הגירעון בתקציב המדינה ממשיך לתפוח: זינק באפריל ל־3.8% בחישוב שנתי

הגירעון המשיך לגדול בחודש אפריל והגיע ל-3.8% מהתמ"ג, כך עולה מדו"ח ביצוע התקציב שמפרסם היום (ב') משרד האוצר.

בחודש מרץ עמד הגירעון על 3.4%, ירידה קלה בהשוואה לחודש פברואר, בעקבות הקדמת רכישות רכבים שהביאו לגבייה גבוהה בכ-2 מיליארד על חשבון החודשים הבאים.

בעוד שיעד הגירעון על פי התקציב שאושר לשנת 2019 עומד על 2.9%, במשרד האוצר העריכו בחודש ינואר כי הגירעון יגיע ל-3.6%, כעת נראה כי מחסור בהכנסות ממסים וקצב הוצאות הממשלה, גבוהים אף ממה שצפו בתחילת השנה, מעלה את החשש כי הגירעון יהיה גבוה אף יותר. זאת על רקע הפחתות המסים בשנים האחרונות והגדלת מסגרת ההוצאות, למרות התרעות בנק ישראל.

במשרד האוצר מתנחמים בכך, שבניכוי דחיית תשלומי המע"מ לתחילת מאי בעקבות חג הפסח, היה עומד הגירעון על 3.7%.

בחודשים ינואר-אפריל 2019 הסתכמו סך הוצאות הממשלה ב-118.9 מיליארד שקל, מדובר בגידול של 10.6% לעומת התקופה המקבילה בשנה שעברה, כאשר בתקציב המקורי הגידול בתקציב היה אמור להיות בשיעור של 5.2% בלבד.

כבר בינואר הבינו במשרד האוצר כי ההוצאה תהיה גבוהה ב-3.3 מיליארד שקל ממה שתכננו במקור. עיקר העלייה בהוצאות היא במשרדים האזרחיים, שם נרשמה עלייה של 16.8% לעומת 0.3% במערכת הביטחון. זאת כאשר הכוונות של ראש הממשלה בנימין נתניהו וכחלון מהשנה שעברה להרחיב את תקציב הביטחון, כוונות שעדיין על הפרק במסגרת הדיונים להרכבת הקואליציה, טרם מומשו.

גם בצד ההכנסות ממסים התמונה המתבהרת מטרידה. מתחילת השנה הסתכמו ההכנסות ב-117.4 מיליארד שקל, גידול נומינלי אפסי בהשוואה לשנה שעברה. זאת בעוד שבשנים הקודמות נרשמה עלייה ממוצעת של כ-6% משנה לשנה.

בחודש שעבר העריכו באוצר כי ההכנסות ממסים נמוכות בכ-2 מיליארד, מעבר למה שכבר הבינו בתחילת השנה - כי צפוי בור בהכנסות של 6.5 מיליארד שקל לצד חריגה בהוצאות של 3.3 מיליארד שקל.

שר האוצר הבא, בין אם משה כחלון ימשיך בתפקיד או לא, יהיה חייב למצוא פתרון לבעיות שנוצרו בתקופת הממשלה האחרונה במשרד האוצר.