הרפורמה בסיעוד: תשלומי הקצבאות קפצו ב-20%, מספר הזכאים גדל ב-16%

מספר הזכאים לקצבת סיעוד גדל בשנה הראשונה להפעלת הרפורמה בתחום (נובמבר 2018-אוטובר 2019) ב-16% שהם 28 אלף - והגיע ל-207 אלף. כך לפי נתונים שפרסם היום הביטוח הלאומי. לשם ההשוואה, בשנה שקדמה לכך גדל מספר הזכאים ב-5% בלבד (כ-8,000). כלומר , הרפורמה ושינויים שהונהגו במקביל אליה הביאו לתוספת ריאלית של 11%.

עלייה גדולה במיוחד של 91% נרשמה במספר הזכאים ברמה 6 הגבוהה ביותר - מ-19 אלף ל-37 אלף. חלקם של הזכאים ברמה זו גדל מ-11% מכלל הזכאים ל-17.5%. הביטוח הלאומי לא פרסם נתונים כספיים, אבל מנתוני הירחון הסטטיסטי שלו עולה שהתשלומים לקצב הסיעוד גדלו מ-7 מיליארד ב-2018 ל-8.4 מיליארד ב-2019, כלומר תוספת של 20%.

הרפורמה בסיעוד, שנכנסה לתוקף בנובמבר 2018, הגדילה את מספר שעות הסיעוד המרבי לקשישים שרמת מוגבלותם גבוהה. בעוד בעבר, היו רק 3 רמות של זכאות לפי מידת המוגבלות, כיום ישנה חלוקה ל-6 רמות. מעבר לשינוי רמות הגמלה, נערכו מספר שינויים שהובילו לעלייה במספר הזכאים. ביניהם: הקלה בביורוקרטיה, באמצעות ריכוז הטיפול בזכאי הסיעוד תחת קורת גג אחת שהיא הביטוח הלאומי והפסקת הפיצול בין הועדות המקומיות המשותפות, לשכות הרווחה והרשויות המקומיות.

במחלקת המחקר טוענים כי "ניכר כי שינוי מבנה הקצבה, יחד עם התהודה של הרפורמה ושינויי המדיניות, השירות והתפעול של מערך הסיעוד ע"י הביטוח הלאומי – הביאו למיצוי זכויות רב יותר וגידול משמעותי במספר הזכאים בשנה האחרונה".

(ארכיון) צילום: שאטרסטוק

נראה אם כן שכ-900 מיליון שקל הם אכן תוצאה של הרפורמה, 350 מיליון תוצאה של גידול טבעי ו-150 מיליון תוצאה של מיצוי זכויות והחלטות מנהליות שונות של הביטוח הלאומי. החלטות מנהליות אלו שנויות מאוד במחלוקת בין הביטוח הלאומי לאוצר. החלטה אחת כזו היא ביטול קצבת הסיעוד הזמני שאחריה הערכה מחדש לצורך קצבה קבועה. הדבר הזה גורם לכך שקצבאות ניתנות לפי המצב בשיא המשבר ולא לאחר שיקום.

נתון שככל הידוע מעורר ביקורת גדולה באוצר הוא שבמקביל לעלייה במספר התביעות נרשמה גם עלייה גדולה במספר התביעות המאושרות, מ-51% באמצע 2018 ל-70% כיום. זאת, בעוד שניתן היה לצפות שככל שמספר התביעות יגדל, אחוז האישורים יירד. סיבה אחת לכך היא הוספת רמות זכאות שהכניסה זכאים רבים שבעבר לא היו עוברים את הסף.

בנוסף, ישנה המדיניות המקלה של מנכ"ל הביטוח הלאומי מאיר שפיגלר שאמר בשבוע שעבר בראיון ל"כלכליסט": "אנחנו במקביל לרפורמה שינינו מקצה לקצה את האופן שבו אנשים מקבלים זכאות לסיעוד. בעבר נשלח מעריך של הביטוח הלאומי לכל מי שהגיש תביעה. המעריכים נכנסו לבתים של אנשים, ביקשו להרים יד או רגל, בדקו גודל טיטולים, הלכו למקרר ולסל כביסה. אנחנו כבר לא שם. היום ברירת המחדל היא להחליט מה הזכאות של התובע על בסיס מסמכים רפואיים ושיחת טלפון איתו.

הרפורמה אפשרה להמיר את הטיפול הסיעודי או חלקו בקצבה בכסף. 17% ממקבלי גמלה בכסף אמרו בסקר שערך הביטוח הלאומי כי הם זקוקים לטיפול אישי בשכר, אך אינם מקבלים אותו. הדבר עלול להעיד על כך שבני משפחה לוקחים את הכסף ומשתמשים בו למטרות אחרות.

מנכ"ל הביטוח הלאומי מאיר שפיגלר אמר בתגובה: "בימים בהם חברות ביטוח פרטיות מתחמקות מהביטוח הסיעודי של האזרחים הוותיקים, יש לנו אחריות כפולה ומכופלת לוודא ששירותי הסיעוד שיסופקו לא יפגעו ויתאפשר ליקירנו לחיות את יתרת שנותיהם בכבוד".