תתיישרו או תעופו: משה כחלון מהלך אימים

בקרוב צפוי משה כחלון לחזור ללשכת שר האוצר, ואילו שאול מרידור, שכחלון עצמו מינה לממונה על התקציבים, יידרש למצוא ג'וב אחר. סר חינו בעיני השר.

שני אירועים דרדרו את היחסים הממילא מורכבים בין שר אוצר פופוליסטי לבין הממונה על התקציבים, שאחראי לניהול קופת המדינה ומניעת גירעון מסוכן: חשיפת עדכון תחזית הגירעון ל־2019 לרמה של 3.6% מהתמ"ג, הרחק מהיעד המאוד נדיב של 2.9%; ומפגש בין מרידור לבין המועמד בני גנץ, שביקש לקבל תמונת מאקרו עדכנית ממקור ראשון.

מרידור, כלכלן מוכשר ומשרת ציבור מוערך, אינו הנושא. מותר לשר להדיח פקיד. השאלות שצריכות להטריד הן מדוע הוא עושה זאת, ואיך. התשובות קריטיות לתפקוד התקין של המשרד החשוב.

משה כחלון צילום: רויטרס

אנשי אגף תקציבים נפגשים תדיר עם פוליטיקאים. מרידור קיבל פניות דומות מראשי מפלגות אחרים, כולל מימין, ונענה להן. לא היתה סיבה שיסרב לפגישה עם גנץ. ממילא לא מסר מידע רגיש או מסווג, אלא הציג תמונה שהוצגה לכולם.

ובאשר לחשיפת נתוני הגירעון, ובכן, למרידור לא היתה ברירה אלא לעדכן על הנתונים הללו. אילו היה מסתיר אותם כדי "לשמור" על השר, היה מועל בתפקידו ואף עשוי להיענש. כחלון צריך היה להודות למרידור שעשה בעבורו את ה"עבודה המלוכלכת".

אז מה קרה? כחלון ראה במרידור גיס חמישי. בעיצומו של קמפיין בחירות, שבו יו''ר כולנו התנדנד סביב אחוז החסימה, נתוני האמת חשפו את הבלוף של מדיניותו, שאחראית לגירעון בלתי סביר ולעליית החוב הממשלתי אחרי עשור של ירידות. השיקוי ששר האוצר רקח עלול לגבות מחיר כבד מהמשק, אבל כחלון, כמו כחלון, מאשים את השליח. הוא נחוש להמשיך להפחית מסים ולהגדיל את ההוצאה הממשלתית, ואחריו המבול.

אז כחלון גם בחר לסיים בחטף את הקדנציה של מרידור, וגם עשה זאת בפומבי, להגדלת הפגיעה האישית ולהעברת המסר לפקידות: תתיישרו איתי, או שתיענשו. זה קרה עם אורי יוגב, עם קרנית פלוג, עם דורית סלינגר ועם אהוד פראוור. כולם נוטרלו, יובשו, הוכפשו בפומבי או אוימו בפגיעה בסמכויותיהם.

כחלון מחק את הפקידות המקצועית, הפחיד אותה, והמסר נקלט היטב. התוצאה הצפויה היא קדנציה עם פקידי אוצר "יס־מנים", שפועלים קודם לטובת השר ורק אחר כך לטובת הציבור. וזה כבר צריך להטריד הרבה יותר.