היועמ"ש החליט: כתב אישום על מרמה והפרת אמונים נגד השר חיים כץ; האישום בשוחד ירד בשימוע
לאחר שימוע והשלמות חקירה שביצעה רשות ניירות ערך, החליט אביחי מנדלבליט לרכך את האישומים נגד שר הרווחה ולהסיר את עבירת השוחד. נגד פעיל שוק ההון מוטי בן ארי, שעל פי החשד ניהל במשך כחמש שנים מערכת יחסי "תן וקח" עם כץ, יוגש כתב אישום על ביצוע עבירות מרמה והפרת אמונים בצוותא ושימוש במידע פנים
הפרקליטות תגיש כתב אישום על עבירות מרמה והפרת אמונים נגד שר הרווחה חיים כץ בעקבות מערכת יחסי "תן וקח" שנמשכה כחמש שנים עם פעיל שוק ההון מוטי בן ארי. כך החליט לאחרונה היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט,לאחר שימוע שנערך לשר והשלמות חקירה שביצעה רשות ניירות ערך שחקרה את הפרשה.
- הפרקליטות לרשות ני"ע: בצעו השלמות חקירה בפרשת חיים כץ
- רשות המסים: יש ראיות להעמיד לדין את מוטי בן ארי, מקורבו של חיים כץ
- מנדלבליט ערך שימוע לשר הרווחה חיים כץ
בעקבות השימוע והשלמות החקירה, החליט מנדלביט לרכך את סעיפי העבירה שיוחסו לכץ בכתב החשדות שנשלח לו, ולהסיר את עבירת השוחד. עם זאת עדיין מדובר עדיין בעבירה חמורה שהעונש המקסימלי עליה הוא עד שלוש שנות מאסר. לאחר שמנדלביט יודע לכנסת על כוונתו להגיש כתב אישום נגד כץ, יחל תהליך הסרת החסינות שלו – ככל שכץ לא יתנגד לכך.
נגד שותפו לכאורה של כץ לביצוע העבירות, בן ארי, הוחלט להגיש כתב אישום על ביצוע של עבירות מרמה והפרת אמונים בצוותא עם כץ וכן שימוש במידע פנים. החקירה נגד השניים נפתחה בחודש מאי 2016 – כלומר לפני למעלה משלוש שנים.
שר הרווחה חיים כץ צילום: עמית שעל
על פי כתב החשדות נגד כץ, בין השנים 2015-2010 התפתחה בין כץ לבין היועץ הפיננסי בן ארי מערכת יחסים של "תן וקח", אשר כללה הענקת טובות הנאה שונות בין השניים. בן ארי, חברו הקרוב של כץ, שימש באותה עת יועץ פיננסי של חברת אקוויטל - חברת החזקות ציבורית דומיננטית במשק הישראלי. במסגרת הקשר בין השניים, העניק בן ארי לשר כץ, על פי החשד, טובות הנאה לאורך תקופה ממושכת, שהניבו לו מיליוני שקלים, ובמקביל השר כץ קידם אינטרסים של בן ארי, תוך ניצול תפקידו הציבורי.
בסך הכל לשיטת הפרקליטות, על פי כתב החשדות, היו 4 סוגים של טובות הנאה שקיבל כץ מבן ארי. הסוג הראשון, עשרות עסקאות מתאומות בבורסה מולו שהניבו לכץ רווחים מובטחים; השני, קבלת טיפ עסיסי ושמן מבן ארי, שמקורו במידע פנים של אקוויטל שלה ייעץ, שעל בסיסו רכש כץ מניות לעצמו ולבניו יאיר ואמיר בהיקף כולל של 1.515 מיליון שקלים. עסקה שהניבה לו בתוך חמישה ימים בלבד רווח של 206 אלף שקלים במניות נצבא (תשואה של 22.3%).
הסוג השלישי של טובות ההנאה, לשיטת החוקרים, היה ניהול תיק ני"ע של כץ בחינם על ידי בן ארי בעת שהוא כיהן כח"כ; הסוג הרביעי היה ניהול חשבון הנאמנות של כץ על ידי בן ארי ללא תמורה לאחר שמונה לשר.
על פי כתב החשדות אקוויטל של קובי מימון, ובן ארי שניהל את תיק ההשקעות שלה, החזיקו בסוף 2010 כ-10% מהיקף חובות הנשייה של החברה הנדל"ן הציבורית ליטו גרופ, בסך 110 מיליון שקלים. בן ארי, כך נטען בכתב החשדות, הניע את כץ לקדם את תיקון 44 לחוק ני"ע, אשר קובע שחברה שנקלעת לקשיים תצווה לפרוע את חובותיה קודם למחזיקי האג"ח בקרב הציבור ורק לאחר מכן לבעלי השליטה. התיקון הניב לאקוויטל ובן ארי, באופן ישיר או עקיף, תועלת כלכלית מוערכת של עשרות מיליוני שקלים.
הערכות: מנדלבליט יתנגד למינויו של כץ לשר בממשלה הבאה
כדי לבקש חסינות יצטרך שר הרווחה חיים כץ לבקש מוועדת הכנסת להחיל עליו חסינות והדבר יוכל להתבצע רק בסוף חודש נובמבר 2019. הסיבה: ועדת הכנסת שמוסמכת לאשר מתן חסינות לחברי הכנסת אינה קיימת, מאחר שלא כוננה בכנסת ה-21 שהתפזרה בסוף מאי 2019.
הכנסת ה-22 תכונן ב-3 באוקטובר 2019, אבל ועדת הכנסת תוקם לכל המוקדם בתחילת חודש נובמבר 2019, במידה שתכונן קואליציה חדשה. ממועד הקמתה של ועדת הכנסת יכול כץ לבקש את הסרת החסינות במשך 30 ימים. יוצא איפוא שסוגיית החסינות תוכרע רק בסוף נובמבר תחילת דצמבר 2019.
על פי הערכות, היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט יתנגד למינויו של כץ לשר בממשלה הבאה. עם הגשת כתב אישום בתחילת דצמבר אם לא תינתן חסינות לכץ אזי שר שכנגדו מוגש כתב אישום צריך להתפטר מתפקידו.
כץ, המיוצג על ידי עו"ד נוית נגב, ובן ארי, המיוצג על ידי עו"ד ארז הראל וירון אלכאוי ממשרד גורניצקי ושות', דחו בשימוע שנערך להם את החשדות נגדם.
מהפרקליטות נמסר: "בשלב זה טרם ניתנה החלטתו של היועץ המשפטי לממשלה ביחס לשאלת העמדתו לדין. כאשר תינתן החלטה, תפורסם הודעה מסודרת לציבור, כמקובל. כל פרסום בנושא זה הוא באחריות המפרסם בלבד".
ממשרד המשפטים נמסר בתגובה: "בשלב זה טרם ניתנה החלטת היועמ"ש ביחס לשאלת העמדת השר כץ לדין. כאשר תינתן ההחלטה תפורסם הודעה מסודרת לציבור".
