אם הכנסת תצמצם את סמכויות בג"ץ: החקיקה הכלכלית לא תעצור באדום

לחקיקת חוק "פסקת ההתגברות" שלפיו הכנסת תוכל להעביר חוקים שנפסלו על ידי בג"ץ, יהיו השלכות מרחיקות לכת על החקיקה הכלכלית בכנסת: חוק תקציב דו־שנתי, חוקי התקציב, ההסדרים, ואפילו על אופן הדיון והאישור של שינויים בתקציב על ידי ועדת הכספים.

זאת לצד הקלות בחקיקתם מחדש של חוקים שנפסלו על ידי בג"ץ, דוגמת חוק הגיוס, החוק לגירוש מסתננים ועוד. המשמעות היא שחקיקה של חוקים כלכליים תהיה קלה יותר, מבלי שיראת בג"ץ תרחף מעל הליכי החקיקה.

משה גפני, יו"ר ועדת הכספים צילום: אלכס קולומויסקי

ניקח, למשל, את החלטתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו לחוקק חוק תקציב דו־שנתי לשנים 2022-2021. בג"ץ קבע בספטמבר 2017, שהממשלה לא תוכל לחוקק בעתיד חוק תקציב דו־שנתי במסגרת הוראת שעה זמנית. העותר - המרכז האקדמי למשפטים ולעסקים - טען כי מכיוון שחוק היסוד קובע שתקציב המדינה ייקבע מדי שנה, תקציב דו־שנתי מהווה סתירה לחוק זה, משום שהוא מאושר אחת לשנתיים.

הפסיקות הכלכליות של בג"ץ

בג"ץ נמנע אז מלבטל את חוק התקציב הדו־שנתי אבל הוציא למדינה "כרטיס אדום" לבל יחוקק שוב תקציב דו־שנתי בהוראת שעה שהיא זמנית.

כעת, בעקבות עמדת בג"ץ, נדרשת הממשלה לשנות את חוק היסוד הקובע שתקציב יעבור מדי שנה. כל זאת, עוד לפני הגשתו של התקציב הדו־שנתי לכנסת בסוף יולי 2019. אבל עם חקיקת החוק לריסון סמכויותיו של בג"ץ, עוד לפני הגשת התקציב, תוכל הממשלה לחוקק מחדש חוקים שנפסלו על ידי בג"ץ, ובמקרה הזה דבר לא יעצור את הממשלה מאישור תקציב דו־שנתי חדש בהוראת שעה בלבד.

חוק התקציב הדו־שנתי זכה לביקורת חריפה של כלכלנים ואנשי משק, בעיקר מאחר שקשה לחזות שנתיים וחצי מראש את היקף ההוצאות וההכנסות בתקציב המדינה בשנה השנייה. וגם משם שהחרפה במצב הביטחוני למשל יכולים לגרום לחריגה מהיעד ולצורך לבצע התאמות תקציביות.