חשבתם שהקיצוץ הרוחבי לא פוגע בכם?

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר משה כחלון שלפו שוב ושוב במהלך הקדנציה של הממשלה המכהנת את נשק הקיצוץ הרוחבי - 15 פעמים, ליתר דיוק, כולל הקיצוץ הנוכחי בהיקף של כ־1.3 מיליארד שקל. הפטנט פשוט: מחלקים כספים לקבוצות מסויימות - קשישים, חיילים, שוטרים, עובדי המגזר הציבורי - בתקווה להישגים אלקטורליים. אחרי זה, מקצצים בשיעור זהה לציבור הרחב, שאינו יודע להתאחד ולא משלם ללוביסטים.

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר משה כחלון צילום: אלכס קולמויסקי

כך קיצצה ממשלת נתניהו כ־40 מיליארד שקל מאז 2015, לפי נתונים שמשרד האוצר העביר לידי "כלכליסט". לעתים קרובות, הציבור נוהג לזכור את התוספות לאותן קבוצות מסויימות, אך לא מבין כיצד הוא נפגע בקיצוץ הרוחבי. בין היתר, זה קשור לעובדה שהקיצוצים הרוחביים מפורטים במסמך ארוך ובו אינספור טבלאות עם מספרים ושמות קוד שלא אומרים דבר לאדם מהיישוב, אלא רק לעובדי משרדי הממשלה הרלבנטיים.

בלעדי מסלול הייסורים בדרך לאישור הקיצוץ בוועדת הכספים הזמנית אין לפי שעה רוב להצעת האוצר לביצוע קיצוץ רוחבי של 1.28 מיליארד שקל בתקציבי המשרדים; מעבר לכך: רק בשביל שהוועדה תתכנס לדון בנושא, יש לעבור עוד כברת דרך צבי זרחיה לכתבה המלאה 

ואם זה לא מספיק, ב־2015 הומצא פטנט חדש: האוצר אינו מפרסם בטבלאות את היקף הקיצוץ הכולל, אלא רק כמה שווה 1% של התקציב המותר לקיצוץ. שכר, למשל, אינו כלול באף קיצוץ רוחבי, שכן שכר ותנאי העסקה מעוגנים בחוזים ובהסכמים קיבוציים. במצב הזה, כלכלני המשרדים השונים צריכים לחשב עבור השר את גובה הקיצוץ האמיתי.

"כלכליסט" צלל לטבלאות הקיצוצים ופנה למשרדי הממשלה כדי להבין איך המספרים על הדף מתרגמים לפגיעה בשירותים החיוניים שמספקים המשרדים לאזרחים.

משרד הבריאות: תוכנית הסיעוד הגדולה מתכווצת

חולים סיעודיים: 15 מיליון שקל

יקוצצו מתוכנית הרחבת הביטוח הסיעודי הממלכתי שעליה סיכמו סגן שר הבריאות יעקב ליצמן ושר האוצר משה כחלון. משאבים אלה היו אמורים להגיע לתוספת בשעות סיעוד בבתים ולאשפוזים.

בלעדי במשרד הבריאות מתנגדים לעוד קיצוץ אנשי מחלקת תקצוב, תכנון ותמחור במשרד שיגרו מכתב למנכ"ל שכותרתו "התנגדות לקיצוץ הרוחבי 2019"; במכתב מפורטים כל הקיצוצים הרוחביים ה"כלליים", שהסתכמו ב-200 מיליון שקל תוך פחות משנתיים אדריאן פילוט לכתבה המלאה 

חיסונים לילדים: 12 מיליון שקל

קיצוץ זה יפגע בעיקר בתלמידי כיתות ה', שהיו אמורים לקבל החל בשנה הבאה חיסון נגד שפעת. הקיצוץ דוחה את תחילת מתן החיסונים הללו למועד בלתי ידוע.

טיפות חלב: כמה מיליוני שקלים

סכום הקיצוץ הסופי עוד לא ידוע, אבל צפוי לפגוע בפעילות האחיות בטיפות החלב.

