נאשם אחד, וארבע החזיתות שמאיימות לסלקו מכיסא ראש הממשלה
עוד לפני שיתמודד מול כתב האישום נגדו בביהמ"ש, עומד בנימין נתניהו בפני מסלול מכשולים כדי לשרוד בתפקידו. מהשאלה האם יוכל לכהן כראש ממשלה בממשלת מעבר, דרך היכולת לקבל מנדט להרכבתה ועד הקרבות הקשים שמצפים לו בליכוד: כלכליסט משרטט את המשוכות העיקריות
בנימין נתניהו נכנס לתקופה קריטית להמשך כהונתו הן כראש הממשלה והן כיו"ר הליכוד עוד לפני שיתמודד עם כתב האישום שעליו החליט בסוף השבוע היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט.
קראו עוד בכלכליסט:
- ביחד עם השמפניה והסיגרים, מילצ'ן העניק לנתניהו פטור משוחד
- כשראש ממשלה משתעבד לחולשותיו והתמכרויותיו
- השאלות הבוערות בעקבות כתב האישום נגד נתניהו
בפני נתניהו עומדת דרך חתחתים פוליטית ומשפטית, לנוכח ההחלטה להגיש נגדו כתב אישום. כך תיראה "מפת האיומים" על נתניהו:
1. המשך כהונתו כראש ממשלת המעבר
התנועה לאיכות השלטון עתרה אתמול לבג"ץ בדרישה שנתניהו יתפטר מתפקידו כראש הממשלה, ויפסיק לכהן כשר במשרדים נוספים: בריאות, רווחה, חקלאות ותפוצות. בינתיים נדחתה העתירה מסיבה פרוצדורלית, אך לפי ההערכות היא תשוב ותגיע לבג"ץ בימים הקרובים.
הגשת העתירה נומקה על ידי התנועה ב"חומרת המעשים המיוחסים לרה"מ בכתב האישום ובשל הפגיעה הקשה באמון הציבור ברשויות השלטון, שתיגרם מהישארותו של נתניהו בתפקידיו המיניסטריאליים". התנועה דורשת שבית המשפט יורה לנתניהו להתפטר מתפקידו, זאת בהלימה לפסיקת בית המשפט והנוהג החוקתי שהתגבש ב־25 השנים האחרונות בנוגע לשרים (הילכת דרעי-פנחסי לפיה שר שמוגש כנגדו כתב אישום מחויב להתפטר-צ"ז).
לחילופין מבקשת התנועה שרה"מ יכריז על נבצרות זמנית, ואם לא יעשה כן, דורשת התנועה שהיועץ המשפטי לממשלה יכפה עליו להכריז על נבצרות. "כל זאת בשל חוסר הסבירות הקיצוני בהחלטת רה"מ שלא להתפטר מתפקידו". בהקשר זה דורשת התנועה שבית המשפט יורה לממשלה למנות ממלא מקום לרה"מ מבין השרים. בג"ץ דרש מהעותרים לפנות בנושאים הללו לראש הממשלה וליועמ"ש לאחר החלטת האחרון על הגשת כתב אישום, ולא להסתפק בפנייה שהיתה אליו לפני ההכרזה.
סוגיה זו, של כהונת ראש ממשלה תחת כתב אישום נדונה בין בית הנשיא לבין היועץ המשפטי לממשלה החל מהבחירות שנערכו בחודש אפריל 2019 – אבל אז עדיין לא נערך שימוע לראש הממשלה ועל כן החלטה על כתבי אישום עדיין לא עמדה על הפרק באופן ממשי. למרות זאת, פנה בית הנשיא אל אנשי היועץ בבקשה לברר האם ניתן, עקרונית, להטיל את המנדט על מי שהוחלט להגיש נגדו כתב אישום. מלשכת היועץ המשפטי לממשלה נמסר אז לבית הנשיא שכל עוד אין כתב אישום, אין מניעה להעניק את המנדט לנתניהו. בהתאמה לכך, הנשיא ריבלין הטיל את המנדט על נתניהו שלא הצליח להקים ממשלה והחזיר אותו לנשיא במאי 2019, ואחר כך פעם נוספת באוקטובר לאחר סבב הבחירות השני שהיה ב־17 בספטמבר.
