הקומבינה: כך מכפילים בתי ספר חרדיים את התקציב

הצטרפות המונית של בתי ספר יסודיים חרדיים נרשמה בשלוש השנים האחרונות לשתי רשתות החינוך המפלגתיות - החינוך העצמאי של אגודת ישראל ובני יוסף של ש"ס (המוכרת בשמה הישן: מעין החינוך התורני). המעבר מכפיל את התקציב של המוסדות החרדיים לכל תלמיד.

לכאורה יש בתופעה הזו גם היבט חיובי שכן מוסדות ברשתות אמורים ללמוד ליבה מלאה. אך מסמכים שהגיעו לידי "כלכליסט" מלמדים שעשרות מוסדות ברשתות אלה נמנעים בקביעות מללמד את תוכנית הליבה. למרות זאת משרד החינוך אינו מסלק אותם מהרשתות אלא מסתפק בקנסות סמליים. המעבר לרשתות מסתמן כקומבינה שמיועדת לעקוף את המגבלות על מימון לחינוך פרטי ולהרחיב ככל האפשר את המימון למוסדות חרדיים.

מימין: מנכ"ל ש"ס שהוא גם מנכ"ל רשת החינוך של המפלגה חיים ביטון, שר החינוך נפתלי בנט, סגן שר החינוך מאגודת ישראל מאיר פרוש צילום: יואב דודקביץ, אוהד צויגנברג

מערכת החינוך החרדית מחולקת לארבעה סוגים של מוסדות חינוך: מוסדות פטור שהפיקוח עליהם בסיסי מאוד. הם מחויבים ללמד 55% מתוכנית הליבה ומקבלים 55% מהתקציב הבסיסי של תלמיד בית ספר ממלכתי. בשנת 2017 זה יצא כ־4,500 שקל לתלמיד לשנה.

מוסדות המוכר שאינו רשמי (מוכש"ר) חייבים בפיקוח משמעותי יותר והם חייבים ללמד 75% מתוכנית הליבה. הם מקבלים 75% מהתקציב הבסיסי - בשנת 2017 הסכום עמד על כ־6,500 שקל לשנה.

אבל סעיף 3א לחוק יסודות התקציב קובע שכל מוסד יתוקצב על ידי המדינה על פי קריטריונים שווים, חוץ משתי רשתות החינוך של המפלגות החרדיות: מעין החינוך התורני של ש"ס ורשת החינוך העצמאי של אגודת ישראל.

משרד החינוך נרדם בשמירה זרם החינוך הממלכתי־חרדי סולק מהכיתה שר החינוך לשעבר, שי פירון, הקים את רשת החינוך הממלכתי־חרדי; אבל, האפשרות הקלה שניתנת למוסדות החינוך המוכר שאינו רשמי להצטרף לרשתות, מונעת בפועל הצטרפות שלהם לחינוך הממלכתי־חרדי שחר אילן לכתבה המלאה 

הרשתות, קובע החוק, יקבלו תקצוב שווה לזה שמקבלים תלמידי הממלכתי, למרות שהמוסדות שלהם פרטיים ומוגדרים מוכש"ר. זה היה המחיר להסכמת המפלגות החרדיות לסעיף בשנת 1992. מאז נשמר הסטטוס־קוו. כך, תלמיד של הרשתות קיבל ב־2017 13,400 שקל, יותר מפי שניים מתלמיד במוכש"ר.

בין השנים 2011 ו־2016 התקיים תהליך איטי של מעבר מוסדות חרדיים מהמוכש"ר לרשתות החרדיות כדי ליהנות מהרחבת התקציב. התוצאה: בחמש השנים שבין 2012 ל־2016 נספו לרשתות 2,700 תלמידים ב־17 בתי ספר.

ב־2017 עד 2019 חל זינוק. נוספו 11,800 תלמידים (פי 4.5) ב־36 בתי ספר (פי 2). בשנה הבאה צפויה הצטרפות של יותר מ־10 למעין החינוך התורני. העלות המצטברת בשלוש השנים האלה של מעבר התלמידים היא יותר מ־80 מיליון שקל. העלות הממוצעת לכל בית ספר היא יותר מ־2 מיליון שקל לשנה.

התקופה שבה חלה פריצת הגדרות היא תקופת הממשלה הצרה של הליכוד והחרדים, בה מכהן נפתלי בנט כשר החינוך. בתקופת קודמו שי פירון מיש עתיד המעברים היו פחותים בהרבה.

