לישראל דרושה: אחריות תאגידית בשוק האשראי

במלאת 8 שנים למחאה החברתית ניתן לומר ששינוי משמעותי לא התרחש ואילו השינוי התודעתי מורגש אך לא הושלם.

קצב עליית המחירים התמתן, אך בפועל ישראל נותרה מקום שעדיין יקר לחיות בו, מחירי הדיור גבוהים והפערים החברתיים עמוקים ורחבים. אי השוויון בחלוקת העושר הכלכלי עמוק ומביא בתורו לעוני חברתי, שיוצר תופעה מתרחבת באופן לא פרופורציונלי ויש להתייחס אליה בכובד ראש: חובות משקי הבית בעיקר של המעמד הבינוני והנמוך.

יוקר המחיה, יחד עם הרפורמה בשוק האשראי הם חלק מהגורמים האחראיים להתרחבות היקף ההלוואות במשק. קצב גדילת היקף ההכנסות אינו עומד בקצב עליית היקף האשראי, הריבית הנמוכה תורמת להרחבת הפער וכך יותר משקי בית מתבססים על אשראי לצריכה שוטפת. עידוד המדינה וגופים פיננסיים לקחת אשראי, ההקלות המשמעותיות והרחבת התחרות בשוק האשראי באופן שאינו מבוקר ולא תואם את היקף ההכנסות עלולים להביא לקושי בהחזר האשראי, שבתורו יביא את המערכת הפיננסית לבעיה.

אילוסטרציה צילום: שאטרסטוק

זהו מעגל קסמים של אשראי שמעלה את ההיצע ומגדיל בצורה לא מבוקרת ולא אחראית את האשראי לציבור.

כאשר הלוואות בתנאים אטרקטיביים מוצעות בכל פינה, המסר הוא "קח הלוואה ושכח כי מחר נמות". הלוואות שבמקורן נועדו לסייע בהשגת מטרות הפכו לדרך חיים, רק שדרך חיים זו אינה בת קיימא לאורך זמן. על הגופים הפיננסיים, במסגרת האחריות התאגידית, לקחת על עצמם את חינוך השוק ולא להגדיל את צריכת האשראי ללא תקנה.

כאשר הצריכה הפרטית גדלה בקצב אך מקור ההכנסות לא, נוצרת עלייה משמעותית בהיקף האשראי הצרכני. כשאין שום ניסיון לחנך פיננסית את הלקוחות, נוצר שוק האשראי שאינו מבוסס יכולת החזר, בגדר "אחרינו המבול". הלוואות יכולות להיות כלי פיננסי מצוין ובתנאי שהן מגובות בחשיבה פיננסית וניהול נכון ונלקחות אחרי בחינה של כלל אפשרויות התשלום.

הבנת המשמעות הכלכלית של ריבית, שהיא המחיר של האשראי, חיונית לניהול פיננסי מושכל. כמה אנשים יודעים היום שיש אפשרויות תשלום ללא ריבית? כמה אנשים יחפשו אפשרויות תשלום אחרות שמצמצמות את מחיר הריבית? זו הנקודה, המשק מוכוון אשראי וזה לא פועל לטובת משקי הבית.

ניהול הוצאות, בניית תקציב, קביעת יעדים, תעדוף הוצאות, הכרת אמצעי תשלום שונים, הבנת יכולת ההחזר, הכרת הכלים הפיננסיים השונים הם חלק מהכלים להם נזקקת האוכלוסייה. אלה יניבו אורח חיים נכון המבוסס על הכנסות ולא על אשראי.

חשוב שציבור הצרכנים ידע שניתן לשלם בכל בתי העסק הקמעונאיים בצ'קים שפרוסים לתשלומים עתידיים ועל ידי כך לקבל בעצם מסגרת נוספת מעבר למסגרת שיש לאותו משק בית בבנקים ובחברות כרטיסי האשראי ללא עלות נוספת וללא ריבית כלשהי.

הדרך לחיות נכון, בהינתן שנתוני המאקרו איננם צפויים להשתנות, היא דרך ידע ואל לגופים הפיננסיים השונים להתחמק מחינוך השוק.

בסופו של דבר, שוק אשראי מבוקר הוא אינטרס של הגופים הפיננסיים לא פחות מאשר של המדינה ושל האזרחים עצמם. הדרך לעשות זאת עוברת גם דרך חינוך האזרחים להתנהלות פיננסית טובה, ממש כמו חינוך לזהירות בכבישים או לתזונה נכונה. במידה רבה גדילתו חסרת הפרופורציות של שוק האשראי מזכירה מישהו שאוכל ג'אנק פוד - משביע, אך לאורך הזמן יוצר נזק בלתי הפיך.