השופטת בטינה טאובר מציגה: הסדר נושים במהירות האור
השופטת לא חיכתה לתוצאות ערעור של נושי צ.א.ג, וכפתה הסדר שמגן על בעלי המניות מערבות אישית, ללא רוב ובלי לבדוק את תביעות החוב. ההסבר: "מקרה חריג"
שופטת בית המשפט המחוזי בחיפה בטינה טאובר לא חיכתה לתוצאות הערעור שהגישו נושים בתיק חברת הבנייה צ.א.ג, וכפתה בשבוע שעבר הסדר נושים, שכלל פטור מהליכים אישיים נגד בעלי המניות צבי גד שוסטר וגלעד בסיל.
- "השופטת מפרה דין ופוגעת במוסד הערבות האישית"
- נאמנת בניגוד עניינים? לשופטת זה לא אכפת
- ק.ד.מ הנדסה ומנופים, מיבואניות המנופים הגדולות בישראל, קיבלה צו הקפאת הליכים; חובותיה 25 מיליון שקל
איטונג, נושה רגילה שמחזיקה בערבויות אישיות מהבעלים, ערערה לעליון על החלטת השופטת טאובר לתת צו הקפאת הליכים אישי שמגן על הבעלים מפני הליכים למימוש ערבויות אישיות. אלא שכעת, עם החלטת השופטת לכפות הסדר נושים, הערעור של איטונג מתייתר. לעמדת איטונג הצטרף בנק מזרחי טפחות, שגם הוא נושה בעל ערבות אישית. כעת, במקום שיוכלו לפעול נגד הבעלים באופן עצמאי ולגבות את מלוא החוב כלפיהם, הם יוכפפו להסדר שאושר.
השופטת כתבה בפסק הדין כי אמנם הכלל הוא שהסדרי נושים אינם נותנים הפטר לבעלי מניות מערבויות אישיות, אולם המקרה הנוכחי נמנה על אותם מקרים חריגים שמצדיקים סטייה מהכלל. לטענתה, בהתקיים תנאים מסוימים, ראוי לאשר הסדרי נושים שכוללים הפטר כזה כשבעלי המניות נרתמו להליך הבראת החברה, תרמו מרכושם לצורך ביצוע הסדר הנושים והתחייבו להמשיך ולתרום מניסיונם המקצועי. טאובר כתבה כי מימוש כלל רכושם של בעלי המניות לא יניב בהכרח תמורות גבוהות יותר מאלה שהוצעו על ידי בעלי המניות במסגרת ההסדר, הוא יארך פרק זמן ארוך יותר, ובסופו של יום עשוי להניב דיבידנד נמוך בהרבה לכלל סוגי הנושים.
צ.א.ג, שפועלת 18 שנה בתחום הבנייה במגזר הציבורי לתעשייה ולמגורים, נקלעה לקשיים וביקשה באמצעות עו"ד חובב ביטון צו הקפאת הליכים, לרבות צו אישי לבעלים. בבקשה נטען כי לחברה חובות בהיקף של 20 מיליון שקל, מתוכם 3 מיליון שקל לנושים בעלי ערבויות. בהסדר העדכני נכתב כי נושים בעלי ערבות אישית "ייפרעו מתוך יתרה עודפת ככל שתישאר כפי חלקם היחסי בנשייה". נושים רגילים ייפרעו גם הם מתוך יתרה ככל שתהיה כזו. כלומר לכאורה, אין כלל התחייבות לתשלום מינימום. צו הקפאה אישי לבעלים מאפשר להעניק להם הפטר מתביעות בתמורה לתרומת בעלים מסוימת. במקרה הנוכחי הבעלים צפויים לתרום כ־800 אלף שקל.
לפסק הדין שאישר את ההסדר קדם דיון סוער באולם של טאובר. בפתחו הסביר הנאמן עו"ד ליאור מזור שאישור ההסדר חיוני בדחיפות שכן לחברת הבנייה יש פרויקטים שכבר יצאו לדרך, ואם ההסדר לא יאושר, החברה תיקלע לפירוק, וייגרם נזק ללקוחות שממתינים לדירות בפרויקטים הללו. לעומת זאת, המתנגדים טענו כי הקושי העיקרי באישור ההסדר הוא עמימות בנוגע לחלק גדול מהפרטים: החל בחוב כלפי כל נושה, שכן תביעות החוב עדיין לא נבדקו (ההליך נפתח רק לפני חודשיים), דרך חוסר ודאות בנוגע להיקף הנכסים של בעלי המניות, וכלה בהפטר יוצא הדופן שבעלי המניות מקבלים.
עו"ד רועי אהרוני טען בשם איטונג כי יש לדון בהסדר רק לאחר שתביעות החוב ייבדקו. לדבריו, תחילה נטען כי החובות שניתנה להם ערבות אישית מסתכמים ב־2.3 מיליון שקל, אך בהמשך "הסכום קפץ ל־18 מיליון שקל", מה שהפך למעשה את איטונג ובנק מזרחי טפחות, שהתנגדו להסדר, למיעוט בקבוצת בעלי הערבויות האישיות. ואכן, מבדיקת "כלכליסט" עולה שבבקשת ההקפאה צוין שהחוב לנושים בעלי ערבויות הוא 3 מיליון שקל בלבד. בהמשך טען עו"ד אהרוני כי התיק נפתח במאי, ובתוך חודשיים מבקשים להפטיר את הערבים, עוד לפני בדיקה מדוקדקת של נכסים רבים שעשויים להקטין את החוב.
השופטת כתבה כי חוק החברות מאפשר בתנאים מסוימים לכפות הסדר שמטרתו פשרה או הבראה, גם אם לא קיבל את הרוב הנדרש באסיפה של סוג נושים מסוים. לדבריה, קומץ הנושים שהתנגד להצעת ההסדר נמנה עם קבוצת הנשייה של נושים בעלי ערבות, אך רוב הנושים בקבוצה זו הסכימו לו. בנוגע לתביעות החוב שטרם נבדקו, כתבה כי לא התאפשר לעשות זאת טרם אסיפות הנושים, אך המתנגדים לא הצביעו על פגיעה עקב כך.
מתנגדי ההסדר טענו כי חלקים רבים ממנו עמומים: החוב כלפי כל נושה, היקף הנכסים של בעלי המניות וההפטר החריג של בעלי המניות.