נאמנת בניגוד עניינים? לשופטת זה לא אכפת

שופטת המחוזי בחיפה בטינה טאובר קבעה שאין להדיח את הנאמנת של ק.ד.מ הנדסה ומנופים, רו"ח עליזה שרון, אף שהסתירה בתצהיר ניגוד העניינים את קשריה עם בנק לאומי, הנושה הבנקאי הגדול ביותר של החברה — ודחתה את הבקשה הדחופה שהגישו נציגי הכנ"רית סיגל יעקבי להפסיק לאלתר את המינוי של שרון.

השופטת החליטה להשאיר את שרון בתפקיד, אף שאין מחלוקת שהסתירה פרטים מהותיים בתצהיר, בנימוק שעורכי הדין המייצגים את הנושים השונים ידעו ששרון קשורה לבנק לאומי, כלומר שהיא נתנה לו שירותים בקביעות והוא שהכניס אותה לחברה.

אין זו הפעם הראשונה שרו"ח שרון מסתירה פרטים בתצהיר ניגוד עניינים, וחרף זאת מצליחה להישאר בתפקידה. מבדיקת “כלכליסט” עולה כי ב־2015 שרון מונתה כבעלת תפקיד בתיק חיון מחשבים, וגם אז לא גילתה את כל הפרטים בתצהיר ניגוד העניינים, ולא חשפה כי ייעצה לבעל השליטה בחברה במשך ארבעה חודשים וקיבלה ממנו שכר.

“ראוי היה שרו”ח שרון תציין בתצהירה את הקשר המקצועי שהיה לה עם החברה, ואכן הצהרתה כי אין לה זיקה לחברה או לבעל עניין בה לא היתה מדויקת כלל ועיקר”, כתב השופט עד זרקין, אך גם הוא השאיר אותה בתפקיד.

השופטת בטינה טאובר. “יתר הנושים ידעו” צילום: אתר בתי המשפט

כמו כן בתיק רב בריח מ־2015 הגיש לבית המשפט מייסד החברה דו”ח של חוקר פרטי שבו נטען כי שרון הציגה את עצמה כבעלת תפקיד ניטרלית, אך היא פועלת למעשה בשירות הבנקים. לפי הדו”ח, “לשרון מערכת קשרים מסועפת עם הבנקים. מדובר בלקוחות מהותיים וחשובים שלה, והיא מעדיפה אינטרס של המערכת הבנקאית על פני כל אינטרס אחר”.

“כלי ריק מתוכן”

רו”ח שרון מונתה לפני כשלושה שבועות לנאמנת של ק.ד.מ הנדסה ומנופים, ועם מינויה התבקשה להגיש תצהיר ניגוד עניינים. היא נמנעה מלעשות כן, ורק לאחר הוראה נוספת של השופטת הגישה תצהיר שבו ציינה שלפני הקפאת ההליכים היא הועסקה על ידי בעל השליטה של החברה כיועצת תמורת 40 אלף שקל. אך היא הסתירה שבנק לאומי הוא שהנחה את בעל השליטה לשכור את שירותיה, וזאת שלושה חודשים לפני הקפאת ההליכים. הכנ”רית אף הגדירה את פעילותה של שרון בחברה ככזו שנעשתה “בחסות בנק לאומי”. לניטרליות של הנאמנת חשיבות מכרעת, שכן היא אמורה לבדוק למשל את השיעבודים שהחברה נתנה לטובת הבנק ואת תקפותם, וכן לבדוק מה קרה בחודשים שלפני הקריסה, שבהם היא ייעצה לחברה ועדכנה את הבנק.

רו”ח עליזה שרון. לא פעם ראשונה שהיא מסתירה ניגודי עניינים צילום: צפריר אביוב

אחד הטיעונים המרכזיים של אנשי הכנ"רית היה כי אם בית המשפט לא יעמוד בדווקנות על החובה של בעל תפקיד לגלות את מלוא ניגודי העניינים שלו, "יהפוך תצהיר ניגוד העניינים לכלי ריק מתוכן". המקרה המוכר ביותר בהקשר זה הוא ההדחה של חגי אולמן ושולי גולבלט מתפקיד הנאמנים של חברת הבנייה צ. לנדאו לאחר שנשיא המחוזי בתל אביב איתן אורנשטיין גילה כי הם מסרו גילוי חלקי בלבד בתצהיר שלהם על קשריהם עם הנושים.

בטרם ניתנה החלטת טאובר להשאיר את שרון בתפקידה, היא אפשרה לה להגיב בכתב. שרון מצדה טענה שמדובר ב"פגמים טכניים בהיסח הדעת בשל לוח זמנים דוחק". לטענתה, היא לא הסתירה דבר מבית המשפט או מהנושים, וקשריה עם המערכת הבנקאית, ובכלל זה עם בנק לאומי, "ידועים לכל הגורמים התיק".

השופטת טאובר כתבה כי אין מחלוקת שבתצהיר ניגוד עניינים על בעל התפקיד למסור מידע מלא, ולא חלקי או בשלבים, אולם הנושים שעתרו למינויה של שרון ידעו את העובדות לאשורן, ושהיא הוצעה לבעל השליטה על ידי נציגי בנק לאומי: "ניתן להצר על כך שבמסגרת תצהיר ניגוד העניינים שהוגש על ידי רו"ח עליזה שרון לא צוינה זיקתה לבנק לאומי, אך מאחר שאין מחלוקת שהמידע היה נחלת הנושים והצדדים, מוקהה עוקצו של הפגם הנטען, ולמעשה הסכמת כל הצדדים למינויה של שרון ניתנה תוך ידיעה מלאה לנסיבות".

הכנ”רית סיגל יעקבי. “קומבינה של עורכי דין”

יחסי קח ותן

הכנ”רית הסבירה לפני מספר שבועות בכנס בנושא חדלות פירעון בלשכת רואי החשבון שלעתים מה שנראה כמו "הסכמה גורפת של הנושים" הוא למעשה "קומבינה של עורכי הדין של הנושים", ומכאן חשיבותו של מינוי ניטרלי. ואכן, בין עורכי דין בתחום עשויים להתקיים יחסי קח ותן, שלא בהכרח עולים בקנה אחד עם האינטרסים של מיוצגיהם.

“כלכליסט” פנה לצדדים השונים בתיק בשאלה אם בנק לאומי הוא שדרש מבעל החברה למנות את שרון לנאמנת. היו שסירבו להשיב לשאלה, אחרים אמרו שאינם יודעים, והיתר השיבו כי אינם מעוניינים לסבך את רו”ח שרון. מפרקים בכירים אמרו ל”כלכליסט” כי מהחלטת השופטת עולה שאין עוד חשיבות לתצהיר, ולבעלי תפקיד מוטב לספר חצי אמת ולהינזף בלבד, מאשר לחשוף ניגודי עניינים ולהסתכן בהפסד המינוי.