החיסכון לפנסיה עולה למדינה ביוקר: החשב הכללי יבחן מחדש את מימון האג"ח המיועדות לפנסיה

החשב הכללי (חשכ"ל) במשרד האוצר רוני חזקיהו החל לבחון דרכים חלופיות למימון איגרות החוב המיועדות, כך נודע ל"כלכליסט". אג''ח מיועדות הן אג''ח לא סחירות שנרכשות אך ורק על ידי קרנות פנסיה ומבטיחות תשואה של 4.86%, ללא קשר לתנאי השוק. אגף החשב, האחראי על גיוס החוב, יודע לגייס היום אג"ח בריבית של כ־1.5%, כמעט רבע מריבית זאת - כך שמדובר בסובסידיה. "צריכים לקרוא לילד בשמו: מדובר בסובסידיה שהמדינה נותנת לחיסכון הפנסיוני של כל העובדים במשק והיא לא צריכה להיות ממומנת על ידי תקציב הריבית", אמר בכיר באוצר.

בדו''ח על החוב הממשלתי שפרסם אתמול החשכ"ל ניתן משקל מיוחד לנושא זה. בדו"ח חישב החשכ''ל את "גודל הסובסידיה", כלשונו, שזינק בשנתיים האחרונות ב־52% וטיפס לכ־5.8 מיליארד שקל נכון ל־2016. לפי החשכ"ל, סובסידיה זו רק תוסיף לגדול.

גודל הסובסידיה חושב באמצעות הכפלת מספר ההנפקות של אג''ח מיועדות בפער בין התשואה שלהן לבין התשואה של אג''ח ממשלתית רגילה בעלת משך חיים ממוצע דומה, כ־1.5%.

מימין: מנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד והחשב הכללי במשרד האוצר רוני חזקיהו צילום: אוראל כהן, אלכס קולומויסקי

באגף החשכ"ל אין כוונה לפגוע בזכויות של עובדים הזכאים לאג''ח מיועדות לפי הסכמים קיימים. באוצר מבינים שפגיעה כזו יכולה להיות נפיצה מבחינה פוליטית, ולכן רק

מבקשים להחליף את מקור המימון מגיוס חוב לתקציב המדינה. באגף מסבירים כי השיטה הקיימת, שלפיה ההטבה מגיעה מהגדלת תשלום הריבית מהחוב הממשלתי, אינה יעילה, מעוותת את ניהול החוב הממשלתי, מגדילה באופן מלאכותי את החוב הלא סחיר ופוגעת בעלויות גיוס חוב סחיר.

עוד לטענת האוצר, העובדה שקרנות הפנסיה מחויבות לרכוש 30% מהאג''ח המיועדות משפיעה על שוק האג''ח, שכן היא מעוותת את הקצאת האג''ח שהגופים המוסדיים היו מבקשים אם הקצאה זו לא היתה קיימת. עוד מסבירים באוצר כי שיטת האג''ח המיועדות כבר לא קיימת במדינות אחרות בעולם המערבי ונוצרה בתקופה של אינפלציה דו־ספרתית.

בתחילת 2016 נכנסה לתוקף רפורמה באג"ח המיועדות שגובשה על ידי ועדה בראשות מנכ''ל משרד האוצר שי באב''ד. הרפורמה קבעה כי פנסיונרים יקבלו נתח גדול יותר מהאג"ח המיועדות בהשוואה לחוסכים צעירים יותר. ההצעה ספגה ביקורת בקרב הציבור, התקשורת, האקדמיה ואף ממבקר המדינה. גם החשבת הכללית לשעבר מיכל עבאדי־בויאנג'ו התנגדה, ובדו"ח אף הופיעה הסתייגות שלה לפיה יש לעקוב אחרי התפתחות המשקל של האג"ח המיועדות מסך החוב.

בוועדה של באב"ד ישבו נציגים של אגף תקציבים, רשות שוק ההון, אגף הכלכלן הראשי ואגף החשכ''ל, לצד נציגים מהמועצה הלאומית לכלכלה ומבנק ישראל. "הוועדה תצטרך לשבת שוב ולהגיע למסקנות אחרות", אמר ל"כלכליסט" בכיר באוצר המעורה בפרטים.

ל"כלכליסט" נודע כי באגף החשכ''ל בוחנים בין השאר מודל שהציעו פרופ' איתן ששינסקי ופרופ' אפרים צדקה, שניים מבכירי הכלכלנים בישראל. השניים הציעו לבטל את אג''ח המיועדות ולהקים במקומן מנגנון להפרשות מוגדרות. לפי ההצעה, במנגנון זה כל חוסך יפקיד בחשבונו בביטוח לאומי סכום מסוים והמדינה תקבע שיעור שנתי של ריבית רעיונית - במדינות מסוימות מדובר בשיעור העלייה בשכר הריאלי ובמדינות אחרות זה מדד המחירים. בעת יציאה לפנסיה, מציעים השניים, ביטוח לאומי יוסיף להפקדות את הריבית הרעיונית ויחלק את הסכום לפי הערכת תוחלת החיים של החוסך.

עוד נודע ל"כלכליסט" כי השניים כבר הציעו את המודל לשר האוצר משה כחלון, לשר הרווחה חיים כץ, לחזקיהו ולממונה על רשות שוק ההון דורית סלינגר. סלינגר דווקא תמכה במסקנות הוועדה, כך שהבחינה המחודשת הזאת צפויה לגרום לזעזוע בתוך מסדרונות האוצר.