בדיקת כלכליסט
תקציב המשרד לשירותי דת הכפיל את עצמו בממשלת נתניהו
המשרד לשירותי דת משמש את המפלגות הדתיות והחרדיות, השותפות הטבעיות של בנימין נתניהו, לאיוש של מאות משרות; הכפלת התקציב זרמה להגדלת בתי הדין הרבניים, למינהלת לזהות יהודית העוסקת בהדתה של צעירים שקיבלה תוספת של 550%, ולרבנות הראשית; כתבה רביעית ואחרונה בסדרה
כבר שנים רבות לא ידעו שירותי הדת שפע תקציב כזה. תקציב המשרד לשירותי דת גדל מ־376 מיליון שקל ב־2014 ל־736 מיליון שקל ב־2019, כמעט הכפיל את עצמו (96%) בתוך חמש שנים. אלא שמטבעו של משרד שמשרת את המפלגות החרדיות והדתיות, במהלך השנה מתווספים לו כספים קואליציוניים לא מעטים. תקציב המשרד לאחר שינויים עמד ב־2014 על 687 מיליון שקל והגיע בסוף 2018 ל־1.1 מיליארד שקל - תוספת של 62%.
- כך הפך המשרד לפיתוח הפריפריה לקופה הקטנה של דרעי
- הקומבינה: כך מכפילים בתי ספר חרדיים את התקציב
- תקציב תמורת ליבה: עתיד המשק בידי החרדים
בתקופה זו צמח סעיף התמיכה בשירותי דת ב־130%, מ־119 מיליון שקל (אחרי התוספות) ב־2014 ל־274 מיליון שקל ב־2018. מרכיב מרכזי בתמיכה בשירותי הדת היא המינהלת לזהות יהודית, שהקים נפתלי בנט, שהיא בעצם המחלקה של המשרד לענייני הדתה, במיוחד של צעירים. תקציב המינהלת זינק מ־14 מיליון שקל ב־2014 ל־91 מיליון שקל ב־2018, עלייה של 550%.
ב־2004 פורק משרד הדתות על ידי ממשלת שרון־שינוי, כתוצאה, בין היתר, מהסלידה מהשחיתות שהתגלתה בו שוב ושוב. הוא הוקם מחדש ב־2008 תחת השם המשרד לשירותי דת ומאז החזיר לעצמו חלק מהסמכויות שנלקחו ממנו בעבר. העלייה בתקציב המשרד בשנים האחרונות נובעת גם ממהלך זה. ב־2016 הועברה למשרד האחריות לבתי הדין הרבניים (196 מיליון שקל תקציב ב־2019), והא חזר לחלוש על רוב הממסד הדתי הממלכתי. עם זאת, המשרד שבראשו עומד היום יצחק וקנין מש"ס - שהחליף את דוד אזולאי מש"ס שכיהן מאז 2015 ונפטר במהלך הקדנציה באוקטובר 2018 - לא חזר לממדיו מלפני הפירוק. למשל, האגף למוסדות תורניים, האחראי לישיבות, נשאר במשרד החינוך.
- כתבה ראשונה - הקופה הקטנה של נתניהו שסידרה לחרדים כסף גדול
- כתבה שנייה - דרך המלך למדינת הלכה תעבור דרך הממשלה הבאה
- כתבה שלישית - הקומבינה: כך מכפילים בתי ספר חרדיים את התקציב
גם התקציב לשירותי דת לעדות הלא יהודיות לא עבר ונשאר במשרד הפנים. התקציב שעמד (אחרי התוספות) על 119 מיליון שקל ב־2014 נשחק ריאלית ועלה רק ל־123 מיליון שקל ב־2018. התוצאה: החלק של העדות הלא יהודיות בתקציבי שירותי הדת ירד מ־15% ב־2014 ל־10% ב־2018.
עוד 100 מיליון שקל למועצות הדתיות
בתקציב 2019 קיבלה הכנסת החלטה להגדיל את תקציב הרשויות המקומיות ב־40 מיליון שקל (מ־193 ל־233 מיליון שקל) עלייה של 21%. המועצות הדתיות הן מהגופים השנויים ביותר במחלוקת בישראל. לא ברור למה דווקא שירותי הדת צריכים להינתן על ידי גוף פוליטי ולא כמחלקה בעירייה. השיטה הזו יוצרת מנגנונים שמאפשרים למפלגות הדתיות והחרדיות שליטה באלפי משרות ותקציבי ענק.
