סוגר חשבון: נתניהו שוקל לקצץ שני שלישים מתקציב תאגיד השידור

ראש הממשלה בנימין נתניהו, שהביע בעבר חרטה על הקמת תאגיד השידור כאן, מתכנן לערוך קיצוץ עמוק בתקציבו לשנת 2020 - כך נודע ל"כלכליסט".

לפי גורמים פוליטיים, ההצעה שנדונה בשיחות על הקמת הקואליציה החדשה היא לקצץ כחצי מיליארד שקל מתקציבו של התאגיד, שעומד כיום על 750 מיליון שקל. אם תמומש ההצעה, הרי שמדובר במכת מוות לתאגיד, שיתקשה לפעול עם תקציב כה מצומצם. קיצוץ כזה גם יביא לפיטורים של מאות רבות מבין כ־850 עובדי התאגיד.

מצד המפלגות המועמדות להצטרף לממשלה שיקים הליכוד - ש"ס, יהדות התורה, איחוד מפלגות הימין וישראל ביתנו - לא צפויה התנגדות לקיצוץ בתקציב התאגיד. לפני שנתיים התעמת יו"ר כולנו שר האוצר משה כחלון עם נתניהו, כשהאחרון דרש למנוע את עלייתו לאוויר של התאגיד. אלא שכחלון נמצא עכשיו בדרך להתאחד עם הליכוד, וגם אין לו מספיק כוח פוליטי, עם ארבעה מנדטים בקואליציה של 65 ח"כים, להילחם נגד הקיצוץ המתוכנן.

אפשר להעלות השערות שונות מה מקור העוינות של נתניהו כלפי תאגיד השידור, אבל ההתבטאויות השונות שלו נגד התאגיד בשנים האחרונות והיוזמות השונות שנקט נגדו לא משאירות ספק בדבר עצם קיומה של עוינות זו.

מימין מנכל תאגיד השידור אלדד קובלנץ וראש הממשלה בנימין נתניהו צילום: איה אפרים, אלעד גרשגורן

כך, ב־9 באוגוסט 2016 נפגש נתניהו עם עובדי רשות השידור ואמר להם: "אני מצטער על הקמת התאגיד. החוק הזה חמק לי במבצע צוק איתן".

ב־15 במרץ 2017, בערב גיבוש של הקואליציה, קרא נתניהו לשר האוצר משה כחלון לדחות את הקמתו של התאגיד עד להשגת פתרון מוסכם עם עובדי רשות השידור: "ההחלטה להקים את התאגיד היתה בממשלה הקודמת, ואני נושא באחריות. בסוף זו החלטה שגויה. לא מאוחר מדי. צריך לקחת הפוגה של חצי שנה. זה ראוי וזה הכרחי. עם ישראל מייחל לזה". כחלון עזב את אותו אירוע זמן קצר לפני נאומו של נתניהו, אבל באוצר טענו אז בתגובה כי "נתניהו ממשיך לשחק ברגשותיהם של עובדי רשות השידור. הוא כנראה שכח מי חוקק חוק שהגביל את קליטתם בתאגיד".

חברת חדשות נפרדת 

בסופו של דבר סיכמו נתניהו וכחלון ב־30 במרץ 2017 על מתווה שיביא להקמת חברת חדשות ואקטואליה חדשה לתאגיד שתפעל בנפרד ממנו, ותכלול את עובדי החדשות של רשות השידור. בעקבות זאת מרבית עובדי החדשות בתאגיד הנוכחי היו אמורים להיות מפוטרים. עוד סוכם כי ראשי התאגיד, והיו"ר גיל עומר והמנכ"ל אלדד קובלנץ, לא יפוטרו מתפקידיהם, אולם הם בפועל היו אמורים לעמוד בראש גוף שאין לו כל סמכות בתחום שידורי החדשות. מועצת התאגיד הביעה אז התנגדות נחרצת לפשרה. 

הכנסת חוקקה אז במהירות חוק להקמתה של חברת חדשות עצמאית, והוגשו עתירות לבג"ץ נגד המהלך, שגרמו לעיכובו. ערב פיזורה של הכנסת בסוף 2018, חוקקה הכנסת חוק שמבטל את החוק להקמתה של חברת חדשות לתאגיד, וזאת, מחשש שאיגוד השידור האירופאי ימנע את קיום תחרות האירוויזיון בישראל במאי 2019.

דם רע עם הליכוד 

בשלב מוקדם יותר של הקמת התאגיד ב־2015 אמר יו"ר הקואליציה דאז ח"כ דוד ביטן כי יקדם חוק לפירוקו ולהשארתה של רשות השידור. מצד שני, באוקטובר 2017 אמר ביטן, בתגובה להצעת דרעי לסגור את התאגיד כדי לחסוך כסף וכי הרייטינג של שידוריו נמוך, כי הצעד הזה לא יביא לחיסכון מכיוון שרוב תקציב התאגיד מגיע מאגרת הרדיו ברכב שגובה משרד התחבורה, ושלא תיגבה אם ייסגר התאגיד.

יצויין שבמרץ 2015, ימים ספורים לפני הבחירות לכנסת העלה הליכוד סרטון שהשווה עובדים של רשות השידור עם החמאס ולאחר הביקור הציבורית גנז אותו. הסרטון הציג דמויות של "מאוכזבי נתניהו" ובהם עובדת ברשות השידור, שאמרה "ממי ניקח עכשיו סתם כסף". באותה "קבוצת תמיכה" של מאוכזבי נתניהו ישב שחקן המחופש לפעיל חמאס שאמר "גם אני פה בגלל ביבי". 

בדיון בוועדת השרים לענייני חקיקה ב-31 ביולי 2016 אמרה שרת התרבות מירי רגב (ליכוד) "מה שווה התאגיד אם אנו לא שולטים בו? השר צריך לשלוט. מה, נעמיד כסף והם ישדרו מה שהם רוצים?".

מלשכת ראש הממשלה סירבו להגיב.