האם נאשם בפלילים יכול לקבל מנדט להרכיב ממשלה? מנדלבליט בחר שלא להכריע

היועץ המשפטי לממשלה מעדיף שלא להכריע. בתגובתו היום (ו') לבג"ץ בשאלה המרכזית שעל את סדר היום - האם נאשם בפלילים יכול לקבל מנדט להרכבת ממשלה - מציב היועץ את עצמו רק כרביעי בתור להכרעה - אחרי נשיא המדינה, בית המשפט העליון והציבור.

בתגובת היועץ לעתירתם של בכירי המשק באמצעות עו"ד דפנה הולץ-לכנר, כותבים בין היתר מנהל מחלקת הבג"צים ענר הלמן ועוה"ד רן רוזנברג ואודי איתן: "ככל שבית המשפט הנכבד לא ימצא לנכון לדון ולהכריע בשאלות העולות בעתירה בעת הזו, אין גם מקום למתן חוות דעת מטעם היועץ המשפטי לממשלה בסוגיה דנן... היועץ המשפטי לממשלה יבקש להותיר לשיקול דעת בית המשפט הנכבד את ההכרעה בטענת העותרים לפיה על בית המשפט הנכבד להכריע קודם למועד הבחירות לכנסת ה-23 בסוגיית האפשרות להטיל על המשיב 2 (נתניהו) את תפקיד הרכבת הממשלה".

היועמ"ש אביחי מנדלבליט צילום: יהונתן ולצר, TPS

היועץ מוסיף ששיקולים כבדי משקל קיימים לכאן ולכאן וממילא הכרעתו שלו, ואפילו של בג"ץ, לא מקובלים כשמדובר בסמכויות של נשיא המדינה: "מאחר שהעותרים מבקשים כי בית המשפט הנכבד ייתן צו הצהרתי שעניינו בשיקול דעתו של נשיא המדינה, יצוין כי ההתערבות השיפוטית בשיקול דעתו של הנשיא בכל הנוגע למילוי תפקידיו היא מצומצמת ביותר, וכן יוזכר כי נשיא המדינה חסין בפני כל פעולה משפטית הקשורה בתפקידיו או בסמכויותיו".

בתגובה מצוטטת עמדה נוספת של היועץ, בעניין מעמדו של הציבור. "גם עינו של הציבור פקוחה... והציבור יאמר את דברו, לפי ראות עיניו... אין ספק, שבעת בחירות, מגוון של שיקולים משפיעים על כל בוחר ובוחר הבא לשלשל פתק בקלפי. השיקול בדבר חוסר תקינות בהתנהלותו של חבר מפלגה כזו או אחרת עשוי להיתפס כמרכזי אצל בוחר פלוני וכשולי אצל בוחר אלמוני. וכבר נאמר, כי "על בית המשפט לתת דעתו, בין השאר, גם למציאות החיים, הגורמת לכך שלעתים הציבור מבקש להיות מיוצג על ידי אדם שאינו מופת להליכות נאות".

ומוסיף היועץ: "זהו, אל נכון, מבחנו של הציבור, וזוהי, אל נכון, מהותה של הדמוקרטיה. העם בוחר את נציגיו, ולשיטתי, מועד הבחירות הקרב ובא מהווה שיקול חשוב שלא לערב את בית המשפט בקלחת".

"הימנעות היועמ"ש מנקיטת עמדה ברורה - תמוהה"

עו"ד דפנה הולץ לכנר המייצגת את העותרים, מסרה בתגובה להחלטת מנדלבליט: "ראשית אנו למדים כי היועץ המשפטי לממשלה, אשר סבר לפני הגשת העתירה ש'הנושא תאורטי לעת הזו', שינה את עמדתו זו וכעת הוא כבר אינו טוען כי הנושא תאורטי. יחד עם זאת, תמוהה הימנעותו של היועץ המשפטי לממשלה מלנקוט עמדה משפטית ברורה ולחוות דעתו כפי שהתבקש על ידי בית המשפט.

"לטעמנו היועץ המשפטי לממשלה נמנע מלהשמיע את העמדה המשפטית היחידה המתחייבת בנסיבות העניין והיא כי אין להטיל הרכבת ממשלה על חבר כנסת שנאשם בעבירות חמורות עם קלון, לרבות עבירת השוחד, עמדה אשר מתחייב להכריע בה בדחיפות, מוקדם ככל האפשר במערכת הבחירות.

"תפקיד היועץ המשפטי לממשלה אינו להציג שתי עמדות משפטיות נוגדות כאילו היה פרשן אלא מתחייב שיביע עמדה משפטית ברורה. בתגובתו מבקש היועמ"ש כי בטרם דיון יותר לו להגיש עמדה, משכך ראוי היה כי יעשה זאת כבר עתה לאחר שהציבור ובית המשפט המתינו 12 יום לקבלת עמדתו, שהם זמן מאד יקר בעיצומה של מערכת בחירות".

עו״ד הולץ לכנר מסרה, כי "לאור הצורך הדחוף בהכרעה שיפוטית, פונים כעת העותרים ומגישים בקשה לקיום דיון דחוף ביותר בעתירה".