להחלטה של הכנסת על הגדלת תקציב המועצות הדתיות היתה השפעה דרמטית על תקציבי הרשויות המקומיות. הרשויות מממנות בין 25% ל־75% מתקציב המועצה הדתית אבל אין להן כמעט כל שליטה על גובה התקציב. כאשר הכנסת החליטה להגדיל את תקציב המועצות ב־40 מיליון שקל, היא בעצם החליטה שהן ייתנו עוד 60 מיליון שקל. היקף תקציב המועצות גדל כתוצאה מההחלטה הזו ב־100 מיליון שקל מ־483 מיליון שקל ל־583 מיליון שקל (לא כולל הכנסות עצמיות).
נוצר פה מצב בעייתי מאוד שבו הממשלה מכתיבה לרשויות הנבחרות את סדרי העדיפויות התקציביים שלהן. מרכז השלטון המקומי טען לאחר קבלת ההחלטה של הכנסת כי "הגדלת תקציב המועצות הדתיות נעשתה במחשכים". בינואר השנה הודיעו 60 רשויות שאין בכוונתן לממן את הגדלת התקציב. במכתב לשר וקנין הן טענו עוד כי ההחלטה התקבלה ללא הידברות מוקדמת, "ללא שיפוי ממשלתי לרשויות המקומיות, כאילו היינו קופה, ממנה ניתן 'למשוך' כסף בכל סכום ובכל עת". הסיכוי שמישהו יתחשב בטענות נראה קלוש. אבל קיימת אפשרות שחלק מהרשויות לפחות יממשו את האיום ויסרבו להעביר את הסכום המוגדל.
אחת הרעות החולות של הקשר בין הדת למדינה בישראל הוא המצב שבו המדינה מעסיקה אלפי אנשי דת ובהם מאות רבנים. בניגוד למגמה שהיתה בעבר לצמצם את מספר הרבנים שמממנת המדינה, ב־2018 השיג המשרד תקנים לעוד 48 רבני התיישבות, שחלקם אוישו אבל מסיבות משפטיות טרם נכנסו לתפקיד. זאת לאחר שהבית היהודי מינתה ב־2015 עוד 69 רבנים. רב התיישבות הוא רב של יישוב קטן שלעתים חלק גדול או רוב תושביו כלל אינם מעוניינים ברב.
בנוסף יתמוך המשרד ב־2019 ב־7 מיליון שקל במימון שכרם של רבני קהילות שאינם עובדי מדינה. ב־2018 עוד הקציב המשרד למטרה זו רק 5 מיליון שקל שחולקו ל־170 קהילות. יש הסבורים שתמיכה במימון רבני קהילות זו השיטה הנכונה לסיוע של המדינה לרבנים, במקום מינוי רבנים שעובדים מטעם המדינה. אלא שהמשרד החליט על גם וגם.
משגיחות על מבחנות לעוברים גלאט־כושר
המשרד לשירותי דת עצמו מימן השנה הקמה ושיפוצים של מבני דת ב־69 מיליון שקל, שחלק משמעותי מהם כספים קואליציוניים. מאז 2014 שיפץ המשרד או בנה 834 מבני דת, מתוכם 63 מקוואות חדשים ו־189 בתי כנסת חדשים. 582 מקוואות שופצו. תקציב מבני הדת שימש בשנים האחרונות גם לשיפוצים ב־147 מועצות דתיות.
מתברר שהנתונים האלה מהווים מקור לגאווה מבחינת המשרד. מנהלת האגף למבני דת דבורה אייפרמן כתבה בחוברת שהוציא האגף כי "מדובר במהפכה של ממש".
עם זאת, בניגוד לסעיפים אחרים, תקציב מבני הדת דורך במקום ואף ירד קלות. הסיבה כך נראה היא שבשנים האחרונות מוקמים בנוסף מבני דת מתקציבים שונים ומגוונים מחוץ למשרד לשירותי דת. "כלכליסט" חשף איך הפך תקציב המשרד לפיתוח הפריפריה הנגב והגליל לקופה ב' של תקציבים למבני דת. גם משרד השיכון החל לממן מבני דת ביישובים כפריים. הסכמי הגג שנחתמים עם העיריות כוללים הקמה של עשרות רבות של בתי כנסת.
