדש. מנגד, התעשיינים טוענים כי הסתכלות זו במגזר הפרטי משיתה עליהם את העלויות ולכן מי שצריך לשלם זה העובדים - דרך חופשה ללא תשלום, או המדינה דרך פיצויים.

להפסיק את המסחר

משתתפים נוספים שהגיעו לדיון הם הכלכלן הראשי של הרשות לניירות ערך אילן גילדין והממונה על שוק ההון משה ברקת. בשלב זה ברשות לניירות ערך בעיקר מוודאים כי החברות המדווחות משקפות את המציאות נכונה למשקיעים.

אולם במסגרת הדיון עליהם להבין כיצד הרגולטורים השונים רואים את ההתפתחות הדברים וכיצד יידרשו להערך. כמובן שבמקרה קיצון יוכלו, באמצעות הבורסה, להפסיק את המסחר בארץ. אולם לאור כך שגם בזמן מלחמה המסחר בישראל נמשך, כנראה שזה לא יקרה אלא אם המגפה תתפשט בהיקף חסר תקדים בארץ.

מלבדם נכחו בישיבה גם סגן שר האוצר, איציק כהן, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון והיועץ המשפטי של האוצר, אסי מסינג. גורמים בממשלה שתהו האם דיון בפורום כל כך נרחב, באמת הכרחי, שכן בזמן הקצר יחסית שנקצב לא לא צפויות להגיע בשורות משמעותיות.

מנגד בכירים באוצר אמרו ל"כלכליסט" כי "המטרה של הדיון לייצר את הפלטפורמה, להערך עם פלטפורמה נכונה, במידה שהמשבר יעמיק. להקים מעין צוות כוננות - כמו כיתת כוננות - לה יוגדרו משימות, הגדרות, תרחישים וכו', למקרה ויהיה בה צורך".

נגיד בנק ישראל אמיר ירון צילום: אלכס קולומויסקי

נגיד בנק ישראל עדכן בדיון כי הורה על הקמת צוות בבנק ישראל לניתוח ומעקב אחר האספקטים הכלכליים של התפרצותו והשפעתם המאקרו-כלכלית האפשרית על ישראל. בדיון אמר כי "התפרצות נגיף הקורונה בסין משרה אי ודאות באשר לפעילות הכלכלית העתידית בעולם ובישראל, ולהשפעות הצפויות על האינפלציה ועל השווקים הפיננסיים. במידה והתפשטות הנגיף תיעצר בחודשים הקרובים - בדומה לתרחיש הבסיס המנחה את ההערכות של מרבית המוסדות הכלכליים הבינלאומיים - ההשפעה הכוללת על הכלכלה העולמית צפויה להיות מוגבלת, וצפוי פיצוי בקצב הצמיחה ברבעונים הבאים. על פי הערכת בנק ישראל, בתרחיש זה לא צפויה השפעה מקרו כלכלית משמעותית בישראל, מעבר להשפעה הפרטנית על חברות שונות, אף על פי שסין היא שותפת סחר משמעותית במגוון ענפים. מרכזיותה של סין בכלכלה העולמית לצד אי-ודאות לגבי עוצמת התפשטות הווירוס יוצרים אי ודאות כלכלית משמעותית".

עוד הוסיף כי "במידה והמשבר יתארך ויזלוג אל מדינות נוספות, ובפרט אם ידרשו צעדי מניעה חריפים בישראל, צפויה השפעה משמעותית יותר, שאת היקפה קשה להעריך בשלב זה. הנתונים הכלכליים הבסיסיים החזקים של המשק הישראלי - ביניהם יחס חוב תוצר ושיעור אבטלה נמוכים, עודף בחשבון השוטף ורמה גבוהה של יתרות מט"ח, ומערכת בנקאות חסונה, מגדילים את העמידות של המשק. הדגש כרגע הוא שמדובר ב"ארוע מתגלגל" כך שצריך להתייחס למסקנות עד כה ביתר זהירות, והחשיבות הרבה היא להמשיך לבצע ניטור וניתוח שוטף, בין היתר גם במסגרת הוועדה ליציבות פיננסית שכוללת את כל הרגולטורים הפיננסיים, כך שבמידת הצורך נוכל להגיב בהתאם ובמהירות".

אילו פגיעות אפשריות

הכלכלנית הראשית, שירה גרינברג, אמרה בדיון כי התפשטות הקורונה משמעותית בהשוואה לסארס (2003), אז עמדה הפגיעה בתוצר העולמי על 0.1%. משקלה של סין בתוצר העולמי עלה פי 4 מאז 2003 ומשקלה בסחר העולמי עלה פי 2.5. לדבריה "באגף נבחנו שני תרחישים לפגיעה בפעילות הכלכלית במשק לאור הפעילות הכלכלית מול סין ללא התפשטות המחלה בישראל.

"התרחיש הראשון בו הוירוס ימשך כרבעון, מצביע על פגיעה אפשרית של 0.2% בתוצר, דבר שאינו מהווה השפעה מאקרו כלכלית משמעותית על המשק. התרחיש השני בו הוירוס נמשך זמן רב הרבה יותר, עלול להוביל לפגיעה של למעלה מ-1%. תרחישים אלה אינם כוללים התפשטות של וירוס הקורונה בישראל בהיקפים משמעותיים".