הממשלה דחתה בינתיים את השימוש ברזרבה לצמצום הגירעון, יעמוד על 3.6%
הממשלה החליטה כי במקום לקבוע כבר עכשיו שלא ייעשה שימוש ברזרבה שנועדה לשמש אותה במקרה של אירוע חריג כמו מבצע צבאי, הדיון בנושא יידחה ליוני
הממשלה דחתה את השימוש ברזרבה לצמצום הגירעון. משמעות הדבר היא שנכון לעכשיו הגירעון הצפוי עומדעל 3.6% ולא 3.5% מהתוצר (כאשר יעד הגירעון עומד על 2.9%).
- האוצר מקפיץ את תחזית הגירעון: כחלון כרה למחליפו בור של 1% תוצר בשנה
- האוצר חותך תחזית הצמיחה ל-3.1% ב-2019; הגירעון יחרוג מהיעד - 3.5%
- כחלון טוען שעמד ביעד הגירעון - אך מצב המשק רק מדאיג יותר
צילום: אלכס קולומויסקי
הרזרבה נשמרה ל-2019 בעקבות אישור התקציב המוקדם בהיקף של 1.5 מיליארד שקל.
הממשלה החליטה היום כי במקום לקבוע עכשיו שלא ייעשה שימוש ברזרבה שנועדה לשמש אותה במקרה של אירוע חריג כמו מבצע צבאי למשל, הדיון בנושא יידחה ליוני.
משרד האוצר הציג את תמונת המצב הכלכלית לשנים הבאות, שממנה עולה לא רק כי הגירעון ב-2019 יעמוד על 3.6%, אלא כי גם בשנים הבאות יהיה מחסור בהכנסות ועודף הוצאות שיגיע ל-17.4 מיליארד שקל ב-2020, שאם לא ייסגר באופן פרמננטי יתפח ב-2021 ל-19.8 מיליארד שקל.
באותה ישיבת ממשלה אמר מנהל חטיבת המחקר בבנק ישראל פרופ' מישל סטרבצ'ינסקי כי "הממשלה החליטה לבלום את השימוש ב"רזרבת ההתאמות לצורך שמירה על היציבות הפיסקלית", דבר שהיה מקטין את הגירעון הצפוי ל-3.5 אחוזי תוצר. עם זאת, גם רמה זו מהווה חריגה מיעד הגירעון לתקציב 2019 העומד על 2.9 אחוזי תוצר, רמת גירעון שבה יחס החוב לתוצר צפוי לגדול, ולכל הפחות לא לקטון. לאור רמת הגירעון הצפויה חשוב כי הממשלה המכהנת תימנע מקבלת החלטות שיעלו את הגירעון השנה עוד יותר".
עוד הוסיף כי "בתחזית התלת-שנתית (הנומרטור) שהוצגה בישיבת הממשלה, צפויות חריגות ניכרות מיעדי התקציב לשנים 2020 עד 2022. תמונת מצב זו מחזקת את הצורך להימנע מצעדים מרחיבי-גירעון עד לכינונה של הממשלה החדשה גם בהתייחס לשנים שאחרי 2019.
בנק ישראל ממליץ שהממשלה החדשה שתקום לאחר הבחירות תחליט מיד עם כינונה על אימוץ הצעדים הנדרשים כדי להתכנס לתוואי הגירעון הרב שנתי שעליו החליטה הממשלה בעבר, מהלך שיבטיח ירידה מתונה ומתמשכת של יחס החוב לתוצר.
