הסתרת נתוני הגירעון מהציבור? זה לא שפוי

לא צריך להיות כלכלן כדי להבין את ההיסטריה במשרד האוצר. אם בחודשים הקודמים התאמצו באוצר להסביר שהגירעון הגבוה הוא טכני, נקודתי, חולף וכו', הטקטיקה עכשיו היא פשוט לנסות לטשטש את הנתונים.

אם באופן מסורתי מפרסמים את נתוני הגירעון וביצוע התקציב של חודש נתון כמה ימים לאחר סופו, תזמון הפרסום בחודשים האחרונים מתכתב בעיקר עם השעות שבהן הציבור פחות עוקב אחר החדשות. בדרך כלל זה חמישי אחר הצהריים; עכשיו, כשהבחירות מתקרבות, כאשר הדוברות כפופה למנכ"ל המשרד שי באב"ד - גם שעות הלילה הן לגיטימיות. כך, אמש, בסביבות 23:00, פרסם האוצר כי הגירעון בפברואר עלה מ-3.3% ל-3.5%,

זו לא הפעם הראשונה ששר האוצר משה כחלון - שמפלגתו כולנו מצהירה שהיא "ימין שפוי" - ואנשיו עושים בנתונים הרשמיים של מדינת ישראל כבשלהם.

בינואר, כאשר באופן מפתיע הגירעון ירד ל-2.9%, כחלון לא טרח לעמוד בנוהל העבודה המחייב לפיו הנתון מתפרסם רק לאחר דיון בדרג ההנהלה באוצר, ורץ לפרסם אותו בטרם היה סופי באירוע שיועד בכלל לעובדי המשרד, בניגוד להנחיית היועץ המשפטי של האוצר.

באוצר כבר הבינו שהגירעון כאן כדי להישאר. הגירעון הגבוה בפברואר, כאמור 3.5%, לא הפתיע את אנשי המקצוע במשרד. בלאו הכי מדברים כבר על גירעון של 3.6%-3.8% בסוף השנה, כך שמגמת העלייה צפויה להימשך.

שי באב"ד ומשה כחלון צילום: יואב דודקביץ

אלא שכל פרסום של הנתונים צובע בצבעים אחרים לגמרי את קמפיין הבחירות של כחלון, שמתהדר בהישגיו. שכן ההישגים האלה - הגדלות התקציבים השונות - מגיעים בסופו של דבר על חשבון העתיד. המשמעות של גירעון גדול היא הרי חוב גדול יותר ביחס לתוצר, ומשם תשלומי ריבית גבוהים יותר.

כחלון אמנם מצהיר בכל פעם מחדש כי הוא מתנגד להעלאת מסים, אבל בפועל, הגדלת תשלומי הריבית שקולה למעשה להעלאת המסים; זאת, מאחר שבמקרה הראשון מקטינים את השירותים שאנחנו מקבלים מהמדינה (דבר שמגדיל את ההוצאות שלנו ומשאיר לנו פחות בסוף החודש), ובמקרה השני ההכנסה שלנו קטנה - מה שמשאיר גם כן פחות כסף בסוף החודש.

לפי גורמים במשרד האוצר, הגירעון הגבוה החודש נובע משתי סיבות. קודם כל ההכנסות ממסים נמוכות יותר מהתחזית המקורית. כבר כיום מעריכים באוצר כי יתקשו לעמוד בתחזית ההכנסות לשנה כולה - שגם ככה נחתכה לפני כמה חודשים ב-5 מיליארד שקל מהתחזית המקורית; זו האחרונה, כזכור, נקבעה לפני זמן רב, במסגרת החלטת כחלון וראש הממשלה בנימין נתניהו לאשר את תקציב 2019 בתחילת 2018.

להערכת גורמים המעורבים בנושא, רשות המסים תתקשה להגיע ליעד שנקבע לה על ידי הכלכלן הראשי, בתקופה שבאב"ד כיהן ככלכלן הראשי בפועל. הסיבה להכנסות הנמוכות ממסים היא החזרים גבוהים, כלומר חברות ציפו לשלם יותר מס כאשר שילמו מקדמות בשנה שעברה, וכעת מבקשות חלק ממנו בחזרה; דבר זה נובע מהפחתות המסים או מתוצאות חלשות יותר של החברות.

הסיבה השנייה היא הוצאות גבוהות - וזו סיבה נוספת למשרד האוצר לנסות להסתיר את אותו נתון מטריד. הוצאות הממשלה מתחילת השנה גדלו ב-11% בהשוואה לאשתקד ועמדו על 54 מיליארד שקל, בעוד שהתכנון המקורי נקב בשיעור גידול של 5.2%.

באוצר מתמודדים בימים אלה עם בדיקה של מבקר המדינה שמבקש להבין איך הגירעון צנח באופן מפתיח בדצמבר, כדי להגיע ליעד המקורי של 2.9%.

הגדלת ההוצאות בצורה חריגה בחודשיים האחרונים מקלה על המבקר את עבודתו, לפחות בכל הנוגע לשאלה איפה לחפש את "הטריקים" שנעשו ולבחון האם נדחו הוצאות באופן מלאכותי מדצמבר לשנה החדשה.