הגירעון הממשלתי ירד מעט ביולי - הבור נותר עמוק מאוד

למרות העובדה שהגירעון הממשלתי בחודשים ינואר-יולי 2019 עמד על כ־24 מיליארד שקל - יותר מפי שניים לעומת התקופה המקבילה ב־2018, אז נמדד גירעון של כ־11 מיליארד שקל בלבד - יש בדו"ח האחרון של החשב הכללי באוצר שהתפרסם היום (ג') נקודת אור אחת: ההמראה הבלתי מרוסנת של הגירעון נעצרה, והוא עמד ביולי על 3.8%. 

בתחילת השנה עמד הגירעון על כ־3% תמ"ג, אך מאז, הוא החל לטפס ללא הפסקה עד שבחודש יוני הוא נגע ב־3.9% תמ"ג, שהם כ־54 מיליארד שקל - סטייה חדה של כ־14 מיליארד שקל מהתקרה המותרת שנקבעה בחוק התקציב 2019 - 2.9% תמ"ג. המשמעות המעשית של אותם מספרים היא כי יהיה צורך בהעלאת מסים (או ביטול פטורים והטבות מס) וקיצוצים תקציביים בהיקף זהה לחריגה מהיעד.

חשוב לציין כי אין מדובר בנתונים חיוביים: בסך הכל מדובר בירידה מזערית של כ-0.1% תוצר, השווה כ־1.3 מיליארד שקל, אך עדיין, נראה כי ההידרדרות במצב הפיננסי של ממשלת ישראל נעצרה. לפי הערכות של משרד האוצר עצמו, בתקציב 2020 שייכנס לתוקף לא לפני מרץ 2020, על רקע הבחירות החוזרות והיעדר ממשלה קבועה, יהיה צורך בהתאמות בסכום עתק של 22 מיליארד שקל. 

משה כחלון צילום: משה מילנר, לע"מ

עדיין, הגרעון המצטבר בפועל חורג אפילו מתחזית הגירעון של האוצר שהיא 3.6% תוצר. נזכיר כי השבוע נכנס לתוקף קיצוץ רוחבי נוסף, ה־15 במספר מאז מינויו של משה כחלון לשר האוצר, הפעם בסך 1.3 מיליארד שקל, אך הוא לא נועד להקטנת הגירעון הקיים אלא לצורך מימון הוצאות חדשות אליהן התחייבה הממשלה בראשות נתניהו אחרי אישור התקציב, לרבות לבניית המכשול ברצועת עזה.

למרות השיפור הזמני, הנתונים אינם משתנים ומשקפים באופן ברור את הגירעון המבני (גירעון בניכוי הכנסות חד-פעמיות מאקזיטים או מחנינות מס וגם הוצאות חד־פעמיות): לפי דוח החשכ"ל, ההוצאות הממשלתיות מהוות כ־29% מהתמ"ג, אך הכנסות המדינה ממסים נאמדות בכ־25% מהתמ"ג. כלומר, ישנו פער קבוע או מבני של 4% תוצר- השווים לכ־54 מיליארד שקל - היקף דומה לגירעון המצטבר השנתי.