ב־2018 נשבר שיא ברכש הגומלין של חברות זרות בישראל

רכש הגומלין של החברות הזרות בתעשייה הישראלית שבר שיא ב־2018 ועמד על כ־13.5 מיליארד שקל ‑ עלייה של כ־56% לעומת 2017. כ־1,065 חברות ישראליות נהנו מרכש גומלין ב־2018 ‑ 243 חברות יותר מאשר ב־2017. יתרה מכך, 46.5% מהחברות שנהנו מרכש גומלין עשו זאת בפעם הראשונה — עלייה של 40% ביחס לאשתקד.

כמו כן, חלה עלייה של 80% במספר המפעלים הממוקמים בפריפריה שנהנו מרכש גומלין: 236 חברות באזורי עדיפות לאומית השתתפו במימושי רכש הגומלין. ולא פחות חשוב ‑ 429 חברות קטנות ובינוניות נהנו מרכש גומלין, עלייה של 28% לעומת השנה שעברה. עם זאת, כפי שעולה מהנתונים, רוב החברות הנהנות מרכש גומלין הן עדיין חברות גדולות הממוקמות במרכז.

הרשות לשיתוף פעולה תעשייתי (רשפ"ת) בראשות זיוה איגר היא הגוף האחראי לרכש גומלין ועל הקישור בין מפעלים ישראליים ובין החברות הזרות, והיא פועלת במשרד הכלכלה והתעשייה בראשות אלי כהן. כמו כן, היא אחראית על אכיפה והטלת עיצומים על חברות שמפרות את חובת רכש הגומלין.

ראש הרשות לשיתוף פעולה תעשייתי זיוה איגר צילום: אוראל כהן

חברה זרה שממנה רוכשים גופים ממשלתיים מחויבת על פי חוק לבצע רכש חוזר או השקעות בישראל בהיקף מסוים מערך העסקה, הנע בין 20% ל־50%. אחת המטרות העיקריות של רכש גומלין היא לחשוף חברות ישראליות ללקוחות מחוץ לגבולות המדינה.

אלי כהן, שר הכלכלה והתעשייה צילום: אופיר אייבי

ברשפ"ת מציינים כי נתוני המימוש העודף של רכש הגומלין (רכש של חברות זרות שאינו מתחייב לפי ההסכם) עומדים על כ־14 מיליארד דולר, וזו הוכחה ליעילות הכלי הזה לעידוד התעשייה.

הנתונים מתפרסמים בעיתוי רגיש, שכן סביב הנושא ניטש מאבק בין משרד האוצר למשרד הכלכלה והתעשייה, בשתי חזיתות עיקריות: הראשונה - דרישת משרד הכלכלה להכניס את תאגיד טיסנקרופ לרשימה השחורה עקב חוב במימוש רכש גומלין שנאמד בכ־700 מיליון שקל. החשב הכללי באוצר אמור להחליט אם להכניס חברה שמפרה רכש גומלין לרשימה השחורה, והוא נמנע מלקבל הכרעה בעניין טיסנקרופ זה חצי שנה.

כמו כן, נציגי הרשפ"ת ומשרד התעשייה מנהלים כבר כמה חודשים דיונים עם נציגי החשכ"ל על הכנסת סעיף רכש גומלין במכרזים המתוכננים כחלק מתוכנית התשתיות הלאומיות שמקדם החשכ"ל, בהיקף של כרבע טריליון שקל.