מכרז חדש בענף הסיעוד תקוע, והמדינה משלמת

המדינה מפסידה כ־200 מיליון שקל בשנה בשל פרצות במכרז לשירותי סיעוד שאותן מנצלות חברות סיעוד. כך עולה מבדיקה של חברת הייעוץ הבינלאומית E&Y שנערכה לבקשת הממשלה.

כניסתו לתוקף של מכרז חדש שאמור היה לפתור את הפרצות הללו ולחסוך למדינה את הסכום הזה מתעכבת כבר כשנה וחצי בשל מחלוקת בין האוצר לביטוח לאומי - ובשל כך הפסידה עד כה המדינה כ־360 מיליון שקל. בכל חודש שבו עדיין לא נכנס המכרז לתוקף, מפסידה המדינה כ־17 מיליון שקל. ועדת המכרזים כבר אישרה את המכרז וכל מה שנותר הוא לפרסמו באתר הביטוח הלאומי.

התרגילים בסיעוד: כך עובדת השיטה שגורמת להפסד של 200 מיליון שקל

שלוש חברות שזכו במכרז הקודם - שהיה בהיקף של 35 מיליארד שקל - חולשות כיום על 70% משירותי הסיעוד שמספק ביטוח לאומי - חברת דנאל, עמותת מטב וחברת עמל סיעודית – כשיתר ה־30% מתחלקים בין כמאה חברות ועמותות. בין הפרצות שניצלו אותן חברות לפי בדיקת E&Y: במכרז הישן נכתב כי החברות חייבות לשלם לעובדות הישראליות שכר מינימום פלוס 4%. בפועל החברות משלמות להן שכר מינימום פלוס 0.5% – כלומר 3.5% מגיעים לכיס של החברות.

כמו כן, ביטוח לאומי משלם לחברות כ־200 שקל לחודש לכלל העובדים עבור כרטיס חודשי חופשי, אך מבדיקת הנתונים עולה כי החברות אינן משלמות את הסכום הזה למטפלות שמתגוררות בבית המטופל הסיעודי. מדובר ב־35% מהיקף העובדים, כאשר כל הכסף הזה נשאר בכיס של החברה.

נוסף על כך, לפי המכרז הישן, משלם ביטוח לאומי לחברות סכום עתק על ימי מחלה לעובדים הסיעודיים. מניתוח תלושי המשכורות עולה כי חלק מאותם סכומים אינו מגיע לעובדות ונשאר אצל החברות שכן לא נמצאה התאמה בין ההקצאה לתשלום דמי מחלה לימי המחלה שהמטפלות לקחו בפועל. מדובר ב־85 אלף עובדים בתחום הסיעודי, מתוכם 30 אלף עובדים זרים, המטפלים ב־200 אלף קשישים.

מאבקי השליטה

בסוף אוגוסט 2016 משרד האוצר העביר לידיו את השליטה במכרז הענק מידי ביטוח לאומי. המכרז החדש – שאמור היה לתקן את הליקויים במכרז הישן ולהגביר את האכיפה על חברות הסיעוד כדי שלא ינצלו את הפרצות הללו – היה מוכן כמעט לחלוטין במרץ 2018, ואף אמור היה להתפרסם באופן סופי באמצע אוקטובר השנה. אלא שמנכ"ל הביטוח הלאומי מאיר שפיגלר התנגד נחרצות להעברת השליטה במכרז לידי האוצר, ובינתיים המכרז עדיין נמצא בהמתנה.

באוצר מאשימים את שפיגלר בעיכוב. שפיגלר מצדו טוען כי האוצר מסרב בתוקף להוסיף למוסד לביטוח לאומי 15 תקנים ניהוליים שלדבריו חיוניים להצלחת המכרז החדש. "הם רוצים לנהל את ביטוח לאומי ולא נותנים לי את הכלים הניהוליים כדי לבצע בצורה מקצועית את הנובע מהמכרז – ואני לא מוכן", אמר שפיגלר ל"כלכליסט".