לפי שעה מכהן נתניהו כראש ממשלת מעבר, ומי שיתבקש להגן עליו מול בג"ץ יהיה היועץ המשפטי לממשלה. צוות מיוחד בלשכת היועמ"ש החל אתמול לבחון את הנושא ויגבש את עמדתו בימים הקרובים.
ההערכה היא שהיועץ לא ירצה להתערב בשאלה זו, בשל חוק יסוד הממשלה המאפשר לראש ממשלה תחת כתב אישום להמשיך ולכהן בתפקידו, עד לקבלת פסק דין חלוט. היועץ המשפטי לממשלה צפוי את המשך כהונתו של נתניהו כראש ממשלת המעבר – גם אם יקבע שיש בכהונה כזו קשיים משפטיים ניכרים.
בתרחיש כזה יתגלגל תפוח האדמה הלוהט לפתחו של בג"ץ. לפי הערכת גורמים משפטיים ופוליטיים, בג"ץ לא ירצה להתערב בעניין מכיוון שהחוק עצמו קובע שראש ממשלה יכול לכהן בתפקידו עד קבלת פסק דין חלוט.
2. האם נתניהו יכול להרכיב ממשלה
השאלה הזו מתייחסת לתקופת 21 הימים שתסתיים ב־11 בדצמבר 2019, אם יגייס תמיכה של 61 חברי כנסת, לצד השאלה האם יוכל לקבל את המנדט להרכבת ממשלה אחרי מערכת בחירות נוספת שעשויה להתקיים בחודש מרץ.
התשובה לשאלת הענקת המנדט בטווח המיידי של 21 הימים תגובש על ידי היועץ המשפטי של הכנסת עו"ד איל ינון, היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדבליט והיועצת המשפטית של בית הנשיא אודית קורינלדי סירקיס. מבחינה פוליטית הסיכויים של נתניהו להרכיב ממשלה בשבועיים וחצי הקרובים קלושים לכן לא ברור אם תוגש כלל חוות הדעת הזו.
שאלת האפשרות להענקת המנדט להרכבת ממשלה לנאשם בפלילים תצוף גם ככל שנתניהו יבקש לנסות להרכיב ממשלה בתום מערכת בחירות נוספת, שלישית, במרץ. מנדלבליט יצטרך לקבוע את עמדתו בעניין והיא תגובש בצוות שהוקם במשרדו. ההערכה היא שהיועץ המשפטי לממשלה לא ימהר לקבוע את עמדתו בסוגיה עד 11 בדצמבר 2019, עם סיום 21 הימים שבמהלכם יכול כל אחד מחברי הכנסת לגייס 61 ח"כים ולהרכיב ממשלה.
גורמים בליכוד מקווים שהיועץ מנדלבליט "יוציא את הערמונים מהאש" ויקבע כבר כעת את עמדתו בסוגיה כך שניתן יהיה להחליף את נתניהו בראשות הליכוד בשבועיים וחצי הקרובים אם היועמ"ש יחליט שאין להטיל עליו את המנדט להרכבת הממשלה. ואולם, גורמים משפטיים מעריכים שהיועץ המשפטי לא יעשה את העבודה לפוליטיקאים ויגבש את עמדתו בסוגיה הספציפית הזו רק לאחר הבחירות, ורק אם הסוגיה תגולגל לפתחו.
גדעון סער צילום: עמית שעל לפי שעה וללא קשר לשאלת חוקיות המנדט, נתניהו אינו מצליח לגבש רוב פוליטי לכינון קואליציה, וכלל לא בטוח שמצב זה ישתנה בתום מערכת בחירות נוספת, ככל שהתוצאות יהיו דומות לאלה שהיו בשני הסבבים האחרונים וכפי שהן משתקפות בסקרים. בכל זאת, לו היתה נקבעת כעת עמדה שלילית בעניין, היא היתה משפיעה על עתידו הפוליטי של נתניהו – אבל זה לא עתיד לקרות.