הכסף הגדול בחינוך קורץ לחרדים

יותר כסף, פחות פיקוח

לכאורה יש למדינה עניין לעודד מעבר לרשתות שבהן לומדים ליבה. אלא שבין המומחים וגורמי המקצוע יש תמימות דעים שבתחום הזה נגרם נזק יותר מתועלת. ברשתות אמור להיות למדינה הרבה יותר פיקוח. אבל מתברר שבגלל העוצמה הפוליטית הגדולה של הרשתות המפלגתיות במשרדי האוצר והחינוך - למדינה יש מעט מאוד פיקוח עליהן והרבה יותר פיקוח על מוסדות המוכש"ר. זאת, הן בנושאים מנהליים והן בנושאי תכני החינוך.

"המוסדות עושים עסקה של יותר כסף, פחות פיקוח", אומר מנכ"ל חברת יעוץ המדיניות אגורא ד"ר נרי הורוביץ, ששימש יועץ למשרד החינוך לענייני חינוך חרדי. "חלק מהמוסדות שעוברים לחינוך העצמאי עשו בחינות מיצ"ב, שמאפשרות לעקוב אחרי לימודי הליבה, ומפסיקים כשהם נכנסים אליו".

משרד האוצר ניסה למנוע את הדליפה התקציבית וחלק מהמעברים בטיעון של היעדר איתנות כלכלית של המוסדות, אך המהלך לא הועיל.

גל המעבר לרשתות יוצר עוד שורה ארוכה של בעיות. אחת מהן היא עידוד של רשתות חינוך מפלגתיות. את המצב הזה ממחישה מאוד העובדה שמנכ"ל ש"ס חיים ביטון הוא גם מנכ"ל רשת החינוך של המפלגה מעין החינוך התורני. בעיה שנייה היא האפליה הקיצונית. למוסדות פרטיים חילוניים, דתיים לאומיים וערביים אין אפשרות דומה להצטרף לרשת שמקבלת תקציב של 100%, גם אם ילמדו את תוכנית הליבה במלואה כמו הממלכתי.

יו"ר פורום מוסדות המוכש"ר דוד שרפר, אומר שבמקום לאשר מעבר של מוסדות חרדים לרשתות, יש לתקצב אותם לפי כמות הליבה שהם מלמדים. כך יש לאפשר גם למוסדות שאינם ברשתות שמלמדים 100% ליבה להגיע עד ל־100% תקצוב. לדבריו, "מוסדות מוכש"ר שמלמדים 100% ליבה כמו הערבים או חלק מבתי ספר לבנות חרדיות, שלא רוצים להצטרף לרשתות, מוגבלים ל־40% תקצוב מהחינוך הממלכתי. מוסדות ברשתות עם פחות פיקוח ופחות ליבה יכולים לקבל כפול. זה אבסורד", הוא אומר. "צריך להפסיק את האפליה הנוראית שמתבססת על מנגנון פוליטי".

1/3 מרשת ש"ס - אשכנזים

בעקבות תנופת ההצטרפות לרשתות, מספר בתי הספר המוכר שאינו רשמי החרדי צנח מ־136 ב־2016 ל־120 ב־2019. במקביל מספר בתי הספר של מעין החינוך גדל מ־172 ל־211 ושל החינוך העצמאי מ־224 ל־244. למרות הגידול הטבעי המשמעותי בציבור החרדי מספר התלמידים במוסדות המוכש"ר צנח מ־33,300 תלמידים ב־2016 ל־26,500 תלמידים ב־2019.

התוצאה: תקציב מעין החינוך התורני זינק מ־700 מיליון שקל ב־2016 ל־862 מיליון שקל ב־2018, עלייה של 23%. תקציב החינוך העצמאי גדל מ־1.26 מיליארד שקל ב־2016 ל־1.43 מיליארד שקל ב־2018, עלייה של 13% בשנתיים. כמובן לעלייה בתקציב תרמו גם ריבוי טבעי והסכמות קואליציוניות.

את הקומבינה ממחיש גם המחקר של הורוביץ שגילה ששליש מהתלמידים במעין החינוך התורני בכלל אשכנזים. זאת, למרות שהרשת הוקמה כדי לטפח את מורשת עדות המזרח. המצב הנוכחי מעמיד בספק את ההצדקה לקיומה ובש"ס נמתחה על כך ביקורת רבה. בישיבת מועצת גדולי התורה האחרונה של אגודת ישראל לפני כשבועיים עלתה דרישה של רבנים לאפשר כניסה של יותר מוסדות חסידיים לחינוך העצמאי. הטענה היתה שבגלל קשיים להכניס מוסדות חסידיים לחינוך העצמאי חלקם פונים למעין החינוך התורני וחשופים גם להשפעה פוליטית של ש"ס.

