הכתם הציבורי על אפי נוה לא ניתן לכיבוס והלבנה

כדי להוכיח את ההיפך, צריכה התביעה להראות שנוה קידם את השופטת לשיפוט, וכפה מבחוץ את המינוי על חברי הוועדה, תוך ניגוד עניינים שעולה כדי במקרה הגרוע כדי שוחד מיני ובמקרה הפחות גרוע הפרת אמונים בגלל שאם קיים עמה יחסים אינטימיים היה מנוע מלקדם אותה.

גם מבחוץ כראש לשכה. איננו יודעים מה יש בחומר הראיות, אבל את התזה הזו יש לתמוך בראיות כמו עדויות של חברי הוועדה לבחירת שופטים, או כל תיעוד אחר שמצביע על מעורבותו או לחציו של נוה למינוי. לצורך זה לא יספיק מעמדו כראש הלשכה, ואף לא נטייתו להתרברב כבוחש-על שנציגיו בוועדה הן מריונטות שכל תפקידן להוציא לפועל את הדילים שהוא תופר עבורם מבחוץ. אגב, בפרשה אחרת לגמרי, פלד-גבעוני, הורשע טל יגרמן בעבירות שוק הון למרות שלא היה בעל תפקיד רשמי בחברה אבל הוכח שהיה המשפיע המרכזי על התנהלותה.

המשטרה וגורמי הפרקליטות המלווים – פרקליטת מחוז מרכז רחל אבישר ופרקליט המדינה שי ניצן – סבורים שבידם יש די ראיות כדי להוביל את התזה הזו לכתב אישום. אבל גם אם הקשיים המשפטיים יכריעו בסופו של דבר את הגרסה הזו, הכתם הציבורי על נוה כבר לא ניתן לכיבוס והלבנה. במיוחד כשהוא מצטרף לכתב האישום שכבר הוגש נגדו בעבירות הכניסה והיציאה לישראל וקבלת דבר מרמה, הגיבנת הנוספת שהוסיף לו פרקליט המדינה.

עו"ד אפי נוה היום בבית המשפט בדיון להארכת מעצרו. שוחרר למעצר בית של 8 ימים צילום: תומר גנון

לעניין עורכת הדין השנייה, אשת השופט, הסיפור אף מורכב יותר. זהו סוג של טענה לשוחד מיני באמצעות שליח, שגם אם יש מאחוריו כוונה הרי שהיא לא מומשה והשופט לא מונה בסופו של דבר. כאן לא יספיק הקשר שיכול להיות מוסבר גם בחברות שנוצרה סביב העבודה המשותפת בלשכה. כאן צריך לפחות התכתבות שתערב את הבעל המקורנן כמניע המרכזי ליחסים. אם התכתבות כזו קיימת, אזי הצדדים לה צריכים ללכת לכלא בגלל הטיפשות.

ואכן זו שאלת המפתח. האם נוה הותיר עקבות ברורים שקושרים אותו לחשדות הפנטסטיים. האם זה לא מתקבל על הדעת לגבי מי ש"גנב" בנתב"ג יציאה וכניסה לישראל לעיני מצלמות. האם זה לא מתקבל על הדעת לגבי מי שהזחיחות וההיבריס הפכו לסמל המסחרי שלו.

לסיפור הזה יש מספיק ראיות ציבוריות כדי לסלק את נוה מכל במה ציבורית. אם הוא יפנים זאת הוא יוכל למזער גם את נזקיו המשפטיים – הסדר טיעון ופרישה מהחיים הציבוריים שעשויים להוציא אותו בזול יחסית.

2. במערכת המשפט נשמו הערב לרווחה כשהמשטרה הודיעה כי החקירה לא תתפרש על שופטים נוספים. השופטת שבה מדובר כנראה שלא תחזור לכס השיפוט, ולא יעזור כאן תקדים פוזננסקי שהורחקה בדין המשמעתי והוחזרה בידי בג"ץ.

אם נישאר אם הסיפור הבודד, קשה ככל שיהיה, אסור להניף ולמנף אותו להשחרת מערכת השפיטה. מבחינתה, זו תקלה, אבל בהחלט נדירה ובהחלט שאי אפשר ללמוד ממנה כשגרה שמזהמת תהליך סדור, מובנה ומקצועי של בחירת שופטים לבתי משפט השלום והמחוזי. כמובן שלבית המשפט העליון מדובר במערכת שונה לחלוטין של שיקולים ולחצים שאינה רלבנטית כלל לחקירה הנוכחית.

הפוקוס בחקירה הזו הוא יותר על נוה והלשכה מאשר על בתי המשפט. נכון שהפוליטיקאים נהנים מהרגע הזה שבו התקשורת נוטשת את מעלליהם וחקירותיהם ומתרכזת בדשא של השכן מהרשות השופטת. אבל אסור להתבלבל, החשדות לשחיתות אמיתית עדיין מוטלים לפתחם של הפוליטיקאים. בתי המשפט נהנים עדיין מחזקת הניקיון והסיפור שנחקר התרחש בוועדה שהיא מקום מפגש בין שופטים, פוליטיקאים ועורכי הדין, כאשר מחוללי הפרשה אינם בצד של השופטים.