דרוש סגל בכיר לאקדמיה

מחקר של "מוסד שמואל נאמן" בטכניון גילה שהאוניברסיטאות בישראל צונחות בעשרות מקומות בשלושת דירוגי האוניברסיטאות המובילים בעולם. המוסדות הישראליים המובילים הולכים ומתרחקים ממאה הראשונים, שם בלטו בעבר, אל מתחת למקום המאתיים. מתברר שמיקומן של האוניברסיטאות הישראליות אינו מובן מאליו, ודווקא בשל כך יש להביט על התהליך בדאגה רבה ולנסות לעצור אותו.

נכון, חלק מהגורמים אינם ניתנים לשינוי. ישראל הגדילה נבשים האחרונות את ההשקעות במחקר, אבל אינה יכולה להתחרות בהשקעות הענק של סין ומדינות אחרות במזרח הרחוק. חלק מהדירוגים האקדמיים מייחסים חשיבות רבה לבינלאומיות - שילוב של סטודנטים ומרצים זרים. גם כאן רק חלק ממה שהופך את ישראל יעד לא מושך לסטודנטים ומרצים זרים נתון לשינוי: את שפת הלימוד (עברית) ואת המצב הביטחוני שאינו תמיד יציב קשה לשנות. יחס עוין של ישראל להגירה, הוא עניין גמיש יותר.

אבל מעבר לכל אלה, החוקר, פרופ' אורי קירש בעבר מראשי הממסד האקדמי בישראל, מצביע על בעיה חמורה במיוחד שבה ניתן בהחלט לטפל:

צמצום מספר חברי הסגל הבכיר והחלפתו במרצי קבלן. לדבריו, מספר הסטודנטים לכל איש סגל בכיר גדל יותר מפי שניים במהלך העשורים האחרונים. הסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטאות המובילות בישראל — העברית, תל אביב, והטכניון — קטן יותר מאשר היה בשנות השבעים של המאה הקודמת. התוצאה היא בריחת מוחות שנזקיה למחקר ולכלכלה הישראלית גדולים מאוד.

נכון הוא שבשנים האחרונות נוספו 600 משרות של סגל בכיר. אבל זה עדיין רחוק מהצרכים ורחוק מלתקן את הנזק שיצרו עשרות שנות הזנחה. חלק גדול מהפגיעה באקדמיה נבע מתפיסתה כ”אליטה” ששלטון הימין נלחם בה. בפועל מי שפוגע באקדמיה מנסר את הענף שעליו כולנו ישובים. מי שרוצה לתת תשובה לזינוק של האוניברסיטאות מהמזרח הרחוק בטבלאות ולעצור את ההדרדרות שלנו בדירוגים, יצטרך להשקיע בהגדלת מספר חברי הסגל הבכיר. בלי זה, נמשיך לגדל חוקרים מצויינים למוסדות מובילים בארצות הברית וביתר העולם.