סגן שר הבריאות יעקב ליצמן צילום: אלכס קולומויסקי

משרד החינוך: מקצצים איפה שקל, בחינוך המשלים

המל"ג: 60 מיליון שקל

במועצה לחינוך גבוה אומרים שפרשו את הקיצוץ לרוחב התקציב באופן שוויוני, מה שימזער את הפגיעה.

חינוך משלים: 38 מיליון שקל

הסיבה לכך שדווקא התקציב הזה סופג כמעט חצי מהקיצוץ הכולל בתקציב המשרד קשורה לכך שהוא מממן בעיקר פעולות ולא משכורות, ולכן הרבה יותר קל לפגוע בו.

מניעת נשירה מהלימודים: 6 מיליון שקל

סיוע לאוכלוסיות מוחלשות הנמצאות בסכנת נשירה ממסגרות הלימודים.

חינוך בלתי פורמלי: 9 מיליון שקל

בעיקר חוגים ופעילות אחר הצהריים.

תקשוב וטכנולוגיה: 10 מיליון שקל

תקציב שנועד להחדיר אמצעי תקשוב, טכנולוגיה ומדעים למערכת החינוך.

תקציב הישיבות: 300 אלף שקל

הסכום המקוצץ סמלי בלבד. הישיבות לא יסבלו מהקיצוץ.

שר החינוך רפי פרץ צילום: AP

משרד העבודה והרווחה: לפני חודש עוד דיברו על תוספת למעונות

מעונות היום: 32 מיליון שקל

קצת מצחיק להיזכר שרק לפני חודש התנהל ויכוח על כמה כסף יתווסף למעונות היום - וכעת 32 מיליון שקל יקוצצו ממעונות היום, מתוך קיצוץ כולל של 53 מיליון שקל במשרד כולו. משמעות הקיצוץ תהיה כנראה דחייה בהקמת כמה מעונות חדשים.

הכשרת הנדסאים וטכנאים: 3.5 מיליון שקל

פעילויות שנועדו להגדיל את שיעור התעסוקה ולשדרג כישורי תעסוקה.

עידוד תעסוקת אוכלוסיות ייעודיות: 4.5 מיליון שקל

פעילויות להוצאת גברים חרדים ונשים ערביות לעבודה. במקרה זה, הנזק שייגרם בעתיד למשק גדול פי כמה וכמה מהסכום שייחסך כעת.

טיפול בחוסים, בעלי מוגבלויות וילדים: 43 מיליון שקל

מעבר לקיצוץ עצמו, בשירותי הרווחה מתרעמים על כך שבניגוד לעבר, ובניגוד לחלק מהמשרדים האחרים, לא הוחרגו שעות נוספות וכוננויות מהקיצוצים. בין היתר, הקיצוץ בשירותי הרווחה יפגע במעונות לבעלי מוגבלויות, במעונות חסות הנוער ובחקירה וגביית עדויות מילדים. הקיצוץ בשעות הנוספות צפוי להוביל להמתנות ארוכות לתזכירי קצין מבחן ולעכב החלטות שיפוטיות רבות. גורמים במשרד טוענים כי אי־החרגת השעות הנוספות היא נקמה על העימות בין המשרד לבין האוצר בנושא עתודות הביטוח הלאומי.

שר העבודה והרווחה חיים כץ צילום: עמית שעל

משרד התחבורה: לא מונעים תאונות, לא מתחזקים כבישים

הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים: 700 אלף שקל

יבוטלו הקמת מרכז חדש בחיפה וקמפיין למניעת תאונות בקיץ.

הרחבת כבישים ומסילות: סכום לא ידוע

הקיצוץ בתקציב ידחה כמה פרויקטים בולטים, ובהם הארכת כביש 6 דרומה, הוספת נתיב לכביש 1 ובניית מסילת הרכבת המזרחית מאזור לוד עד אזור חדרה, שאמורה להוות גיבוי למסילת כביש החוף.