ליבה? כמה שבא

את הביקורת מחריף הגילוי שמשרד החינוך הטיל ב־2017 קנסות על 44 מוסדות שלא עמדו בדרישות תוכנית הליבה. רשימת המוסדות נחשפה בעקבות בקשת חופש מידע שהגישה עמותת חדו"ש לחופש דת ושוויון. במקום שתנוכה להם כל התוספת והם יסולקו מהרשת, המשרד קונס אותם בשיעורים שנעים ברוב המקרים בין אחוזים בודדים ל־16%. מדובר ברווח נקי עצום למוסדות שאם היו משתייכים למוכר שאינו רשמי היו מקבלים סכומים נמוכים ב־50%. היקף הקנסות לכל המוסדות מגיע ליותר מ־12 מיליון שקל בשנה האחרונה. הסכום שהיה נחסך אם המוסדות האלה היו מוחזרים למעמד של מוכש"ר היה יכול להגיע ל־70 מיליון שקל.

השאלה היא למה משרד החינוך משתף פעולה. הפרשנות שנותן משרד החינוך לחוק מפתיעה. הוא טוען במכתב לחדו"ש שמותר לו לתקצב את המוסדות על פי כמות הליבה שהם מלמדים בפועל. במכתב ששלח סמנכ"ל חדו"ש עו"ד שגיא אגמון למשרד הוא כותב כי מדובר בתקצוב לא חוקי. לדבריו, "הדין הקיים אינו מאפשר את פריצת ההגדרות הקשיחות של זרמי החינוך ויצירת מעמד חדש של בתי ספר המתוקצבים שרירותית על פי היקף הליבה שלימדו בפועל".

העמותה דורשת שהמשרד יבדוק את ה"תופעה החמורה של הצטרפות פיקטיבית של מוסדות לרשתות החינוך על מנת לזכות בתקצוב מוגדל מבלי שיגדילו במקביל את היקף לימודי הליבה".

שר החינוך נפתלי בנט צילום: עידן ארבל

"אצלנו הפיקוח פי עשר"

ממשרד החינוך נמסר בתגובה ש"המחוז החרדי פועל תחת קריטריונים ברורים ונחרצים, בהתאם לחוק ובהתאם להנחיות היועץ המשפטי לממשלה. כאשר בית ספר נכנס לאחת מרשתות החינוך, הוא נבדק פדגוגית וארגונית, לרבות בדיקת תוכניות הלימודים ומספרי התלמידים".

לדברי משרד החינוך, "בתי הספר של הרשתות החרדיות מחויבים ללמד את תוכנית הליבה בשיעור של 75%, ולא פחות מכך. אם נמצא שבית ספר מסוים מלמד בהיקף נמוך מהנדרש, הרי שיופחת התקצוב בהתאם".

מנכ"ל מעין החינוך התורני חיים ביטון אמר בתגובה ש"המוסדות יכלו להצטרך אלינו עשרות שנים. הסיבה שהם מצטרפים עכשיו זה הניהול המקצועי לעומת הניהול הכושל בעבר. לכן מוסדות מתדפקים על דלתותינו. זה כבוד גדול שהאשכנזים רודפים אחרינו. משרד החינוך רוצה מאוד שבתי ספר יצטרפו אלינו, כי אצלנו המוסדות מפוקחים פי עשר".

מהחינוך העצמאי של אגודת ישראל נמסר בתגובה ש"כל מוסדות החינוך שנקלטו בשנים האחרונות ברשת, מקבלים את ההנהגה של גדולי התורה ועומדים באופן מוחלט בחוק ובנהלים. הרשת פועלת מזה עשרות שנים, בהתאם להנחיות הברורות של גדולי ישראל ולפי הכללים המוסכמים והמעוגנים בנוהלים של משרד החינוך".

יו"ר מפלגת ישראל ביתנו, ח"כ אביגדור ליברמן, כתב בפייסבוק בתגובה לתחקיר: "זה מדהים! החרדים עושים קומבינה, ושר החינוך בנט עוצם עיניים ובפועל משתף עם זה פעולה". לדברי ליברמן, "מוסדות החינוך החרדים שאינם מלמדים לימודי ליבה ובוגריהם לא יתרמו דבר למשק, מקבלים תקציב מוגבר. מוסדות החינוך הממלכתיים, שבוגריהם ילכו לצבא, ישתלבו בשוק העבודה, ישלמו מיסים ויעשו מילואים, מקבלים פחות - והכל בברכתו השקטה של שר החינוך בנט". ליברמן אף הזהיר ש"בקואליציה הבאה זה עלול להיות גרוע יותר, עם קרוב ל-25 ח"כים חרדים וחרד"לים".