3. פריימריז על ראשות הליכוד
בינתיים בליכוד המים סוערים – לפי שעה בעיקר מתחת לפני הקרקע. בעקבות החלטתו של מנדלבליט להגיש כתב אישום נגד נתניהו סבורים בכירים בליכוד ש"עידן נתניהו תם" ועליו לפנות את הכיסא. אותם בכירים חוששים שנתניהו לא יוכל לספק את הסחורה ולהביא את השלטון בבחירות הקרובות לאחר שבאפריל ובספטמבר לא הצליח להרכיב ממשלה. יתרה מזו, גורמים במפלגה חוששים שהליכוד תיחלש בקלפי כמפלגה, אם נתניהו ימשיך לעמוד בראשה.
ח"כ גדעון סער (ליכוד) פנה אתמול ליו"ר מרכז הליכוד ח"כ חיים כץ בבקשה דחופה לכנס את מרכז הליכוד כדי לקבוע מועד לפריימריז בזק לראשות המפלגה עוד לפני שתסתיים תקופת 21 הימים. סער, שכבר הודיע שיתמודד מול נתניהו, סבור כי בכוחו של מהלך זה למנוע הידרדרות המדינה לבחירות שלישיות. לדבריו, מאחר שניתן להקים ממשלה בכנסת הנוכחית יש לפעול לסיום המשבר הפוליטי שנמשך כמעט שנה.
סער סבור שניתן לקיים פריימריז כאלה תוך שבועיים ואף הזכיר כי בשנת 2002 התקיימו פריימריז (בין רה"מ דאז שרון לשר דאז נתניהו) תוך כשלושה שבועות כשמספר החברים בעלי זכות הבחירה היה אז כמעט פי שלושה מאשר היום.
רק באחרונה סיכמו כץ ונתניהו כי מרכז הליכוד יכונס לצורך ביטול הבחירות בפריימריז לאיוש המקומות ברשימת הליכוד לכנסת ה־23. הנימוק הוא כי "חברי הכנסת שנבחרו כיהנו בכנסת מעבר ולא בכנסת פעילה". נתניהו תמך בביטול הפריימריז גם כדי להעניק צ'ופר לחברי הכנסת המכהנים מפני הדחה מהרשימה וכן למנוע מוטיבציה בחלק מהם להתפצל בשבוע שעבר ולתמוך בממשלה בראשות בני גנץ.
אבל בניגוד להסכם עם כץ על ביטול הפריימריז לרשימה לכנסת, מציעים כעת בסביבת נתניהו כן לקיים פריימריז על הרשימה יחד עם פריימריז על ראשות המפלגה. האיום ברור: מי שיתמוך בפריימריז על ראשות המפלגה עשוי להסתכן בפריימריז על מיקומו ברשימה.
העמדה החדשה מרגיזה חברי כנסת בליכוד שלא ששים להתמודד מחדש על מקומם ברשימה. כץ, הנחשב מקורב הן לנתניהו והן לסער, אמר שאם יש מועמדים לראשות המפלגה יש לאפשר את עריכת הפריימריז. הרמז כלפי נתניהו ברור.
אמש סיכמו נתניהו וכץ שמרכז המפלגה יכונס ביום חמישי בשבוע הבא ויתבקש לאשר את ביטול הפריימריז על איוש הרשימה לכנסת. אולם, אין עדיין הסכמה על פריימריז לראשות המפלגה אם הבחירות יוקדמו. עוד סוכם שמרכז הליכוד לא יכונס לפני יום חמישי הבא לדון בדרישת סער לקיים פריימריז על ראשות המפלגה. כמו כן סוכם כי דרישה כזו תקודם רק בתיאום עם נתניהו. לפיכך נראה שנתניהו עשוי ליזום פריימריז בזק על ראשות המפלגה אם יוקדמו הבחירות, וזאת בלי להותיר זמן רב בידי מתחריו להתארגנות. המשמעות המעשית היא שלא יהיו פריימריז על ראשות המפלגה לפני 11 בדצמבר שבו מסתיימת התקופה שבה ח"כ יכול להרכיב ממשלה בתמיכת 61 ח"כים.
