"אי ודאות על רקע הבחירות": בנק ישראל חותך את תחזיות הצמיחה והריבית שלו
הבנק הותיר את הריבית על כנה - ברמה של 0.25%, אך חתך את תחזית הריבית שלו עד סוף 2020 - מ-1.25% ל-1%; תחזית הצמיחה ל-2019 נחתכה מ-3.4% ל-3.2% בעקבות הירידה בייצוא וההאטה העולמית; התחזית לשנה הבאה נותרה על 3.5%; חטיבת המחקר: "קשה להעריך מראש איך תתמודד הממשלה החדשה עם הצורך לבצע התאמות פיסקאליות"; לפי הנגיד, ריסון העלאת הריבית בארה"ב יקטין את מרחב התמרון של בנק ישראל
הריבית במשק נותרה בשיעור של 0.25%, כך קבעה היום (ב') הוועדה המוניטרית של בנק ישראל בראשות הנגיד, פרופ' אמיר ירון. זאת בהתאם לתחזיות. במקביל, הוריד בנק ישראל את תחזית הריבית שלו ל-1% עד סוף 2020, כשהתחזית הקודמת מחודש ינואר עמדה על 1.25%. תחזית הצמיחה ל-2019 נחתכה ל-3.2% מ-3.4%. התחזית ל-2020 נותרה ללא שינוי (3.5%). עיקר הירידה בצמיחה השנה נובע מירידה בייצוא הנובעת מההאטה הצפויה בעולם והשלכותיה על המשק הישראלי, ובעקבות שינוי הערכות לגבי פעילות החברות הגדולות במשק.
- בנק ישראל: נטל תשלומי הריבית על החוב של ישראל - כפול מה-OECD
- בהתאם לציפיות: הריבית נותרה ברמה של 0.25%
- הוועדה המוניטרית: הסיכונים הבינלאומיים יהפכו את תהליך העלאת הריבית להדרגתי וזהיר
לפי התחזית הנוכחית, הריבית תעלה ל-0.5% לקראת סוף הרבעון השלישי של 2019 (בעוד שההערכה הקודמת דיברה על העלאת הריבית במהלך הרבעון השלישי ולא בסופו). עוד מעריכים בחטיבת המחקר כי האינפלציה תגיע השנה ל-1.5% (בינואר ההערכה עמדה על 1.3%) ובשנה הבאה על 1.6% (במקום 1.8%)
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון צילום: עמית שעל
במסגרת גורמי הסיכון שישפיעו על התחזיות כתבה חטיבת המחקר כי "על רקע הבחירות הקרובות קיימת אי ודאות באשר לשאלה אם, ובאיזו מידה, תשנה הממשלה את התנהלותה בתחום יוקר המחיה ובשוק הדיור. כמו כן קשה להעריך מראש איך תתמודד הממשלה החדשה עם הצורך לבצע התאמות פיסקאליות; הצעדים השונים שתנקוט הממשלה ישפיעו על הצמיחה והאינפלציה. נוסף לכך שוררת אי ודאות לגבי התפתחותו העתידית של שער החליפין של השקל, עוצמת התגברות התחרות במשק, והשפעת שני אלה על האינפלציה במשק".
האתגרים לפי הנגיד: התחום הפיסקאלי והצמיחה; המבט - לארה"ב
על השאלה מה האתגר הכלכלי המרכזי שיעלה על שולחן הממשלה החדשה הזכיר הנגיד ירון שני נושאים "האספקט הפיסקאלי שצריך לטפל בו, ולחשוב בתוך תהליך ההתאמות על אותם מוקדי שיפור צמיחה ארוכת טווח. אלה הנושאים החשובים".
הנגיד התייחס לכך שהפד בארה"ב מאותת כי לא יעלה עוד את הריבית השנה ואמר "במידה שהעלאת הריבית בארה"ב אכן תושהה, מרחב התמרון להעלאת הריבית בישראל מבלי לצמצם את פער הריביות שנפתח בשנים האחרונות בין ארה"ב לישראל יפחת במידת מה. אזכיר, שהמדיניות המוניטרית אכן מאוד מרחיבה מבחינת האופן בו היא משתקפת בריבית הריאלית לטווח הקצר, אבל הריבית הריאלית לטווח יותר ארוך דומה יותר לארה"ב, שבה ריבית הבנק המרכזי גבוהה יחסית, מאשר לאירופה, שבה הריבית מאוד נמוכה".
יו"ר הפד, ג'רום פאוול צילום: AP
ירון התייחס לחוסר הוודאות בתקופה הנוכחית ואמר "בבואה לקבוע את המדיניות, הוועדה המוניטרית מתייחסת למכלול רחב של שיקולים. כפי שפירטתי, בשלב זה קיימת אי ודאות לגבי מספר גורמים מרכזיים שישפיעו על המדיניות בעתיד הקרוב – התפתחות שער החליפין, תמונת הכלכלה העולמית ובפרט המדיניות המוניטרית בחו"ל, ההתפתחויות בכלכלה הריאלית, המדיניות בה תנקוט הממשלה החדשה ועוד". בין היתר קיימת כאמור אי ודאות בכל הנוגע למדיניות בה תנקוט הממשלה הבאה כדי לסגור את הגירעון שנפרץ בתקופתו של שר האוצר הנוכחי משה כחלון - שכן להעלאות מסים יכולה להיות השפעה גם על האינפלציה.
לדברי הנגיד, "ייסוף עשוי לעכב את המשך עליית האינפלציה לכיוון מרכז היעד, ולכן הוא עשוי להשפיע גם על תוואי המדיניות המוניטרית. בחודשים האחרונים בנק ישראל כמעט שלא התערב בשוק המט"ח, אולם במידה שיהיו תנודות חריגות שלא יתאמו את התנאים הכלכליים הבסיסיים, כלי ההתערבות בשוק המט"ח עדיין עומד לרשות בנק ישראל".
בהחלטה הקודמת מחודש פברואר העריכה הוועדה שתוואי העלאת הריבית בעתיד יהיה "הדרגתי וזהיר, באופן שיתמוך בתהליך שבסופו האינפלציה תתייצב בסביבת מרכז תחום היעד, ובפעילות הכלכלית.
מדד המחירים לצרכן עלה בחודש שעבר ב-0.1% כאשר האינפלציה ל-12 החודשים האחרונים עמדה על 1.2%, תחתית טווח יעד האינפלציה שנע בין 1-3%. בחודש נובמבר העלה הבנק את הריבית אחרי שלוש וחצי שנים של קיבעון, בטרם מונה הנגיד החדש ירון, כאשר המשנה היוצאת, ד"ר נדין בודו טרכטנברג מילאה את מקומו.