לטענתו הוא מעכב את פרסום המכרז שכן אין אפשרות ליישם את כללי המכרז החדשים ללא תוספת כוח האדם. שפיגלר מציין כי הוא אינו דורש תוספת תקציבית שתאפשר לגייס את אותם מנהלים אלא רק אישור מהאוצר שנדרש לפי חוק כדי להוציא את המכרזים. את הכסף לתקנים הוא יביא לדבריו מתקציב המוסד עצמו. שפיגלר טוען עוד כי למרות העיכוב, אף קשיש בישראל אינו נפגע מהעובדה שהמכרז החדש לא פורסם, שכן שירותי הסיעוד ממשיכים להינתן על פי המכרז הישן.

גורם באוצר ציין מנגד כי "שפיגלר רוצה להפוך את הביטוח הלאומי לקק"ל – וזה לא יקרה. הוא לא ינהל את ביטוח לאומי ללא פיקוח של שומר סף. אין לשפיגלר עוד כסף או קופה שנייה, זה כסף של משלמי המסים".

הגורם הוסיף כי "מדובר בהמשך ההתנהלות הכללית של מנכ"ל ביטוח לאומי של 'אנו נריב עם האוצר בכל מחיר'. זו התנהלות לא נכונה ולא יעילה, לא להם ולא לנו. היינו שמחים לחזור ליחסים תקינים אבל הוא מסרב בתוקף".

מימין: מנכ"ל ביטוח לאומי מאיר שפיגלר והממונה על התקציבים שאול מרידור צילומים: מיקי אלון, עומר מסינגר

בניית המכרז החדש ארכה כשלוש שנים והיו מעורבים בתהליך צוותי ביטוח לאומי, אגף החשכ"ל במשרד האוצר, אגף התקציבים באוצר, משרד הרווחה וצוותים של משרד המשפטים ושל חברת הייעוץ E&Y.

"היתה פה עבודה ממשלתית כמו שעבודה כזו צריכה להיעשות: סדורה, מדויקת, מקצועית, מגובת נתונים – והדבר הזה יושב בשולחן ולא מתפרסם. זה חבל כי בעיקר זה פוגע באזרחים", מסר גורם המעורה בפרטים.

הנתונים שלפיהם מפסידה המדינה 200 מיליון שקל בשנה בשל המכרז הישן הונפקו על ידי צוותים מקצועיים, לרבות אלו של חברת הייעוץ, על בסיס ניתוח של 5,000 תלושי משכורת, והמסקנה המרכזית היא שביטוח לאומי משלם יותר מדי לחברות הסיעוד. שפיגלר מסתייג מהחישובים הללו וטוען כי באותה מידה ש"זה יכול להיות 200 מיליון – זה יכול להיות גם 20 מיליון או 2 מיליון שקל".

"לא יוותרו על המטמון"

לחברות הסיעוד מצדן אין אינטרס שהמכרז החדש – שגם הוא בהיקף של 35 מיליארד שקל על פני חמש שנים – יראה אור שכן הוא יגביר משמעותית את הפיקוח עליהן. המכרז החדש יפתח גם את שוק השירותים הסיעודיים לתחרות בין המתמודדות בו ולפיכך יכול להביא לכך שחברות שמעניקות היום את השירותים האלו ומרוויחות הון עתק, יישארו מחוץ למשחק.

גורם באוצר הסביר כי "המכרז חדש טוב בהרבה מהישן אך יש חשש שהחברות שחולשות היום על מטמון של 35 מיליארד שקל ינסו לתקוע את המכרז החדש בהגשת בג"צים. הן לא צפויות לוותר בקלות על המטמון הזה ולבטח יעשו הכל כדי למנוע מחברות חדשות מלהיכנס למשחק".

"הן לוקחות את עורכי הדין הכי טובים במשק", הוסיף גורם ממשלתי המכיר את התחום. כך שגם אחרי פרסום המכרז צפוי שהקרבות המשפטיים שהוא יעורר יעכבו את יישומו בשנה נוספת לפחות – שנה ששווה לאותן חברות סכומי כסף נכבדים.

