לנתניהו נותר לגייס את האדמו"ר מגור

ארבעה ימים נותרו לראש הממשלה בנימין נתניהו להרכיב את ממשלתו החדשה, אך ככל שנוקפות השעות התסבוכת הפוליטית של נתניהו רק מעמיקה. במצב העניינים הנוכחי יודיע נתניהו באמצע השבוע לנשיא המדינה ראובן ריבלין שעלה בידיו לגייס תמיכה של 60 חברי כנסת להקמת ממשלתו, ממפלגות הליכוד, יהדות התורה, ש"ס, איחוד מפלגות הימין וכולנו. נתניהו מקווה שהנשיא ריבלין יעניק לו עוד 21 ימים שבמהלכם ינסה לפשר בין יו"ר ישראל ביתנו ח"כ אביגדור ליברמן לבין ראשי יהדות התורה בעניין חוק הגיוס.

נכון לעכשיו, ליברמן לא מצטרף לממשלה בשל התנגדותו לבצע שינויים בחוק הגיוס שהוגש על ידיו ביולי 2018 כשר ביטחון ואושר בקריאה הראשונה. ליברמן הודיע אתמול (שבת) כי מבחינתו חוק הגיוס חייב לעבור בנוסח המקורי שהוגש על ידו, וכי החרדים יכולים לצאת מהאולם בעת ההצבעה, כפי שעשו בקריאה הראשונה, אבל כל שאר מרכיבי הקואליציה יתמכו בחוק.

ואילו האדמו"ר מגור מסרב לתמוך בחוק כפי שהוא. כתוצאה מכך, יהדות התורה וש"ס מסרבות לתמוך בחוק. בכנסת מעריכים שנתניהו עשוי ללחוץ על החרדים להגמיש את עמדתם כדי למנוע את הקדמת הבחירות, וידאג כמובן לפצותם על כך. ביום שישי ניהל נתניהו התייעצות חירום עם מקורביו כדי לנסות ולפתור את המשבר. בליכוד טוענים במקביל שליברמן כלל לא רוצה להיכנס לממשלה ומשתמש בחוק הגיוס כתירוץ.

במשכן הנשיא אותתו בסוף השבוע שאם נתניהו לא יצליח להרכיב ממשלה גם לאחר 21 ימים נוספים – והנשיא לא יטיל את מלאכת הרכבת הממשלה על מועמד אחר - ישראל תלך לבחירות שייערכו ככל הנראה בסוף ספטמבר 2019. במשך 71 שנות קיומה של המדינה לא נערכו בחירות חדשות לאחר שמועמד להרכבת ממשלה לא הצליח להרכיבה.

איש בקואליציה לא שש להקדמת הבחירות. נתניהו, עם 35 מנדטים, לא בטוח שיוכל לשחזר את אותו ההישג. יתרה מכך, נתניהו לחוץ לחוקק את חוק פסקת ההתגברות שיחלץ אותו מפני הסרת חסינותו על ידי בג"ץ, עוד בטרם ייערך לו השימוע באוקטובר 2019. אם יוקדמו הבחירות, נתניהו ייחל לכך שמפלגת כחול לבן תתפרק או לא תגיע לאותו הישג בקלפי.

יהדות התורה וש"ס, שהגדילו את כוחן בבחירות האחרונות, מצהירות שאין להן בעיה ללכת לבחירות, אלא שלא בטוח שתהיה להם קואליציה טובה יותר, ואילו באיחוד מפלגות הימין לא בטוחים אף הם שיצליחו לשמור על כוחם. כולנו צנחה מעשרה לארבעה מנדטים, ולכן בחירות חדשות לא טובות עבורה כי אולי לא תעבור את אחוז החסימה. לעומת זאת, אם הבחירות ייערכו בסימן חוק הגיוס וההשתלטות החרדית כפי שטוען ליברמן, אזי הוא מקווה שבוחריו יגמלו על כך בקלפי.

דחייה בהקמת הממשלה מונעת את גיבושו של תקציב המדינה לשנים 2020–2021 ונקיטת צעדים לריסון הגירעון ב־2019. אם בסופו של דבר ייערכו בחירות בסוף ספטמבר 2019, ממשלה חדשה תוקם רק בנובמבר 2019, ולא תספיק לחוקק את חוק התקציב עד 31 בדצמבר 2019.

120 מיליון שקל לכל ח"כ

בינתיים, בשל המשבר סביב חוק הגיוס הוקפא המשא ומתן הקואליציוני, אבל הדרישות התקציביות נותרו גבוהות – יותר מ־20 מיליארד שקל.

