"השופטת מפרה דין ופוגעת במוסד הערבות האישית"

איטונג במתקפה חריפה נגד התנהלות שופטת המחוזי בחיפה בטינה טאובר. ספקית חומרי הבניין ערערה לעליון נגד החלטות של השופטת טאובר בתיק הקפאה שבמסגרתו נתנה צו הקפאת הליכים אישי גם לבעלים של החברה. הצו הזה פוגע באיטונג מאחר שבעלי החברה נתנו לה ערבויות אישיות, וכעת היא אינה יכולה לפרוע אותן. איטונג מפצירה בשופטי העליון — שנמנעים בדרך כלל מהתערבות בהחלטות מחוזי שעניינן צווי הקפאת הליכים — לומר את דברם ולהנחות את השופטים, ובפרט את טאובר, לנקוט מדיניות אחידה המבוססת על הדין.

מימין: השופטת בטינה טאובר ועו"ד חובב ביטון, שביקש את צו ההקפאה. הטענה נגד השופטת: יד קלה על צווי הקפאה אישיים צילום: אתר בתי המשפט, אוראל כהן

בערעור איטונג טוענת כי מתן צו הקפאה אישי על ידי השופטת נעשה בניגוד לדין, בהתעלמות מהלכה שקבע בית המשפט העליון — שלפיה צו הקפאה אישי הוא נדיר ויינתן רק במקרים יוצאי דופן ובהתקיימות תנאים מסוימים. איטונג טוענת שבאולמה של השופטת טאובר הצו הזה ניתן באופן כמעט אוטומטי. הדבר פוגע בספקים וגם גורם נזק כבד לכל מוסד הערבות האישית.

התיק שבנדון עוסק בבקשת הקפאת הליכים שהגישה חברת הבנייה צ.א.ג, שבעליה הם צבי גד שוסטר וגלעד בסיל. בחודש מאי פנתה החברה, באמצעות עו"ד חובב ביטון, וביקשה צו הקפאה ואת מינויו של עו"ד ליאור מזור כנאמן. בנוסף התבקש צו הקפאה אישי לבעלים, כדי למנוע הליכי הוצאה לפועל נגדם. הבעלים נתנו לחלק מנושי החברה ערבויות אישיות, ומרגע שהחובות של החברה אינם נפרעים, רשאים הנושים, ובהם איטונג, לנקוט הליכים נגד הבעלים.

בבקשת ההקפאה הודיעה החברה שברצונה לקדם הסדר שלפיו הנושים המובטחים והעובדים יקבלו את מלוא החוב כלפיהם, הנושים בעלי הערבויות יקבלו 30% מהחוב בלבד, והנושים הרגילים רק 20%. איטונג לא מעוניינת בהסדר כזה מאחר שכתב הערבות שברשותה מאפשר לה לקבל מלוא החוב כלפיה מהבעלים, שנטען כי הם "עתירי נכסים".

איטונג, המיוצגת בידי עו"ד רועי אהרוני, טוענת כי נפלו פגמים בהחלטת טאובר לתת את צו ההקפאה האישי החריג ובהחלטה להאריך את תוקפו בהמשך. איטונג ציינה שמונה תיקי הקפאה שונים שבהם נתנה טאובר צווי הקפאה אישיים, שאמורים להיות שמורים למקרים יוצאי דופן וקיצוניים, וטענה: "שוב ושוב מתן הקפאת הליכים מנוצל להליכי הפטר לבעלי שליטה".

איטונג טוענת כי נותני הערבויות האישיות מקבלים באופן כמעט אוטומטי צו הקפאת הליכים אישי, שגורם לפגיעה במוסד הערבות האישית "ומשקלו בהליכי חדלות פירעון כקליפת השום". מדיניות זו, נטען, זוכה לביקורת חריפה מצד נושים וגורמים רלוונטיים נוספים, אולם דיון ממשי בה אינו מגיע לפתחו של העליון, והתוצאה היא כי "באולמה של השופטת טאובר אין כל נפקות להלכה הפסוקה והוא משמש כמובלעת אוטונומית של הדין".

איטונג תוקפת גם את צו הקפאת ההליכים לחברה בטענה שהוצגו מצגים שהתבררו כלא נכונים. לטענתה, הליך ההקפאה לא היה אלא ניסיון למכור את החברה ולהשתחרר מחובות. למשל נטען כי החברה ביקשה צו הקפאה כדי לשמר את מקום העבודה של העובדים, אולם רגע לאחר מינוי הנאמן נטען כי העובדים פוטרו. עוד נטען כי הבקשה לא הצביעה על מקורות מימון להקפאת ההליכים: "עסקינן בכספים השייכים לנושים, והשימוש בכספים אלה לצורך הפעלה אינו מקובל וגורר אחריו דילול נכסים".

עוד נטען כי בדו"ח שהגיש עו"ד מזור בעצמו הוא ציין כי נמצאו חלק מנתוני הנכסים שננקבו בבקשת ההקפאה, ונתוני הנכסים שצורפו לה היו שגויים. לדברי איטונג, כל הנתונים הללו היו צריכים לגרום לכך שלא יינתן צו הקפאה אישי כפי שנעשה, ואם ניתן בוודאי שלא יוארך.

בתוך כך אתמול הגיש הנאמן מזור דו"ח, ובו ביקש לאשר את ההסדר וציין כי 54% מהנושים תמכו בו. לדבריו, אם ההסדר לא יאושר, החברה תיקלע לפירוק. במקביל, בנק מזרחי, שגם מחזיק בערבות אישית, ואגף החשב הכללי באוצר הגישו באמצעות עו"ד עדינה וויל התנגדות להסדר.

מעו"ד ביטון נמסר: "ההלכה הרווחת היא שהקפאה אישית בנסיבות שתוארו בפסיקה משמעותית לסיכויי ההבראה של חברות. אין בפסיקה זו כל חידוש והיא מאפיינת את העמדות של בתי המשפט של חדלות פירעון".