במקביל, היועץ המשפטי של הליכוד אבי הלוי הביע את עמדתו שאין כעת עילה לקיים פריימריז לראשות הליכוד כי הממשלה ה־35 לא הוקמה, ולא התקיימו הנסיבות שהכנסת ה־22 התפזרה לפני תום כהונתה והבחירות לכנסת ה־23 טרם הוקדמו. למרות זאת, אם יוקדמו הבחירות יידרש הלוי להשיב מחדש לסוגיה.
הפריימריז האחרונים שנערכו על ראשות הליכוד שבהם ניצח נתניהו את דני דנון היו בסוף דצמבר 2014. בבחירות לכנסת שנערכו באפריל 2019 בוטלו הפריימריז על ראשות הליכוד מכיוון שנתניהו היה מועמד יחיד. התמודדותו כעת של נתניהו על ראשות הליכוד היא לא קלה עבורו. לא מן הנמנע שימצא מתמודדים נוספים מלבד גדעון סער. יתרה מזו, גם אם נתניהו יזכה, כפי שמאמין ח"כ חיים כץ, אזי שיעור התומכים בסער יאותת שנתניהו כבר לא נהנה מגיבוי מוחלט במפלגתו ובעצם יווצרו שני מחנות במפלגה.
4. שאלת החסינות
נתניהו יכול להגיש עד 21 בדצמבר בקשה לקבל חסינות מהכנסת, אבל הקדמת הבחירות תגרום דחייה לפחות עד יוני 2020 בהגשת כתב האישום נגד נתניהו. בינתיים נתניהו יוכל להמשיך ולכהן בתפקידו (אם לא תתקבל החלטה אחרת על ידי בג"ץ). הסיבה: מאז אפריל 2019, שבו התפזרה הכנסת ה־20, לא הקימה הכנסת את ועדת הכנסת. לכן נדחתה הגשת כתב אישום נגד שר הרווחה חיים כץ המבקש אף הוא לקבל חסינות מהכנסת מפני הגשת כתב אישום נגדו. אם בקשת נתניהו לחסינות כחבר כנסת תידון בוועדת הכנסת שתוקם בכנסת ה־23 עדיין לא ברור אם יימצא רוב בעד הבקשה, והכל תלוי בתוצאות הבחירות.
ח"כ רויטל סויד (העבודה גשר) תבעה להקים כעת ועדת כנסת כדי שתוכל לדון עכשיו בבקשת החסינות של נתניהו. היועץ המשפטי של הכנסת עו"ד איל ינון יביע את עמדתו בעניין בקרוב. ההערכות של גורמים משפטיים ופוליטיים היא שלא יוגש כתב אישום נגד נתניהו עד להקמתה של ועדת כנסת, כפי שהיה במקרה של חיים כץ. בכל מקרה החלטה של ינון בעניין צפויה לעבור להכרעת בג"ץ.
כיום אין רוב לנתניהו בוועדת הכנסת אם תוקם כעת, לפי תוצאות הבחירות בספטמבר 2019. גוש הימין בראשות נתניהו מונה כיום 55 חברי כנסת וועדת כנסת מוקמת על פי מפתח חברי הכנסת של הסיעות השונות. גם אם תוקם ועדת כנסת שתדון בקרוב בפניית נתניהו – אין לו רוב.
יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן, שאמר בזמנו שיש לאפשר לנתניהו לכהן בתפקידו עד לקבלת פסק דין חלוט, לא יהיה זה שיחלץ אותו בעניין החסינות. לאחר החלטת היועמ"ש להגיש כתב אישום נגד נתניהו, הגיב ליברמן כי "אנחנו צריכים לתת לטחנות הצדק לבצע את עבודתן ולתת לראש הממשלה את ההזדמנות להוכיח את חפותו בבית המשפט".
