למה האוניברסיטאות בישראל מידרדרות בדירוגים הבינ"ל

האוניברסיטאות הישראליות ירדו בשנים האחרונות באופן משמעותי בדירוגי האוניברסיטאות הבינלאומיים המובילים. כך עולה ממחקר של פרופ' אורי קירש עבור מוסד שמואל נאמן בטכניון. קירש, לשעבר סגן יו"ר הוועדה לתכנון ולתקצוב (ות"ת) של המועצה להשכלה גבוהה והמשנה לנשיא הטכניון, מייחס את הנפילה בעיקר להתחזקות המוסדות מהמזרח הרחוק, אבל אומר שגם למספר אנשי הסגל הנמוך בישראל תרומה מכרעת.

האוניברסיטאות בישראל מרבות להתלונן על חוסר הדיוק של דירוגי האוניברסיטאות הבינלאומיים. עם זאת, כמו מוסדות אחרים הן מייחסות להם חשיבות רבה. קירש מסביר שהסיבה היא שמקבלי ההחלטות, כולל ות"ת, מתייחסים בשיקוליהם לדירוגים בינלאומיים.

המחקר של קירש מתייחס לשלושת המוסדות המובילים בדירוגים הבינלאומיים החשובים: הטכניון, האוניברסיטה העברית ואוניברסיטת תל אביב. בדירוג שנגחאי הסיני הנחשב לחשוב ביותר, משתלב במקומות המובילים גם מכון ויצמן.

הלימודים בעברית מגבילים

בדירוג שנגחאי ירדו ארבע האוניברסיטאות המובילות בישראל ב־40 מקומות בממוצע בין 2012 ל־2019, ומ־2016 ב־26 מקומות. הדירוג מפרט את 100 האוניברסיטאות המובילות, והחל מהמקום ה־100 מסתפק בקבוצות של 25. לפי דירוג זה האוניברסיטה העברית ירדה מהמקום ה־53 ב־2012, למקום ה־125 ב־2019. אוניברסיטת תל אביב ירדה מקבוצת ה־125 לקבוצת ה־175.

דירוג שנגחאי מייחס חשיבות לטכנולוגיה, ואולי זו הסיבה שהטכניון שמר על מקומו היחסי, וירד מהמקום ה־78 ב־2012 ל־85, ובכך הפך לראשון מבין האוניברסיטאות בישראל, לפני העברית.

שני הדירוגים האחרים הם בריטיים. בדירוג הטיימס ירדו שלוש האוניברסיטאות הישראליות המוליכות ב־32 מקומות בממוצע בין 2016 ל־2019. המוסד היחיד ששמר על מיקומו היה אוניברסיטת תל אביב, בקבוצת המוסדות המדורגים במקום ה־225. העברית נפלה מהמקום ה־178 לקבוצת ה־225. הטכניון צנח מקבוצת ה־275 ב־2016 לקבוצת ה־325 ב־2019.

פרופ' אורי קירש

בדירוג QS ירדו המוסדות הישראלים מ־2016 ב־21 מקומות. האוניברסיטה העברית שממוקמת ראשונה בין הישראליות ירדה מהמקום ה־149 למקום ה־162. הטכניון צנח מהמקום ה־213 ל־257. הדירוגים הבריטיים מייחסים חשיבות לבינלאומיות - אחוז הסטודנטים ואנשי הסגל הזרים. זה נושא שישראל חלשה בו, בשל הבידוד הגיאוגרפי והבטחוני והלימודים בשפה העברית.

קירש סבור שהמיקום הריאלי של המוסדות הישראליים הוא במקום ה־200 ושהמיקום שלהם בדירוג שנגחאי גבוה מדי. לדבריו הדבר נובע בין היתר מהמשקל הגדול שמעניק הדירוג לזוכי פרס נובל ומהמספר הגבוה יחסית של זוכי פרס נובל בין חברי הסגל והבוגרים של האוניברסיטה העברית והטכניון.

מי שנשאר במקומו - יורד

הסיבה העיקרית לירידת המוסדות הישראליים לדבריו אינה תלויה בהם, אלא קשורה בהתקדמות של מוסדות אחרים, בעיקר מסין והמזרח הרחוק. לדבריו, "אין ירידה ברמה. אנחנו עומדים במקום ואחרים התקדמו".

לסיבה אחרת הוא מייחס חשיבות רבה יותר: הצניחה החדה בהיקף הסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטאות בישראל. לדבריו "בזה אנחנו מאוד גרועים, מספר הסטודנטים פר חבר סגל עומד על בערך פי שניים מאשר במוסדות שאנחנו רוצים להשתוות אליהם".

במחקר קודם הוא כתב ש"הסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטאות המובילות בישראל - האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת תל אביב, והטכניון - קטן יותר מאשר היה בשנות 1970".

לדברי קירש "מה שקורה זה שהמון חברי סגל עוזבים אותנו והולכים למקומות אחרים. אנחנו לא יכולים להתמודד עם המזרח בתקציבים, כי הם משקיעים סכומי עתק, אבל בחברי סגל אנחנו חייבים להשתפר אפילו כדי לשמור על מה שיש ולמנוע ירידה נוספת".