עולה להתקפה: בזק תובעת את משרד התקשורת

חברת התקשורת בזק הגישה אתמול לבית המשפט המחוזי בתל אביב עתירה נגד משרד התקשורת במסגרתה מתבקש בית המשפט לבטל את החלטתו של המשרד מדצמבר האחרון להטיל על בזק קנס כספי בגובה 11 מיליון שקל. לחילופין ביקשה בזק מבית המשפט להפחית משמעותית את גובה הקנס.

המשרד הטיל את הקנס לאחר שקבע כי החברה הפרה את הוראות המשרד ליישום רפורמת השוק הסיטונאי בשוק הטלפוניה.

מימין: מנכ"ל משרד התקשורת נתי כהן ומנכ"ל בזק דודו מזרחי צילומים: אוראל כהן, רונן טופלברג, עומר מסינגר

הרפורמה הסיטונאית – שאמורה היתה לכפות על בזק לאפשר לחברות מתחרות לשווק טלפון קווי על התשתית שלה, במחיר תחרותי – נחתמה לפני יותר מארבע שנים, בנובמבר 2014, כשהיעד ליישומה נקבע למאי 2015. בזק עתרה לבג"ץ בטענה שאין לה יכולת טכנולוגית ליישם את הרפורמה, אולם לקראת סוף 2015 לאחר כניסתו של שלמה פילבר למשרד התקשורת ביקשה בזק למחוק את העתירה, מתוך הבנה שתוכל להגיע עם המנכ"ל החדש להבנות. בתום שנה וחצי של דיונים שבהם הרפורמה הוקפאה, הודיע משרד התקשורת בראשות פילבר כי היא תצא לדרך באוגוסט 2017, אבל במודל חלופי המכונה ריסייל, במקום מודל ההולסייל שנקבע במקור. זאת לתקופת ניסיון של שנה. מודל הריסייל מאפשר לחברות מתחרות לשווק את המוצר של בזק אבל במחיר בלתי תחרותי, שהביא לאפס מאמצי שיווק מצידן ולגיוס מועט של לקוחות.

לאחר עזיבת פילבר את משרד התקשורת עקב חקירת המשטרה בתיק 4000, הודיע לבזק מנכ"ל המשרד החדש, נתי כהן, כי הוא אינו שבע רצון ממודל הריסייל וכי החל מאוגוסט 2018 תצטרך בזק ליישם את הרפורמה במודל המקורי שנקבע. בזק לא יישמה את ההנחיה וב"כלכליסט" אף נחשף כי הזמן שיידרש לה להחלפת מתג הטלפוניה שיאפשר את מימוש הרפורמה, יארך עד סוף שנת 2020. על כן נקנסה ב־11 מיליון שקל.

"בזק לא סיפקה את שירות הטלפוניה הסיטונאי ובאופן זה פגעה ביכולת של מתחרותיה להציע שירותי טלפוניה מתחרים", טען לאחרונה משרד התקשורת כשהודיע על הקנס הכספי.

"הליך פגום"

במסגרת העתירה שהוגשה אתמול לביטול הקנס טוענת בזק באמצעות משרד עו"ד פישר בכר חן וול אוריון כי "עסקינן בהחלטה שהתקבלה בסופו של הליך מינהלי פגום מן היסוד ואשר תוצאתו הבלתי נמנעת הנה קבלת החלטה הפוגעת באופן קשה וחמור בבזק ובזכויותיה ללא כל הצדקה".

בזק טוענת בעתירה כי השקת רפורמת השוק הסיטונאי היא "מהלך חסר תקדים בהיקפו ומורכבותו ובהשלכותיו על שוק התקשורת בכלל ועל בזק בפרט ובמהותו – חיובה של בזק למכור שירותים סיטונאיים לספקי שירותים מתחרים על מנת שאלה יוכלו למכור שירותים ללקוחותיהם על גבי התשתיות והרשת של בזק במחירים שנקבעו על ידי משרד התקשורת".

בזק מציינת עוד כי "הכללתו של שירות הטלפוניה הסיטונאי במסגרת הרפורמה נעשתה באופן חפוז ובלתי מבוסס, ללא קיום בדיקות מינימליות וללא עריכת דיונים מקצועיים".

עוד טוענת בזק כי "לא ניתן לייחס לבזק הפרה של חובה לספק שירות בלתי ישים". זאת מאחר ולטענת בזק הרשת הקיימת אינה תומכת בשירות הטלפוניה הסיטונאי. "סיכומם של דברים", טוענת בזק, "משרד התקשורת לא להצליח להראות, ולו בדוחק, כי שירות הטלפוניה הסיטונאי במתכונת שנקבעה על ידיו ישים על גבי הרשת הקיימת של בזק. משרד התקשורת אף סירב מסיבות ברורות להצעתה של בזק למנות מומחה חיצוני, מקומי או בינלאומי, בעל שם בעניינים טכנולוגיים שיבחן את סוגיית הישימות".

"בלתי סביר"

בזק ממשיכה וטוענת כי "מההחלטה עולה כי אי אספקתו של שירות הטלפוניה פגעה בהשגת תכליתה של רפורמת השוק הסיטונאי – לאפשר תחרות בשוק התקשורת, בפרט בתחום הטלפוניה – וכי אי אספקתו של שירות הטלפוניה הצרה גם את התחרות בשירותי האינטרנט והטלוויזיה", ולטעמה מדובר בגישה מוטעית. "ראשית, מעיקרה רפורמת השוק הסיטונאי נועדה להתמקד בתחום האינטרנט. לא בכדי הרפורמה כונתה במקור רפורמת הפס הרחב. אי הכללתו במקור של שירות הטלפוניה הסיטונאי במסגרת הרפורמה לא נעשתה בחלל ריק. למפעלי התקשורת בישראל יש מגוון אפשרויות לאספקת שירותי טלפוניה. שירות הטלפוניה הוא שירות המצוי בדעיכה, וגם מטעם זה הטלת עיצום בשל אי אספקתו היא בלתי סבירה", נטען בעתירה. את בזק מייצגים עוה"ד יורם בונן, ברק גליקמן ומיכל ברנדל.

ממשרד התקשורת נמסר בתגובה: "נלמד את העתירה לכשתתקבל ונגיב עליה בהתאם".