שר התחבורה בצלאל סמוטריץ' צילום: יואב דודקביץ

משרד המשפטים: מערכת המשפט תישאר במאה ה־20

מתוך ה־16.5 מיליון שקל שיקוצצו ממשרד המשפטים, 8.3 מיליון שקל יגיעו ממערכת בתי המשפט.

עיקר הפגיעה בציבור תתבטא בקיצוץ תקנים, ואלה צפויים לפגוע בהיערכות ליישום תקנות להקלה על הליכים אזרחיים, שייכנסו לתוקף בפברואר 2020. כך למשל, הפיקוח על עורכי דין חיצוניים צפוי להיות פחות יעיל מהמתוכנן ועשוי לקחת יותר זמן בעקבות הקיצוצים.

כמו כן, ייפגעו מיזמים שמקדם המשרד להנגשת מידע לציבור. בין היתר, מדובר באפליקציות וממשקים מקוונים אחרים שאמורים לאפשר לציבור לפעול מרחוק במקום להגיע ללשכות השונות, למשל בהגשת מסמכים. אחד מפרויקטי הדגל שיסבלו מהקיצוץ הוא ענן חכ"ם, שירות שיאפשר גישה חופשית לכל אזרח לתהליך החקיקה על כל שלביו. עוד ייפגעו פרויקטים רגישים לאבטחת מאגרי מידע ממשלתיים.

שר המשפטים אמיר אוחנה צילום: אלכס קולומויסקי

המשרד לביטחון פנים: הכבאיות הישנות יישארו בשירות

מטה המשרד: 34 מיליון שקל

בין היתר תתעכב פעילות הקמת מטה הרשות למאבק באלימות, סמים ואלכוהול. פרויקט זה כולל בניית תוכנית הדרכה, גיוס מדריכים ופרסום קמפיינים לציבור.

שירות בתי הסוהר: 30 מיליון שקל

הקיצוץ יוביל לצמצום של 25 תקנים. כמו כן, יידחה פרויקט להרחבת בית הסוהר אלה בבאר שבע, שהיה אמור להוסיף לו מרפאה שתייתר יציאת אסירים משטחו וכן הרחבת מרחב המחייה של האסירים בארבעה אגפי כליאה חדשים.

המשטרה: 30 מיליון שקל

הקיצוץ יוביל לצמצום של 60 תקנים, בעיקר של גיוסים עתידיים מתוכננים.

כבאות והצלה: 3.8 מיליון שקל

הקיצוץ יוביל לצמצום של 14 תקנים, ב־530 שעות כוננות של כבאים וברכש של רכבי כיבוי. בשירות הכבאות אומרים שהקיצוץ לא יפגע בפעילות הקיימת, אלא רק בהתעצמות עתידית.

השר לביטחון פנים גלעד ארדן צילום: נמרוד גליקמן

רשות המים: ישראל מתייבשת, גם תקציבית

הקיצוץ ברשות המים הוא אחד המוזרים ביותר שהמדינה היתה יכולה לכפות. ישראל, למי ששכח, סוחבת על גבה חמש שנות בצורת. גם אם החורף האחרון היה גשום במיוחד, הוא השלים רק במעט את מה שחסר - וחסר הרבה.

רק לפני כמה חודשים הממשלה אישרה תוכנית חירום לאומית בתחום, הכוללת הוספת קידוחי מים, הזרמת מים לכנרת והקמה של שני מתקני התפלה חדשים. גם תעריף המים עלה מתחילת השנה ב־5.5% כדי לממן את ההשקעות הכבדות הנדרשות.

ברשות המים אמרו ל"כלכליסט" שהם עדיין לא יודעים באילו סעיפים בדיוק יקצצו. עם זאת, כל קיצוץ ברשות המים בתקופה זו עלול רק להחריף את המשבר במשק המים.

מנהל רשות המים גיורא שחם