המחיר הכבד של גלגול הגירעון
גורם בכיר באוצר כבר ביקש ממבקר המדינה לדחות לאחרי הבחירות את הבדיקה בשאלה אם בגירעון הממשלתי נעשו מניפולציות כדי שיעמוד ביעד. המחלוקת בנושא גם החריפה עוד יותר את היחסים בין אגף התקציבים לחשב הכללי והמנכ"ל
בפני מבקר המדינה עומדת בימים אלו משימה לא פשוטה: לבחון האם ואיך נעשו מניפולציות בגירעון הממשלתי כדי להביא אותו ליעד המקורי של 2.9% תוצר — למרות התחזיות שהגיעו לאורך הדרך. הסוגיה הזאת מסעירה כעת את משרד האוצר עד כדי כך שגורם בכיר בו ביקש מהמבקר לדחות את בחינת הנושא עד לאחר הבחירות, לאור ההשלכות הצפויות שלה — כך נודע ל"כלכליסט". לשלוש נקודות שקשורות לסוגיה הזאת חשוב להתייחס.
- בדרך למבוכה נוספת: המניפולציות של האוצר על הכוונת
- הגירעון זינק בינואר ל-3.3%: המבקר בודק את התנהלות בכירי האוצר
- הגירעון הממשלתי בינואר – הגבוה זה 15 שנה
שר האוצר משה כחלון צילום: רויטרס 1. למרות שהנושא לא נשמע סקסי כמו, למשל, מצב התחבורה הציבורית שנבחן כעת על ידי המבקר, יש לו השלכות אדירות על המשק כולו. אם יימצא כי אכן מישהו שיחק בגירעון, הדבר עלול קודם כל להשפיע על הדרך בה מסתכלות חברות הדירוג הבינלאומיות על ישראל. משקיעים פוטנציאליים יכולים לסלוד ממדינה שמשחקת עם המספרים שלה, לא פחות מאשר ממדינה עם נתונים פיסקליים לא טובים. לכך יש מחיר כמובן בריבית שנשלם על האג"ח שהמדינה תגייס בעתיד. מעבר לכך לשקר אין רגליים. אם באמת גלגל משרד האוצר את הגירעון של 2018 הלאה, בסופו של דבר נשלם את המחיר. בדיוק כמו חור בשן שדחיית הטיפול בו מביאה לטיפול שורש, כך הגירעון, שהולך וגדל, במיוחד בשנים בהן הצמיחה מתמתנת כמו שצופים לנו בתקופה הקרובה כל הגורמים הכלכליים העולמיים. במילים פשוטות גלגול הגירעון, אם קרה, יגרור קיצוצים נרחבים יותר בשנה הבאה או העלאת מסים נרחבת יותר מזו שהיה אפשר לעשות אם היו מטפלים בגירעון בזמן.
2. כדי להגיע לחקר האמת, יידרש המבקר לנבור כדי עד שימצא את האקדח המעשן. המבקר יידרש לבדוק האם בין השיקולים של גורמי המקצוע היו גם כאלה שאינם מקצועיים. שיקולים כאלה יכולים להיות לגיטימיים כשהם מדיניות; הם פחות לגיטימיים אם הם עומדים בניגוד לכללים ולנורמות.
הגירעון הגבוה נובע כמובן משני הצדדים של המטבע: ההוצאות וההכנסות. כדי להבין האם מישהו שיחק בצד ההוצאות, המבקר יצטרך לחפש מחט בערימת שחת. החשב הכללי טוען נחרצות כי לא היתה כל דחיית הוצאות. כעת יידרש המבקר לבחון זאת.
ההוצאות שאתן קל יחסית לשחק הן למשל בתחום התשלומים לתעשיות הביטחוניות (האם הם גבוהים או נמוכים יותר בהשוואה לתקופה המקבילה בשנים קודמות והאם גיל החוב הממוצע ביחס לשנים האחרונות עלה), האם התשלומים של משרד החינוך ושל המשרד לביטחון פנים לשלטון המקומי להוצאות שונות, ביניהן אבטחת מוסדות חינוך, נעשו כמו בשנים הקודמות.
נושא נוסף שיידרש מבקר המדינה לבדוק הוא תשלומים שנעשו לחברות הביצוע של משרד התחבורה, כמו למשל רכבת ישראל או נתיבי ישראל. אותן חברות יכולות להיות אדישות למועד של חלק מהתשלומים שלהן, שייתכן כי נדחו לשנת 2019 כדי להגיע ליעד הגירעון של 2.9%.
על מבקר המדינה לבדוק גם את צד ההכנסות. הטענות שעולות נגד רשות המסים, לצד ההכחשות הנחרצות מצידה, היא כי בעקבות הנחיות מלמעלה נדרשו פקידי השומה לסגור שומות מהר יחסית. מבקר המדינה יידרש כעת לבדוק את האם סגירת השומות בחודשים נובמבר ודצמבר הייתה במתחם הסביר והלגיטימי.
אחת הדרכים לעשות זאת היא להשוות את ההכנסות ממסים לתקופה המקבילה בשנים קודמות. האם הקצב הואץ בצורה מלאכותית או לא. במקביל יידרש המבקר לעשות גם בדיקה איכותנית. לבחון את השומות השונות שנסגרו, במיוחד הגדולות מביניהן, במשרדי פקידי השומה הגדולים במרכז הארץ - האם נסגרו מהר יחסית, האם התקיים דיון רציני לגביהן והאם בניסיון לסגור את הבור במהרה נאלצו להגיע לפשרות לא סבירות מול הנישומים.
3. בדיקת המבקר והתנהלות האוצר סביב הגירעון הגדל מגיעה בתקופה לא פשוטה במשרד האוצר. כדי למצוא ולהבין את הדם הרע וחוסר האמון השורר היום בהנהלת האוצר, לא צריך לחכות לדוח מבקר בנושא.
ל"כלכליסט" נודע כי לפני כחודש ביטל מנכ"ל האוצר שי באב"ד את פורום ההנהלה השבועי במשרד בו התכנסו מדי שבוע המנכ"ל, הממונה על התקציבים, החשב הכללי, הממונה על השכר והיועץ המשפטי של המשרד. ביטול הפורום נעשה עקב ויכוח על בניית תוכנית אסטרטגית של המשרד. התוכנית דורכת על הנקודה הרגישה שבין המנכ"ל לבין הממונה על התקציבים, וזאת לאור השאלה לגבי היחס שלה לתוכנית הכלכלית שעליה אחראי אגף התקציבים.
המחלוקת סביב הגירעון העמיקה עוד יותר את המחנות באוצר - אגף התקציבים והייעוץ המשפטי לעומת החשב הכללי והמנכ"ל. הראשונים גם שלחו מכתבים לאורך החודשים האחרונים בהם התריעו על הגירעון ועל הליך קביעת תחזית ההכנסות לשנת 2019 (שמהם עולה כי הגירעון הצפוי יעמוד על 3.6% במקום יעד של 2.9%) שחרג מהנוהל המקובל ונדחה במשך זמן למרות שהנתונים עצמם, שלא בדיוק מחמיאים לשר האוצר כחלון, היו כבר בידי הנהלת האוצר. סוגיה נוספת שגרמה לפיצוץ באוצר היא ההחלטה של כחלון רץ להכריז בתקשורת על כך שהגרעון ב-2018 עמד על 2.9% לפני שנערך דיון בנושא בהנהלת האוצר, בניגוד לנוהל הקיים. מכתבים כאלו, ותכתובות מייל הם לא פעם היסודות עליהם עליהם נבנים דוחות מבקר המדינה.