הפריחה התקציבית של שירותי הדת באה לידי ביטוי גם בסוגי השירותים שהם מספקים, חלקם איזוטריים. תקציב שירותי הייעוץ של המשרד גדל פי ארבעה מ־5 מיליון שקל ב־2014 ל־21 מיליון שקל ב־2018. מדובר בתקציב המשמש, בין היתר, לייעוץ בתחום הפוריות, כאילו בישראל לא מעודדים מספיק פוריות.
כמו כן, הוא משמש לשירותי השגחה על הביציות בהפריית המבחנה, כדי שלא יופרו בזרע הלא נכון. זאת מתוך הנחה שעובדי מעבדות בתי החולים אינם משגיחים על המבחנות מספיק טוב. כלומר מדובר במקצוע חדש של משגיחות על מבחנות ובעוברים מסוג חדש - גלאט־כושר.
וזה לא הכל: ביהדות האורתודוקסית נהוג שאסור לטלטל חפצים בשבת מרשות היחיד לרשות הרבים. זאת, אלא אם כן היישוב או השכונה מוקפים בעירוב, כלומר בחוט מיוחד שקשור בין עמודים ויוצר מעין גדר. התקציב שמשקיע המשרד לשירותי דת בעירובין גדל פי 3.5 מ־2.8 מיליון שקל ב־2014 ל־10 מיליון שקל ב־2018. המשרד מדווח שב־2018 הוא טיפל ב־208 עירובין.
עונג שבת ורוחניות על חשבון המדינה
האגף של המשרד לשירותי דת המופקד על ענייני הדתה מכונה המינהלת לזהות יהודית. תקציב המינהלת זינק מ־14 מיליון שקל ב־2014, שנת ההפעלה הראשונה, ל־91 מיליון שקל ב־2018, קפיצה של 550%. את הכסף מקבלים כמקובל במשרד בעיקר גופים אורתודוקסיים. המינהלת מתמקדת בצעירים. את הסכום הגדול ביותר - 25 מיליון שקל, ששולמו בשנים 2019-2017 - קיבל פרויקט ההחזרה בתשובה של סטודנטים "לגעת ברוח", שמעניק להם מלגות תמורת שעות של לימוד תורה עם אברכים והעברת שבתות בבתים דתיים.
סכום של 11 מיליון שקל באותן שלוש שנים קיבלה עמותת בית מוריה שמפעילה את אחד הפרויקטים היותר מוזרים של המשרד, חיזוק חיי המשפחה. הוא כולל שידוכים וייעוץ לזוגות נשואים. עמותת אור תורה סטון קיבלה 10 מיליון שקל להפעלת רכזי זהות יהודית ביישובים. ארגון אל המעיין של ש"ס קיבל 9 מיליון שקל ל"פרויקט להעמקת הזהות היהודית בקרב בני נוער וצעירים מפריפריה חברתית וגיאוגרפית בישראל", כלומר נתנו לחתול, ארגון החזרה בתשובה מובהק לשמור על השמנת, בני הנוער בפריפריה.
עמותת "ניידות חב"ד" פנתה לבית משפט בטענה שאל המעיין קיבלה את הפרויקט בגלל קשריה למשרד. העתירה נדחתה בשתי ערכאות. לאחרונה הוציא המשרד מכרז להפעלה של תוכנית "בית יהודי". מדובר בבתי דירות פרטיים שאמורים לפתוח את שעריהם ל־15 שעות בשבוע או יותר למטרת סעודת שבת וחג, מופעי תרבות, לימוד בחברותא, הרצאות וסדנאות. המטרה: "התפתחות רוחנית". כלומר, תבואו לראות מה זה עונג שבת במימון
המדינה.
התנועה הרפורמית עתרה לבג"ץ ב־2017 בשל הקיפוח של ארגוניה וארגוני התנועה הקונסרבטיבית על ידי המינהלת. גם העתירה שלה נדחתה. מנהלת המחלקה המשפטית של המרכז הרפורמי לדת ומדינה עו"ד אורלי ארז לחובסקי, מספרת שבשנה שעברה התחרתה התנועה הרפורמית על הפעלת פרויקט רכזי היהדות הקהילתיים. קשה להאמין, אבל המשרד פסל אותם בטענה שההצעה שלהם זולה מדי ולכן תהיה גירעונית.