גורם באוצר טוען ש"אין שום סיבה מקצועית שעומדת מאחורי עיכוב המכרז מצדו של שפיגלר. ייתכן שהמכרז החדש לא יאפשר לו לחלק כסף כמו היום. מי שסובל מהמצב הנוכחי הם הקשישים (שהיו יכולים לקבל יותר שעות סיעוד או שירותים באיכות גבוהה יותר) והמטפלות שסופגות פגיעה בכיסן – החלק הכי חלש במשוואה".

שפיגלר דוחה בתוקף את ההאשמות נגדו ומגדיר אותן כ"רשעות". לדבריו, הוא תומך במכרז החדש. "ברור שאני תומך בו, הרי הוא מכרז שלנו. אנו הובלנו אותו ואנו לחמנו נגד האוצר כדי לתת תוספות שכר גם לעובדות הזרות כאשר האוצר התנגד נחרצות, התנגדות שעיכבה את המכרז החדש בכמה חודשים".

בביטוח הלאומי הסבירו כי במהלך הדיונים על המכרז היו חילוקי דעות מהותיים ועקרוניים, שנבעו מדרישת המנכ"ל מאיר שפיגלר, לאשר תוספת ממוצעת של 6% לשכר העבודה השעתי של זכאי קצבת הסיעוד, לרבות אלה שמעסיקים עובדים זרים. זאת בעוד אגף התקציבים באוצר דרש להתייחס באופן שונה למי שמעסיק עובד סיעודי ישראלי ולמי שמעסיק עובד זר והם דרשו לגרוע את כל התוספת מהקשישים הסיעודיים חסרי האונים שזקוקים לסיוע 24/7.

גורם בכיר בביטוח הלאומי מסר כי ״יש פה ניסיון לזרות חול בעיני הציבור, כשהאוצר מודע לכך שישנה מצוקה בגיוס עובדים ישראלים בסיעוד בעוד שמי שאושר לו עובד זר שזקוק לו 24/7 אין פתרון באמצעות עובדים ישראלים. בכל הכבוד לאנשי משרד האוצר הם לא מכירים את מצוקות הציבור הסיעודי שעובדי הביטוח הלאומי מטפלים ומשרתים אותו מסביב לשעון".

תגובת הביטוח הלאומי: חבל שגורמי עלומי שם במשרד האוצר מספקים מידע שגוי ומגמתי במקרה הטוב, ותלוש מהמציאות במקרה הרע. הכספים בביטוח לאומי הם כספי ציבור ואנו מתייחסים אליהם ביראת קודש עם פיקוח ובקרה כחוק. טוב יעשו במשרד האוצר שידונו בנושאים מהותיים לטובת המטפלות והקשישים ולא ברכילות זולה. הביטוח הלאומי מברך על כל שיתןף פעולה הנועד לשרת את הציבור אך מתנגד בתוקף לנסיונות אגף התקציבים להשתלט על פעילותו ועל עצמאות תפקודו.

מהאוצר נמסר בתגובה: "המכרז נמצא כבר מעל לשנה בביטוח לאומי, לצערנו ללא סיום נראה לעין. המכרז החדש צפוי להיטיב משמעותית עם הקשישים והמטפלות הסיעודיות. אנו תקווה כי ביטוח לאומי יסיים במהרה את כתיבת המכרז ויוציאו לשוק. לעניין התקנים, לאחרונה פנה אלינו המוסד בבקשה לאשר תקנים מינהליים שלא במסגרת הרפורמה בסיעוד במסגרתה כבר ניתנו כ־250 תקנים. מפרסום המכרז עד להשלמתו צפוי פרק זמן ארוך של כמה חודשים ועד שנה, על כן אין כל מניעה לפרסומו כעת. ככל שיצטרכו תקנים, הצדדים יגיעו להבנות לגבי תקצובן. אנו תקווה כי המוסד לא ישתמש בקשישים ובמטפלות כבני ערובה כדי לקבל תוספת תקני כוח אדם".