נתניהו, כחלון ושות' מציגים: בחירות חדשות, בעיות ישנות

1. רגע לפני ההחלטה המדהימה של הכנסת לפזר את עצמה וללכת לבחירות, טרחו לדווח באוצר כי עלות הבחירות תעמוד על 475 מיליון שקל - סכום שכלל אינו מתוקצב. למה? משום שעד לפני כמה ימים, ובטח כאשר נערך התקציב,  תרחיש הבחירות החוזרות היה נראה כמדע בדיוני של ממש.

גם אם הסכום הזה נראה מופרז, כדאי להפנים שהוא הבעיה הקטנה ביותר שהבחירות החוזרות יביאו עימן למשק. הבחירות, ובעיקר מה שיקרה אחריהן, הן בעצם הבעיה המרכזית של המשק הישראלי – מדובר בבעיות שאינן חדשות כלל וכלל.

שר האוצר משה כחלון. הכניס את המשק לפלונטר צילום: אוראל כהן

2. הבעיה הראשונה נובעת מדחיית הקמתה של ממשלה חדשה. כתוצאה מהעיכוב, גם הצעדים הדחופים הנדרשים כדי לצמצם את הגרעון הממשלתי הגואה שמאיים להגיע ל-4% מהתמ"ג - שהם כ-50 מיליארד שקלים - יידחו.

הפקידות המקצועית של האוצר, בעיקר אגף התקציבים, עמל זה חודשים על תוכניות רבות כדי לצמצם אותו מינוס שטופח, הן בצד ההכנסות (העלאת מסים) והן בצד ההוצאות (קיצוצים), וזאת בהתאם להמלצות של כלכלני המשרד, בנק ישראל וגם של הארגונים הכלכלים הבינאלומים- ה-OECD וקרן המטבע - שהפצירו בממשלה החדשה לבצע התאמות משמעותיות.

מובן כי ללא ממשלה אין כל אפשרות להוציא את התאמות אלה לפועל. שלא לדבר על כל התוכניות של משרדי הממשלה בשלל התחומים שבינתיים לא ייראו אור, מה שיגרום לפגיעה רצינית ברווחת הציבור שכל כך זקוק להן. הרי כולם מבינים כי תקציב 2019 מנותק לגמרי מהמציאות.

3. הדחייה בהרכבת הממשלה רק מוסיפה עוד חוסר ודאות למשק, שממילא עלתה למימדים מסוכנים שלא נראו כאן זה שנים.

העובדה שיש בחירות חוזרות תוך פחות מחודשיים מצביעה על כך שמה שכונה "הסיכון הפוליטי" התממש: בדומה למה שהתרחש בספרד ובאיטליה, ישראל נמצאת בעיצומו של משבר פוליטי חריף שמשתק אותה, ומטבע הדברים גם את כלכלתה.

בתקופות כאלה המשק עוצר מלכת: היזמים עוצרים השקעות (דווקא בתקופה של ירידה בהשקעות), החברות מפחדות לתכנן כי חוסר הבהירות כלפי העתיד מרקיע שחקים, הצרכנים עוצרים קניות (דווקא בתקופה של ירידה בגידול הצריכה). הכל נעצר ונדחה.

גם הקבלנים שבמשך שמונה רבעונים רצופים הפחיתו בנייה, כפי שעולה מנתוני הלמ"ס, יבקשו להמתין עד שהתמונה תתבהר והם יגלו מי הם אלו שיגבשו את המדיניות בנושא הדיור. אחרי אין ספור ההתערבויות, עשרות התוכניות ו"מחיר למשתכן", הם צמאים לרמזים על הכיוונים החדים של הממשלה. זה הדבר האחרון שאזרחי מדינת ישראל היו צריכים: עוד דחייה בגידול ההיצע, כאשר הביקוש עולה ועולה.

4. המציאות הפוליטית המשונה וחסרת התקדים הזו לא מתרחשת בוואקום: כאמור, ישראל לא נמצאת רק במשבר פוליטי, אלא גם במשבר פיסקאלי. אם לא די בכך, כל התחזיות והנתונים מצביעים על כך שהמשק הישראלי נמצא בעיצומה של האטה כלכלית, שבאה לידי ביטוי בירידה בצריכה הפרטית ובהשקעות.

זו הסיבה לכך שכל הגופים – הישראלים והבינלאומיים - כבר הורידו את תחזית הצמיחה למשק והעלו את תחזית האבטלה לשנים הקרובות, על רקע הירידה בשיעור המשרות הפנויות והקיפאון ביצירת מקומות עבודה חדשים במגזר העסקי.

5. יש הסכמה מקיר לקיר כי הליכה לבחירות חדשות, היא תרחיש רע, אפילו רע מאוד. ובכל זאת, נראה כי מבין כל התרחישים הוא הרע במיעוטו.

הרכבת ממשלה בקונסטלציה הנוכחית יכולה לגבות מחיר כלכלי הרבה יותר כבד מלקיחת הסיכון לתוצאות שונות בבחירות החדשות. הרי, המצוקה המשפטית של נתניהו היא זו שהפכה את ראש הממשלה לחלש וסחיט. זו הסיבה –ורק זו - שהשותפות הקואליציוניות של נתניהו העזו לדרוש דרישות כה הזויות, שאין להן אח ורע בהיקפן.

החוצפה של אותן שותפות נבעה בדיוק מכך: השחקנים הפוליטיים המנוסים שבזירה הריחו את "הדם" מקילומטרים כמו חיה טורפת שעטה לעבר קרובן פצוע. במציאות הזו, התברר סופית בימים האחרונים, כי החשבון הסופי של אותן דרישות היה גדול עשרות מונים מהפגיעה התיאורטית של בחירות חוזרות.

וזה עוד לא הכל: מינויו לשר אוצר של משה כחלון - האיש שהכניס את המשק לפלונטר שבו הוא נמצא כעת עם התנהלות בלתי אחראית בעליל - היה מנטרל את יכולת הממשלה לבצע את הצעדים מחויבי המציאות.

הרי כחלון אינו מסוגל להשלים את המשימה, ספק אם הוא היה מסוגל להתחיל אותה. הוא הוכיח ביממה האחרונה כי הוא חסר עמוד שדרה.

ומעל הכל, הממשלה שנתניהו חלם להרכיב, הייתה פוגעת פגיעה אנושה במערכת המשפט, בשלטון החוק, באיזונים ובבלמים ובאיכות המוסדית (הממילא פגועה) של ישראל.

כפי שמוכיחה הספרות הכלכלית העניפה שקיימת בנושא, לפגיעה הזו מחיר כלכלי נוסף - כבד, מסוכן ומרחיק לכת, שקשה מאוד להתאושש ממנו. אכן, הבחירות החדשות אינן פותרות את הבעיות הישנות. אך הערב ברור מאי פעם כי הממשלה שהייתה אמורה לקום היתה בגדר "תרופה שקשה יותר מהמחלה עצמה".