דעה
שיעור בביזור: ככה לא בונים לשכה
לא סתם רבים מעורכי הדין היום מסכימים שצריך להקים לשכה חדשה, שההשתתפות בה תהיה וולונטרית. הדבר יגביל את כוחה הבעייתי בצמצום התחרות בשוק ובהשפעה על מינוי שופטים ופגיעה בעצמאותם
הגיע הזמן שעורכי הדין ילמדו מרואי החשבון. רבות דובר על לשכת עורכי הדין בחודש האחרון לאור החשדות בראש לשכת עורכי הדין אפי נוה, אבל השורה התחתונה בכל הנוגע לגוף הזה נמצאת ממש מתחת לאף - הגיע הזמן שלשכת עורכי הדין תהפוך להיות כמו זו של רואי החשבון. הדבר יגביל את כוחה הבעייתי בצמצום התחרות בשוק, ובהשפעה על מינוי שופטים ופגיעה בעצמאותם.
- רק 36% מהנבחנים עברו את הבחינה של לשכת עורכי הדין
- ראש למיטה חולה: ציון אמיר כבר פוזל לתפקיד של אפי נוה
- הבוץ של אפי נוה מאיים להכתים את עולם המשפט
הגוף המפקח על תחום ראיית החשבון בישראל הוא מועצת רואי החשבון. המועצה מורכבת מנציגי משרד המשפטים, לשכת רואי החשבון, רשות המסים והרשות לניירות ערך, ובראשה עומדת מנכ”לית משרד המשפטים. לשכת רואי החשבון היא גוף נפרד וולונטרי שאינו נהנה מהסמכויות האבסולוטיות של לשכת עורכי הדין. מדי פעם מתעורר שיח סביב האפשרות להפוך את לשכת רואי החשבון לעצמאית, באופן כזה שתוכל להסמיך את חבריה, לחייב את רואי החשבון להיות חברים בה או לקבל על עצמה את אכיפת המשמעת נגד רואי חשבון סוררים. אולם בכל פעם המעורבים מבינים שלא נכון לערב בין הסמכויות, ובאופן מודע משאירים את הכוח להחליט כמה מתחרים יהיו למי שכבר בעל רשיון ראיית חשבון לגורם חיצוני אובייקטיבי - מועצת רואי החשבון.
זה לא שמבחני ההסמכה, תוכנית הלימודים או מספר המתמחים לא משנים ללשכת רואי החשבון. היא דואגת להשמיע את עמדתה ולהתווכח עליה לא אחת, ויש לה כמה נציגים במועצה שמייצגים את הלך הרוח של השוק הקיים. וכך צריך, אבל רואי החשבון הבינו בעצמם, באופן דמוקרטי דרך הבחירות לנשיאות לאורך השנים, שמשמעות הדרישה לעצמאות היא לירות לעצמם ברגל. לא סתם רבים מעורכי הדין היום מסכימים כי צריך לסגור את לשכת עורכי הדין הקיימת ולהקים אחת חדשה שההשתתפות בה וולונטרית.
טקס הסמכת עורכי דין. ארכיון צילום: אלכס קולומויסקי
החיים של לשכת רואי החשבון לא בהכרח קלים בימינו. הנשיאה החדשה יחסית איריס שטרק נכנסה למציאות שבה שכר הטרחה הולך ויורד, והביקוש למקצוע קטן עם השנים. התחרות הרבה ובריחת המוחות האנליטיים להייטק נתנו אותותיהם על שוק ראיית החשבון. אבל הכלים שבאמצעותם הלשכה מתמודדת ‑ שיתוף פעולה עם המועצה החיצונים והשתלמויות והכשרות מקצועיות לחבריה ‑ הם הכלים הנכונים.
ההשתייכות ללשכה היא וולנטרית ‑ לא כל רואה חשבון חייב להיות חבר בה ולשלם לה מאות שקלים בשנה. זה מחייב את ראשיה בכל פעם מחדש להוכיח כי הם ראויים לחברות הזו, ואם יבזבזו יותר מדי על כנסים ראוותניים, למשל, במקום על השתלמויות מקצועיות, הדבר ישפיע גם על הקופה של הלשכה.