הליכוד הציעה במשא ומתן לכל אחת מהסיעות תקציב קואליציוני של 120 מיליון שקל עבור כל חבר כנסת. מתוך סכום זה 100 מיליון שקל ליעד שיוצג על ידי המפלגה ו־20 מיליון שקל ליעד שיוצג על ידי חבר כנסת. המשמעות הכספית ל־30 חברי קואליציה שאינם מהליכוד – כ־3.6 מיליארד שקל. אבל נתון זה לא כולל תביעות רוחביות של המפלגות כמו תגבור הישיבות והחינוך הממלכתי־דתי, תגבור ההתנחלויות, פנסיית מינימום לקשישים, הנחה בתחבורה הציבורית ובמים למעוטי יכולת ועוד, שעלותן גבוהה בהרבה.

שר התיירות יריב לוין העומד בראש צוות המשא ומתן הקואליציוני כבר התייאש מגובה הדרישות התקציביות והוא שולח את המפלגות לשוחח עם פקידי האוצר. שר האוצר משה כחלון כבר הודיע לנתניהו שאין כסף לממן את הדרישות הללו. נתניהו מצדו קרא לשותפים "לרדת מצמרות העצים".

יריב לוין צילום: עמית שעל

כל השותפות יודעות שלא בטוח שניתן יהיה ליישם את כל מה שיקבלו בהסכם הקואליציוני. גם ברור להן שהסכומים שיובטחו להן יצטמקו בקיצוץ הרוחבי הראשון שתנהיג הממשלה החדשה בתקציב 2020–2021. הליכוד עשויה להיענות לדרישות של 10 מיליארד שקל, ולקצץ מסכום זה בהמשך.

מהן הדרישות המעודכנות של המפלגות? יהדות התורה תובעת את סגנות שר הבריאות במעמד של שר ליעקב ליצמן וראשות ועדת הכספים למשה גפני. בנוסף, עוד שני סגני שרים, האחד עבור אורי מקלב במעמד של שר - שיכון או עבודה - וחינוך עבור מאיר פרוש. הליכוד מוכנה לתת את המשרות לליצמן וגפני בלבד, ומתנגדת למתן שני סגני שרים נוספים במעמד של שר. יהדות התורה עשויה להסכים לבסוף לסגן שר אחד נוסף לליצמן. למקלב מציעה הליכוד את משרת סגן השר במשרד לשוויון חברתי בלא שר מעליו. ביהדות התורה רוצים את משרד העבודה כדי לקבל אחריות למתן היתרי עבודה בשבת.

עלות הדרישות התקציביות של יהדות התורה נאמדת במיליארדי שקלים. היא דורשת להגדיל את תקציב הישיבות בכ־400 מיליון שקל בגלל הריבוי הטבעי, ולהוסיף כספים לחינוך המיוחד החרדי, להקים רשות לתחבורה ציבורית, להקים מינהלת דיור חרדי, ולהגדיל את תקציב מעונות היום החרדיים במאות מיליוני שקלים. נוסף על כך, ליצמן תובע להגדיל במיליארדי שקלים את תקציב הבריאות ומציע להעלות לשם כך ב־0.5% את מס הבריאות.

למדו מאיילת שקד

ביהדות התורה רוצים לקבל את הסמכות למתן היתרי עבודה בשבת, לאסור על עבודות תשתית בשבת, למשל בגשר יהודית בתל אביב, ולצמצם את המסחר בשבת. ההערכות הן שאם תיפתר המחלוקת על חוק הגיוס, תושג פשרה בנוגע לתקציבים ולג'ובים וכן ביתר הדרישות.

בש"ס דורשים את תיק הפנים והפריפריה לאריה דרעי, תיק הדתות לשר נוסף ועוד שני סגני שרים. הדרישה נענתה על ידי הליכוד. כמו כן, לפי דרישת דרעי מינהל התכנון יוחזר למשרד הפנים בראשותו.

אריה דרעי צילום: אוהד צויגנברג

ש"ס דורשת להגדיל במאות מיליוני שקלים את תקציב הישיבות, להחיל שוויון בתקציבים בין החינוך המיוחד החרדי לבין החינוך המיוחד החילוני (מה שיגרום לתוספת תקציב). כמו כן, היא דורשת להמשיך במתן הנחה למעוטי יכולת בתחבורה הציבורית בעלות של 600 מיליון שקל בשנה, והנחה בתעריפי המים למעוטי יכולת בעלות של 400 מיליון שקל בשנה. שתי הדרישות הללו נענו בהסכם הקואליציוני ב־2015 וצפויות להיענות גם הפעם. ההערכות הן שחלק גדול מתביעותיה של ש"ס, שהיא הנוחה ביותר לנתניהו מבין סיעות הקואליציה ואף לא איימה במשבר כלשהו, צפויות להתקבל.

באיחוד מפלגות הימין דורשים את תיק החינוך לרב רפי פרץ, ואת תיק המשפטים לבצלאל סמוטריץ'. במפלגה אומרים כי כעת, כשלנתניהו רק 60 ח"כים התומכים בהקמת ממשלה, אין סיבה לוותר על שני התיקים הללו ומזכירים את מקרה איילת שקד שזכתה ב־2015 ברגע האחרון בתיק המשפטים לאחר שליברמן לא הצטרף לקואליציה. במפלגה מקווים שהדבר יקרה גם כעת. נתניהו מבקש לתת את תיק המשפטים ליריב לוין, ולסמוטריץ' הוא מציע את תיק ביטחון הפנים מורחב (יחד עם החטיבה להתיישבות) או תיק השיכון מורחב. הסיעה הגישה שורה של דרישות תקציביות בעלות של מיליארדי שקלים ובהן תגבור חוק הממ"ד (חינוך ממלכתי־דתי) ב־150 מיליון שקל, תגבור ההתנחלויות, תגבור תקציבים לישיבות ההסדר ולגרעינים התורניים, והשוואת מעמדם של תלמידי ישיבות ההסדר לחרדים.

בתחום החקיקה דורשת המפלגה לעגן את חוק פסקת ההתגברות שיאפשר לכנסת לחוקק חוקים שנפסלו על ידי בג"ץ; חקיקת חוק החסינות לרה"מ; ביטול הוועדה לבחירת שופטים ומינוים על ידי הכנסת; שינוי מעמדו של היועץ המשפטי לממשלה; הקמת רשות להסדרת ההתיישבות בשטחים שתחליף את החטיבה להתיישבות. הועלתה גם דרישה לצמצם את תפקידי הלחימה לנשים בצה"ל ולהפרידם מגברים, ולמנוע ממבקר המדינה לקיים ביקורות בזמן אמת. בכנסת מעריכים שאם נתניהו ייכנע וייתן לסמוטריץ' את תיק המשפטים, המפלגה תגמיש את יתר תביעותיה המרכזיות.

במפלגת כולנו דורשים את תיק האוצר למשה כחלון ותיק התעשייה לאלי כהן. כחלון יקבל את תיק האוצר אולם לא ברור מה יעלה בגורל התיק השני. כחלון לא הקים צוות למו"מ הקואליציוני וסיכם כבר עם נתניהו על הצטרפות כולנו. בליכוד טוענים שלפי המפתח הקואליציוני המתגבש, כולנו צריכה לקבל תיק אחד. ההערכות הן שהתעקשות של כחלון תוביל לקבלת תיק משמעותי נוסף לכהן. בין הדרישות התקציביות של כולנו: לשפר את גמלאות הקשישים ולהקל על ההורים לילדים בני 1–3 בעלויות מעונות היום.

הפירורים של הליכוד

ישראל ביתנו דורשת את תיק הביטחון לאביגדור ליברמן ותיק הקליטה לעודד פורר - שתי התביעות הללו התקבלו. כמו כן, דורשים את ראשות ועדת הפנים לח"כ יוליה מלינובסקי. בליכוד מוכנים לדבר על מחצית הקדנציה במשרה זו למלינובסקי.

אביגדור ליברמן

ליברמן לא מוכן להתפשר על חוק הגיוס שהגיש. הוא מתנה את הצטרפותו בהנהגת פנסיית מינימום לקשישים בשיעור של 70% משכר המינימום. עלות המהלך נאמדת ב־2.5 מיליארד שקל. במפלגה אומרים כי חלה התקדמות במו"מ בעניין זה מול האוצר. בישראל ביתנו דורשים גם למנוע בדיקות דנ"א לעולים כתנאי להכרה ביהדותם, וכן למנוע שינוי בסטטוס קוו בנושאי דת ומדינה. אם תושג הסכמה בחוק הגיוס ובפנסיית המינימום ולא ישונה הסטטוס קוו ביחסי דת ומדינה, תוכל המפלגה להיכנס לקואליציה.

בליכוד, נתניהו משאיר כמו תמיד את הפירורים לחברי סיעתו. תיקי הביטחון, האוצר, הפנים והחינוך יינתנו למפלגות אחרות. נתניהו רוצה לתת את תיק המשפטים ליריב לוין אך לא ברור מה יוחלט לבסוף. אם מקלב יהיה סגן שר העבודה, אזי דודי אמסלם צפוי להיות שר הרווחה, וחיים כץ שר התיירות. אם מקלב יהיה סגן שר לשוויון חברתי, אמסלם יקבל תפקיד אחר – אולי השר לענייני ירושלים. ניר ברקת וזאב אלקין מעוניינים בתיק הכלכלה. אמיר אוחנה עשוי להתמנות לשר התקשורת. מירי רגב, יואב גלנט, ואבי דיכטר רוצים את התיק לביטחון פנים, דוד ביטן עשוי להיות שר המקשר בין הממשלה לכנסת, יואב קיש רוצה את התיק להגנת הסביבה וייתכן שיהיה יו"ר ועדת חוץ וביטחון. בנוגע לחקיקה, נתניהו ידרוש מכל השותפים לתמוך בחקיקת חוק פסקת ההתגברות.